את הזמן יצר הדמיון לכן הזמן שייך לתחום האשליה.
כוחות הדמיון גורמים לדברים להראות אמתי ומוחשי לכן "זמן" הוא תהליך שיש לו התחלה אמצע וסוף ועצם העובדה שכל פרט וכל אינדיבידואל בהיקפים הקטנים ביותר ובהיקפים הגדולים ביותר כדוגמת גלקסיות נמצאים בתחום התהליך הזה מורה בברור שהזמן הוא אשליה..
נכון מאוד לחשוב לפני כל מעשה וכל פעולה האם זה מה שהייתי עושה אם זה היה היום האחרון שלי? שאלה כזו מכניסה מימד חיובי נוסף לחיי היום יום ששובר את מומנטום החווית השעמום השלילי.
שאלה מרכזית נוספת שהאדם צריך לשאול את עצמו:
מה אני עושה עם הזמן שהוקצב לי?

האדם החושב, כפי שכתבתה להבדיל מבעלי החיים כי מה מותר האדם מן הבהמה, השאלה מה עושים עם המחשבות, אי אפשר לתפוס את הזמן כמו שתופסים חפץ כל שהוא, המחשבה ההתבוננות וההסתכלות סביבנו משפיעה מאד על נפשנו והם חד הם מבחינה רוחנית, בהחלטות מחשבתיות אפשר לעשות הרבה מאד וכל אחד לפי בחירתו וסדר העדיפויות שלו, המחשבה והבחירה בין טוב לרע, להבדיל בין טוב לרע, לענ"ד מתנת הבריאה הגדולה ביותר שהאדם קבל מבורא עולם, היא בונה ומביאה לדברים מדהימים בכל תחומי החיים שאנו נתקלים בהם, יחד עם זאת היא יכולה להיות הרסנית ביותר אם הבחירה היא רעה כמו שראינו לאורך כל ההיסטוריה במיוחד במאה השנים האחרונות שהביאה לתוצאות הרות גורל לעם היהודי ולאנושות כולה.

https://www.youtube.com/watch?v=c73Q8oQmwzo

במציאות היום רוב העם לא יכול לבזבז זמן. הוא צריך לעבוד כמה שיותר - ותודה לליכוד. יופי של 40 שנות שלטון הזוי ומושחת. מחכה לעוד 40 כאלה - שנקושש אוכל מהמדרכה.

להבדיל מטורים קודמים שלך שהיו מרגשים ומלמדים. אולי כי הזמן, זה עניין פילוסופי, והמוות בטח שכן. לתת בתוך טור שלם את המסר שאנחנו חיים על זמן שאול, לא מחדש לאיש דבר, ולתת עיצה של אל תשתעממו, זה כמו לעוץ לנו, תעשו תמיד את מה שנכון. מילים יפות בלי שום משמעות פרקטית. והכל בניגוד לכל הטורים הקודמים הנפלאים שלך. אני אמשיך להמתין ולקרוא בשקיקה כל כתיבה נוספת שלך, רק בוא נישאר בתחום הפסיכולוגי פרקטי. כפי שכתבת עד כה. שנה טובה !

קונספט הזמן כיחידה נעה ללא אפשרות "להריץ" אחורה או קדימה הוא קונספט שגוי מיסודו שאותו המציא המוח האנושי אשר מוגבל בתפיסה קוסמית. הזמן הוא לא אחר מאשר יחידה אחת אשר איננה זזה לחלוטין. ציר הזמן בנוי מרגעים אשר אינם חולפים או עתידים לבוא, ואנו בעצם מתנהלים בתוך וואקום שבו נוכל לזוז אחורה או קדימה לרגעים בהם אנו חפצים אשר צרובים בציר הזמן.

הפעם זה היה באנלי ומשעמם...
למה? כי זה היה קצת שטחי, אוטופי.
מה קורה למי שחייו הובילו אותו לעבוד 16 שעות כדי להביא אוכל הביתה? מה קורה לאדם שלא יכול להיות מהחיים בגלל כאבים?
שעמום לא תמיד תלוי בנו, לפעמים החיים מכתיבים לנו אותו...

ואסיים במשהו אופטימי, מחכה כבר לטור הבא..

הזמן - חידה גדולה ומעניינת. שנה טובה לפרופסור יורם יובל