הוכנס לשימוש לראשונה ע"י הפיזיקאי האיטלקי אנריקו פרמי בכנס ב 1932.

1.צפו בסרטון על ניסוי שני החריצים החדש מ1999. 2.קראו את המאמר של ניק בוסטרום מ2004 או צפו בסרטון על תיאוריית הסימולציה. המסקנה משני אלה ברורה: תורת הקוואנטים המתארת את העולם המיקרוסקופי לעולם לא תהיה מובנת לאדם מכיוון שהיא שחלקיקים אלה נבנו ע"י תוכנת סימולציה ממוחשבת הרצה במחשבי על מתקדמים בהרבה מאלה שלנו. מחשבים אלה מסוגלים להריץ סימולציות של המכילות יישויות וירטואלית המודעות לעצמן (אנחנו) והיקום קיים ועקבי רק במידה המספקת בכדי שנוכל להתקיים (בכל מקום שאליו נלך נראה חומר ואנרגיה) במקום ששם אין מודעות, הסימולציה אינה פעילה. זה מסביר את שלל התופעות הקוואנטיות הלא מובנות כולל מנהור, שזירה קוונטית, דואליות גל חלקיק ואת הסתירה עם תורת היחסות שבה ניתן לייחס את הייחודיות והמפץ הגדול לתחילת הסימולציה.

של הדת?
תמשיך לפחד מותק. בצדק.

כדי לוודא ששום חלקיק אחר לא מתנגש בגלאי, הציבו בין הגלאי למקור הניטרונים, חומה בעובי שבעה מטרים של פלדה ועוד 33 מטרים של בטון, מה שהוריד את הסיכוי... מה זה בדיחה, הרי לעיל נכתב שהוא חוצה בקלות כוכבים שלמים בלי להתנגש בחומר, אז זה לא מהימן...

ואם זאת, האם אנחנו מצליחים לחשוב על אפליקציה מעשית לכל הפיסיקה התיאורטית הזאת?
האם נוכל לייצר היתוך קר או לבנות גשר איינשטיין-רוזן כתוצאה מהבנה של היקום?
נ.ב. מצטער על זה שאני הורס את החגיגה..

מה זה אומר? שאין מה לחקור עוד?
שצריך לסגוד לאלים?

כל שנה מגלה המדע יותר ויותר את אמיתות התורה ואת ההוכחות לקיומה של אינטלגנציה גבוהה שיצרה את היקום.
לך תלמד מדע ולך תלמד יהדות. ואל תישאר ברמה של ידע של גן ילדים ביהדות ובמדע. ואחר כך תגיב. אם בכלל

למה מדידה ממרחקים שונים יוכיח את קיומו של הניטרינו בטעם רביעי?
זה רק יוכיח שיש יותר מאחד או שטעמו משתנה במהלך מסעו, אבל זה כבר ידוע, לא?

והניטרינו נמצא בכמויות גדולות ביקום.
האם יכול להיות שחלקיקי הניטרינו הם החומר האפל?

וגם- פתאום צץ במשפט האחרון החומר האפל. איך הוא מתקשר לנושא הכתבה.

הניוטרינים הם למעשה מה שהרוחניסטים מכנים "שדה התודעה" החודר לכל היקום.
הניוטרינים מיוצרים רק בכוכבים. הם למעשה ה׳נשימה׳ של כוכבים. הם תוצר של כוכבים. אכן, הם נעים במהירות הקרובה מאוד למהירות האור ומחזיקים במסה אינפיניטסימלית. למעשה ישנם 3 טריליון (זה 3 מיליון מיליון) ניוטרינים שעוברים דרך כל דבר, כל הזמן כמעט במהירות האור.
המסה הזעירה הזו היא למעשה מידע. וכשהניוטרינו עובר דרכנו, הוא משאיר את המידע הזה ובתמורה לוקח את המידע "שלנו" וממשיך במסלולו. זו נקראת - תקשורת. מאוד חשוב להיות מדויקים לגבי התהליך הזה שקורה. במילים אחרות, כולנו מקבלים את אותו מידע, אך אנו מתרגמים את המידע זה באופן ייחודי.

תופעת הניוטרינוס וההוכחה המדעית לקיומם וקיום תכונותיהם מהווה לנו קרקע יציבה לגישור בין התורות האיזוטריות לתורות האקזוטריות. במילים אחרות ניתן סוף סוף להוכיח מדעית למשל, שהאסטרולוגיה עובדת וקיימת.

מישהיה בן 8 חזו אותו גדולי רבנים את הרב הצדיק רמ"צק ר' שימי חמימי זתע"ל!!!
ואמרו שהוא יעני כמו אזה מיני משיח כזה באזור של המושב שלנו ובסביבה הקרובה
בערך 15 גג 17 קילומטר מסביב למושב זה תופס

כיף שלפעמים (לא מספיק) אתם משבצים כתבות כאלו

הרי מסה זה מקדם פרופורציה בין הכח המופעל על גוף לתאוצה הנגרמת.
אם אין לו מסה מה זה אומר על הכח שצריך להפעיל בשביל לגרום לתאוצה מסוימת?

השניה.

עוזר להבין את היקום טוב יותר ומצד שני חסר משמעות לעתיד המין האנושי.

כאדם שלא מגיע מהתחום. מלבד הערך המחקרי, מה המשמעות היישומית של הדבר?

עכשיו,משיש אישוש לכך שיש לנייטריט מסה ו/או שזו משתנה במהלך תנועתו (שינוי שאמור להיות בין היתר מאינטראקציה עם חלקיקים נוספים) ו/או שרק חלק קטן מסה״כ מגיע לכדי מפגש/זיהוי

מה עושים עם זה לעזאזל? למה זה טוב/רע/משמש/ישמש? במה ייטיב את חיינו כבני אדם?

איפה יש הרצאות סמינרים בנושא?

מתוך טריליוני נויטרונים שהפוצצו רק 134 פגעו.
ומיליונית האחוז סיכוי שיכנס חומר אחר ויפגע בחומר שמנסים לפגוע בו?
הסדרי גודל די דומים אחד לשני - יכול להיות שחסר מידע ואם חלקיק אחר היה פוגע במרכז האטום התוצאה היתה שונה מהתוצאה שהתקבלה (10 פוטונים) אבל כאשר מדברים על סדרי גודל זהים ביחס למדגם המדידה ומדגם הטעות המידע לא שווה כלום.

הנייטרינו הוא כל כך קטן וחמקמק, שחרף כל ההשקעות והחקירות, יודעים עליו קרוב לשום דבר - עוד הרבה פחות מכפי שמתיימרת הכתבה הנאה להציג, וגם מה שחושבים שיודעים - זה רק בגדר חושבים.

הסיכוי שלנייטרינו יש מסה, הוא מופרך למדי. על פי תורת היחסיות, המסה גדלה עם גְדוֹל המהירות. היא תהיה אינסופית בהגיע הגוף/החלקיק למהירות האור, והיא קרובה לאינסופית במהירות הקרובה למהירות האור. חלקיק הנע ככתוב בכתבה: "במהירות הקרובה למהירות האור", לפיכך צריכה היתה מסתו להיות קרובה לאינסופית, וחרף גודלו הזערורי היו כוח המשיכה שלו והשפעתו על סביבתו עצומים מעבר לקני-המידה המוכרים כיום למדע. עם מסה כזאת, במהירות הקרובה למהירות האור, - נניח 295,000 קילומטר בשניה, הוא היה מרסק ומנתץ כל מה שבדרכו, ובכמויות של טריליוני טריליונים הוא היה הופך את כל מה שיש ביקום, כבר מזמן, לאבק פורח של חלקיקים תת-אטומיים. מה כל זה אומר? זה אומר שלא יודעים כמעט דבר על הנייטרינט ומבינים את ה-Nature of the neitrino עוד פחות. ויש להמשיך לחקור, וביתר מרץ.

לכל המגיבים, הכאילו "פרקטיים", ששואלים כאן מה טוב בזה? אינכם יודעים כנראה, שמרבית האמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשותכם כיום, ושהתרגלתם אליהם כל כך שאינכם יכולים בלעדיהם - הם תוצאה של מחקרים אשר כשהתחילו בם, לא ידע איש אם יהיה להם יישום מעשי כלשהו.

ואת הכול בבת אחת מבלי לפספס כלום...בכך גם הוא קורא מחשבות ומשאלות לב...יבורך אלהים