הרימון השחור נמצא בארץ כבר לא מעט שנים ועמיד יותר מהרימון האדום (ולדעתי גם טעים יותר)

אנחנו יכולים לגדל את רוב תוצרתינו, אך חסר תכנון שנתי שכל הירקות שאנו משתמשים בהם יהיו כל השנה על המדף. לדוגמא, האבוקדו בתכנו מערכתי בעונות שהוא אינו ניתן לקטיף ניתן לייבאו. וכך לגבי שאר הירקות והפירות העונתיים.

שיגדל זני מורשת של הירק האהוב עליו.
לא תאמינו איזה טעמים לא מתקרבים אליכם לצלחת, רק בגלל שמישהו אחר החליט שהזן הספציפי לא מספיק טוב לגידול תעשייתי/חקלאי.

ביננו, כמה זני עגבניות אתם מכירים? חמישה? עשרה? לכולם יש את אותם הגנים של כלום. כולם איבדו הרבה תכונות בתהליך ה"השבחה".

כמה מכם טעמו עגבניה שחורה? ורודה? כרובית סגולה? מלפפון אמיתי של פעם(לא הפקוס שמוכרים מדי פעם...)?
גזרים? אפונה? חצילים?
לכו גגלו וגלו את העולם שכבר כמעט ונעלם.
קחו ארוגה, קחו מיכל קטן וגדלו לכם עולם גדול. (כן, אפילו על חלון דרומי)

אני מבטיח לכם שזה ישאיר לכם טעם של עוד. תרתי משמע.

חבל שלא הודגש שמועצת הצמחים היא הכוח המניע של כל התהליך. תקציבית ומצועית, בשיתוף מופ צפון

כל זה לא שווה כלום אם אי אפשר להשיג את הזנים החדשים בחנויות.

בכל כמה חודשים יש כתבה כזאת אבל את הפירות והירקות החדשים אף פעם אי אפשר למצוא ברשתות השיווק או אפילו בשווקים.

פשוט בדיחה . פירות מוצר מותרות בישראל .

אכלתי בניו זילנד, קליפה שחורה לגמרי ובפנים סגול, הטעם מאוד דומה לתפוז הרגיל אבל מגניב לאכול דבר כזה

אולי במקום לחדש הרכב זנים, יקום מישהו ויחזיר את הטעם של פעם
לעגבניה, למלפפון?
אבל מי שבאמת זוכר את הטעם של פעם.

משבח את מועצת הצמחים שהוא והם נישאים על גב החקלאים וכשהם יקרסו תהיה תערוכה?

לפני כמה שנים נכנס זן חדש פינק לידי ...היום אין ילד שלא מכיר את הזן, בזכות מועצת הפירות ומופ" צפון יש לנו חקלאות מתקדמת באזור .

ולכל מי שיגידו גם באורגני מרססים, אז נאמר תקנו מחקלאים וממקומות שאתם סומכים עליהם ובכל מקרה עדיף לאכול משהו שרוסס הרבה פחות. ושוב, לדעתי, אם בכלל. בטעם, אין בכלל מה להשוות. מי שלא מרגיש הבדל בטעם חייב לשנות את כל התזונה שלו כי זה מעיד על בעיה רצינית. סורי.