תרבות ובידור  ספרים  ספרייה  קריאה ראשונה
הדחיפה
בועז לביא
פורסם: 18.03.01, 15:38
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות ב-11 דיונים
1. מוזר אבל מאוד מעניין
כלנית   (18.03.01)
מוזר, אבל מאוד מאוד מעניין. תמשיך ככה, בועז... יש לך כישרון!
2. לא הבנתי
איריס   (18.03.01)
לא תמיד צריך לכתוב, במיוחד לא כשמשעמם ונדמה שיש מוזה. אני לא אוהבת לקטול, אז אולי היה כאן רעיון טוב שלא מומש, אני לא הבנתי ולא נהניתי, אולי יהיו כאלה שכן, אז יופי להם.
3. מקסים
חיים טל ,   י-ם   (19.03.01)
הרבה זמן לא נהנתי מכתיבה כה מלבבת מתי יצא ספר הביכורים?
4. תת-רמה
יוסף.ק   (19.03.01)
באמת שאני לא רוצה להעליב, אבל צריכה להיות סלקציה שתמנע מאנשים לבזבז זמן מיותר על קריאת סיפורים בשקל. או שבמחשבה שניה, אלו סיפורים שנכנסו אחרי המיון, ואז מה נלין?
5. ווואווו!!!!
מעריצה טרייה ,   באמת אכפת לכם?   (20.03.01)
אני קוראת כל מה שמתפרסם כאן וזה הסיפור הכי טוב שהופיע בספריה מאז שהתחלתם אותה. יש פה כישרון ע-נ-ק!!!!!!! אני המעריצה הטרייה של בועז לביא - יש עוד סיפורים שלו???
6. סיפור שמתאים לאסלה
דוד   (20.03.01)
7. אכן
יערה   (20.03.01)
אכן מ ו ז ר...
8. מצוין
נידח ,   עמידר   (20.03.01)
כמה תהיות הכרחיות: מיהו אותו בועז לביא ומדוע הוא מצולם בפרופיל? ולמה הוא מציין את רמת השרון כפריט ביוגרפי חשוב? יחסית לילדי אותה עיר ( נקודה אותה הייתי מעיף מחיי ומשכתב במקומה את העבר המקומי שלי, אולי שכונה בבאר שבע), ובעצם בלי קשר ממש, זהו סיפור מצוין. רוצים עוד.
9. מה כבר אפשר לעשות?
אבנר   (21.03.01)
לתלפיות. באמת לתלפיות. אני חושב מה שבעיקר חוזר כאן זה חוסר היכולת לעשות כלום. בכל המקריות הזאת שהבחירה היחידה שנשארת היא להזמין שני בקבוקי בירה במקום אחד. זה ממשיך בצעקות "זהירות ג'ינג'י" שכבר מתגלגל אל הלבה אז הוא לא שומע, ובעיקר בעניין הטעות. חוץ מלהשתאות מול מה שקורה, אי אפשר לעשות כלום. אבל זה לא באמת ככה, אני מקווה.
10. יופי
תמר ,   תל-אביב   (23.03.01)
באמת סיפור יפה ונוגע. ולכל המבולבלים - לא תמיד צריך להבין. העיקר שבעקבות הקריאה חטפתם דכאון, או ששועשעתם, או שזה גרם לכם לחשוב, או שדחפתם איזה ג'ינג'י לפיר של מעלית. יחי בועז לביא.
11. בועז, כה לחי.
יעקב פרוכזאדה   (27.03.01)
אני עוד זוכר כיצד היית משרבט הגיגים בשדות התירס של ילדותנו, שקרני השמש שיחקו בעלעליהם. והנה -אתה סופר! בשם משפחת פרוכזאדה אני אומר: אנחנו גאים בך
חזרה לכתבה