הם יעשו הכל לשמר עובדים, החל בתנאים אבל גם בתחושה הכללית.
יאפשרו לחברה הנרכשת להנשיך לפעול באופן עצמאי וכו

לפעמים החשיבה היא שאחרי רכישה לאורך זמן הכל מובטח למשך שנים, אך גם בחברה גדולה יכולים להיות שינויים מהותיים. שמירה על איכות הפרויקט וסיבות הרכישה יבטיחו יותר יציבות אך זה גם קשור ליכולת המכירות וכמובן לביקוש המוצר או שילובו בקו המוצרים של החברה הגדולה. עובד שמאבד "ריגוש" אחרי רכישה יכול לנסות ולמצוא מקום אחר אם התרבות של החברה הגדולה נוגדת לאופיו הסטרטאפיסטי. לא שזה מומלץ ולא שזה קל, תלוי באופי, ברצון ובמשאבים.

בתור עובד בכיר בשלוש חברות שעברו אקזיט כולל אחת בה הייתי אחד היזמים, עם ניסיון עשיר לפני ואחרי האקזיט, אני יכול לאמא שעתיד העובדים תלוי במספר גורמים שהינם די בסיסיים: מוטיבציה ורצון להמשיך לתרום (עובד טוב שהינו חדור אמונה במוצר ישאר עובד טוב גם לאחר אקזיט). הנהלת החברה הנרכשת ורצון הבכירים להמשיך ולתרום (מנהל בכיר שנשאר, ידאג שעובדיו יצשיכו איתו וישארו עם מוטיבציה גבוהה). תרבות ניהולית בחברה הרוכשת ורוחב בשליטה שהיא מותירה למנהלים בשטח. אחרון הוא ניסיון קודם של בכירים משני הצדדים בתהליך אינטגרציה והטמעה ארגונית - ניהול תהליך השינוי הארגוני.

עם כתבות כאלה האקזיט היחיד
הוא מדרגות חירום שבבניין

מנסיוני הדל בתור אחד שחווה שני אקזיטים... בתור עובד, יש שאלה אחת שאתה צריך לשאול את עצמך ולענות בכנות: האם היית מתמודד על התפקיד שלך לאחר המיזוג? לאחר המיזוג תמצא עצמך עובד בחברה שונה מזו שרצית והתקבלת לעבוד בה, לפעמים תחת מנהל שלא בחר בך ואתה לא בחרת בו. אם אתה מעוניין בתפקיד הזה תחת הבוס הזה בחברה הזו, לך על זה בכל הכח , אם התשובה היא אולי, או לא בטוח, או לא... זה הזמן להתחיל לחפש עבודה חדשה.

מוזר לי שמומחית בנושא כתבה שישראלים דומים לאמריקאים - כיוון שזה ידוע כאחת הקונספציות הגדולות שיש לישראלים, כנראה בגלל שיש לנו היכרות טובה עם השפה והמדיה אמריקאית, אבל ממש לא עם התרבות.
אם חברה אמריקאית רכשה חברה אחרת, היא בד"כ תהיה תאגיד.
בתאגיד יש נהלים לכל תהליך, לדוגמא, יש דרגות מקצועיות שכדי לעבור ביניהן צריך לקבל המלצות כתובות מרשימת בעלי תפקידים מוגדרת ולעמוד בדרישות קו"ח כאלה ואחרות, בעוד שבישראל מנהלים מקדמים את מי שהם רואים לנכון, ואנשים תופסים נפח ומעמד מקצועי לפעמים בלי הגדרה רשמית.
אמריקאים, בתאגיד או לא, עושים מה שבהגדרת התפקיד שלהם, ולא יוצאים מהקופסא ומנסים בכל מחיר להגיע לפתרון. הם יניחו את העט בשעה המתאימה לתעשייה שלהם (בהייטק, שש בערב), ופה תסתיים האינטראקציה איתם, לא משנה מה קורה מסביב. האמריקאים עושים מה שמנהל שלהם אומר, גם אם זה נראה להם מיותר או מזיק, ויש דיסטנס מסוים בינם לבין המנהלים שלהם - ולכן ישראלים הרבה פעמים עושים נזק, כשהם מערבים מנהלים בשיחות "מקצועיות", כי זה נתפס כהלשנה או הבכה של העמית. אצלנו המנהל יכול להיות חבר, וגם אם לא - בד"כ אין היררכיה קשוחה.
אבל מה שלדעתי הכי קשה לישראלים בעבודה עם אמריקאים, הוא הישירות. אמריקאים יאמרו "בוא נשב לקפה מתישהו", ויתכוונו לומר "ביי, לא נתראה יותר בחיים". אמריקאים יאמרו שעשיתם עבודה טובה והם חשבו על רעיון מסוים נוסף, ויתכוונו שמה שעשיתם לא שמיש ואתם צריכים לזרוק אותו לפח ולעשות מה שהם הציעו בעמימות. מצד שני, הם יעלבו אם תבקרו אותם בצורה ישירה, יופתעו ואולי יכעסו אם תפנו אליהם בשאלות אישיות, וממש ישמחו אם תתחילו כל שיחה בקשקושים על מזג האוויר או סמול טוק דבילי לבחירתכם.
בקיצור...
האמריקאים ממש ממש לא דומים לנו, למרות שמרגיש שגדלנו בין הסנטרל פרק לדיינר של סיינפלד. שחררו את הקונספציות, ותהנו ממה שיש להינות בתרבות העבודה שלהם :)

אני עשיתי אקזיט, יושב מתחת לעץ נח ומסתכל על העולם שרץ רץ.... לאן? בעניים מצומצמות....חחחח

כולם מעיפים חברות על ימין ועל שמאל בעשרות ומאות מיליונים או במקרה הגרוע רק מגייסים כמה מיליונים ורק אני בלי השקעה ובלי אקזיט גררררררר

בימיוחד הבנקים מנסיון בהלואות נידפקתי מאוד/ הבנקים יותר גרוע משוק האפור

תעשה תמונה יפה עם כל העובדים לכלכליסט, החברים הרחוקים יספרו על המיליונר עם המזל, אבל כאשר תיגש לבנק ותיראה את הבונוס המצחיק (לאחר שמדינת ישראל לקחה חצי) תבין את האמת

על הפרש השעות ☺️

שעובד שהחברה שלו עשתה אקזיט ל א מ ק ב ל כ ל ו ם . הכתבות האלה על ההייטק יצאו מזמן מכל פרופורציה.

גם אני מניסיון

מאמר מרתק. אין ספק שהבנת התרבות האירגונית של החברות הרוכשות היא הכרחית מאוד, היא בהחלט יכולה לסייע לעובדי החברות שישו אקזיט לשמור על מקום עבודתם ואף להצליח בעבודתם .. אהרונה יקרה תודה רבה על התובנות המעשירות . תחום זה מעניין וחשוב כאחד!

אחלה כתבה. מעניינת ומדוייקת. נושא הגיוון הבינתרבותי הוא קריטי במצב שכזה ויכול להשפיע רבות על ההמשך

תני רפרנס.