|
|
אחלה.. יופי של כתבה, סופסוף כתב טיולים ללא משפטי המחץ הנוראיים כגון "משמאלנו נבחין בחלמונית החורש בשיא פריחתה".
דובי, המשך להביא לנו את הפנינות הקטנות האלו!
(-:
|
| |
|
רעיון נחמד ללכת לטייל ליד הבית:
אבל,
השם ארזה היה פרי יוזמתו של דוד רמז שחשב שצריך לקרוא לבית ההבראה ע"ש שרה שמוקלר (כן, ההיא מיסוד המעלה) ע"ש ה'ארז' שהרצל נטע בו - ארזו.
ככה מודפס בנייר המכתבים הרשמי של המקום.
הארז היה בכלל ברוש ובית ההבראה בכלל בית החלמה ל'סופרים וחלוצים' פרי יוזמתה של אגודת בני ברית.
ושבע אחיות - כי ככה בנו הבריטים כבישים בארץ - בשיפועים מדורגים בלי חציבות מיותרות.
ונסו לספור אם באמת ישנם שבעה סיבובים.....
|
| |
3. יש באמת שבעה סיבובים חדים...
אני עובר שם יום יום.
הכתבה נסחפת קצת. לא צריך הילוך ראשון פרט למקרים חריגים.
כמו כן יש לציין שזה היה הכביש הראשי מירושלים לתל אביב עד שנות -30 או ה-40 של המאה הקודמת. לא היה כביש אחר!
ארזה נקראת ע"ש ארז הרצל [למעשה זה היה ברוש] וזה לא שיבוש.
אפשר לנסוע בכביש שבע אחיות בשני הכיוונים, אבל הכניסה מכביש 1 לקצה התחתון של כביש 7 אחיות מסוכנת מאד ואסורה בהחלט.
|
| |
4. שבע אחיות וארזה
| אילן , |
מוצא עילית |
|
(11.11.07) |
אכן זה היה הכביש הראשי לירושלים עד שנות הארבעים, שבהן נבנה הכביש הנקרא היום כביש 1 בגירסתו הצרה. כביש 1 הורחב מאד אחרי מלחמת ששת הימים.
יש באמת 7 סיבובים חדים ועוד אחד "רגיל". הילוך ראשון נחוץ למשאיות כבדות בלבד - אלה שהיו יורדות בכביש זה בדרכן ממחצבות הקסטל בירושלים. בשנות החמישים והשישים היה אחת ממשחקי הילדים "זהה את המשאית" לפי רעשי המנוע. כל הזמן היה מה לנחש... היום המחצבה לא פעילה והמשאיות מעדיפות את כביש 1.
בקשר לארזה, כבר העירו כאן מה שצריך. חסר רק פרט חשוב אחד - "ארזה" כבר לא בית הבראה. קופת חולים מכרה את השטח ההיסטורי ליזמים, ומתנהלת מלחמת התשה בין היזמים שרוצים לבנות שם מה שיותר, לבין תושבי הסביבה שחוששים מהרס הישוב שלהם. בינתיים המקום סגור, מגודר ושומם.
"ארז הרצל" נהרס וכמוהו "שדרת נשיאי ישראל"!!!
בושה בושה בושה.
| |
|
טיולים בארץ 
