סוף-סוף רשימה מעמיקה ואינטליגנטית על סופר מעולה,שבחר להסתתר בתוך נשף-המסיכות של עצמו. יצירותיו המרתקות של גארי (יהודי,אגב) ימשיכו להקרא עוד זמן רב אחרי שמרבית יצירות חתני-פרס ואקדמיה למיניהם תעלנה אבק.

תודה על הכתבה

בתיאטרון הסימטה ביפו בשנות השמונים

והאהובים על הארגנטינאים. יש לו טרילוגיה של ספרים מדהימים שהיא חובה .

אישיות מדהימה. היו לו חיים עשירים בעשייה בה הוא הצטיין.
בנוסף הוא היה יהודי.

שמעוררת רצון לשוב ולקרוא גם את רומן גארי וגם את אמיל אז'אר.

ואם זכרוני אינו מטעני, הסיבה שגרמה לו להתחיל להשתמש בפסבדון (אמיל אז'אר) היתה בכלל אחרת.
קראתי את הכתבה כאן רק בגלל אהבתי את כתיבתו וספריו של רומן גארי, אבל הכתבה עיצבנה אותי. מזכירה לי נסיונות של סטודנט יומרני ופלצני לנתח ולפצח סגנון כתיבה, לגורמים שלא היו ולא נבראו והעיקר - שאין צורך בהם בכלל.
ובעיקר, סטודנט שנורא נורא רוצה להישמע חכם/ידען.

נהנתי מאוד מהספר

האהובים בעולם .מנסים גם להנחיל את ספריו המדהימים ואת רעיונותיהם גם לילדינו.

האם מחבר הכתבה מוכן להצביע על החלקים הבידיוניים באוטוביוגרפיה שכתב רומן גארי? זו הפעם הראשונה שאני שומע את הטענה הזו.

תודה על הכתבה המעניינת על סופר גאון.

הספר "כל החיים לפניו" הוא חתיכת מאסטרפיס, אחד היפים שקראתי. עפיפונים ספר מדהים. אז'אר הוא אחד הסופרים האהובים עלי בעולם.

אסי דיין

צמוד לדמויות ולזמן ונע יחד איתם.

כמעט כל הספרים שלו הם תענוג אינטלקטואלי ורגשי, מלאים באהבת אדם ושנונים בלי להתנשא.