נהגו להגיד "שמע" ליד מיטתו שזה עתה(לא עלינו) נפטר מהעולם הזה.

האם זה בסדר שכיביכול הוספנו קריאות שמע חוץ מהתוררערות ולפני השינה. הרי יוצא שאנחנו קוראים 4 פעמים קריאת שמע. זה לא לשווא? הרי אנחנו קמים ואומרים קריאת שמע ואז אנחנו אומרים בתפילה ואז אנחנו אומרים עוד פעם בערבית ואז אנחנו אומרים על המיטה. אז זה לא ברכה לבטלה?

למשל בתור לשוארמייה, אפשר לומר "שמע ישראל, שים לי הרבה טחינה אבל בלי בצל היום..."

ראשית, אין כל חובה לומר קריאת שמע מיד שקמים. מה שכן, ואולי לכך אתה מתכוון, שבתחילת תפילת שחרית (בחלק הקרבנות) מופיעה קריאת שמע. קריאת שמע זו נועדה כדי למנוע איחור בזמן אמירת קריאת שמע בתפילה. כפי שכתב הרב, סוף הזמן לקיום מצווה זו כיום הוא בשעה 9.00. בשבת מתחילים בחלק גדול מבתי הכנסת להתפלל רק בשמונה וחצי ועל פי רוב מפספסים את קריאת שמע בזמנה- לכן הקדימו בסידור קריאת שמע כדי לא לפספס את קיומה מהתורה. (למרות שמקומב בתפילה הוא אכן בסמוך לתפילת שמונה עשרה) זה כנראה גם מה שקרה בערב. בעיקר באירופה אנשים התפללו ערבית לפני מועד מצוות קריאת שמע, וכך נוצר המנהג לקריאת שמע לפני השינה (ראה רש"י בתחילת מסכת ברכות לתלמוד) עם הזמן התפתח למנהג זה משמעות רעיונית ומיסטית, של קריאת שמע לשמירה בשעת השינה. כל טוב.

שמע ישראל זה פסוק מהתורה - לא ברכה. מותר לקרא שמע ישראל כמה פעמים שאתה רוצה, אך לא עם ברכותיה.

"שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד" ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ולאחר מכן ממשיכים "ואהבת את ד' אלוקיך..." את ההמשך תמצא בכל סידור תפילה לפני תפילת שמונה עשרה (עמידה). בהצלחה.

שאני אבין, עכשיו גם אסור לרשום "ה'", אז רושמים "ד'" במקום? קצת פתטי העניין הזה.

פאתטי הוא מי שאינו מכיר בקיום השם או מי שמכיר בו אך לא שואל כיצד לעבדו לפי רצונו של השם. ואין חס וחלילה הכוונה אליך, אני בטוחה שאתה יהודי שומר תורה ומצוות ככל יכולתך.

קריאת שמע היא המצווה הראשונה שיהודי מתחייב בה. כאשר נהייה הנער בר מצווה ומתחייב במצוות, הרי שערב לפני יום בר-המצווה בצאת הכוכבים (או ביתר דיוק משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתם) מתחילים לקרוא קריאת שמע של ערבית. באותו רגע ממש מתחייב הנער במצוות וזו המצווה הראשונה המוטלת עליו.

בתנאי שקוראים את הנוסח הארוך (ק"ש שעל המיטה)

פתאטי הוא מי ששואל כיצד לעבדו לפי רצונו של השם, ובוחר לקבל עליו את הפרשנויות הצצות חדשות לבקרים. ובכך מסיר מעליו אחריות לחייו, מחשבותיו, תחושותיו, שגיאותיו ועצמאותו. יש דרכים רבות לאהוב את השם וללכת בדרכו. האמת היא אחת. בגלל אנשים כמוך, כל ההתקרבות לדת הופכת להיות בלתי נסבלת !

יש אנשים שכותבים השם בד' ויש כאלה שרושמים בה' כל אחד לפי הרגלו.. בשורות טובות

ע"פ ההגדרה שנתת, אני נמנה על הפתטיים, כי אני לא אדם מאמין, ואיני שומר מצוות. הכיתוב של ד' במקום ה' חדש לי... במשך שנים ראיתי אנשים (כולל דתיים) משתמשים ב-ה'. מה בדיוק קרה? ההחמרה הזאת, שלא חס וחלילה לומר משהו שאולי מזכיר את השם המפורש, הוא לדעתי מוגזם. לפי זה, איך יצוינו תאריכים בלוח העברי שהם ביום החמישי של כל חודש? דא' במקום ה'?

מתי אומרים "שמע ישראל"? ובכן, פעם אחת נמלטתי מאנשי החוק שבאו לתפסני בשעות הלילה המאוחרות. הסתתרתי בבית קברות מאחורי מצבה שהסתירה אותי היטב.לאחר כמה דקות מורטות עצבים הרגשתי ביד הלוחצת את כתפי הימנית.רעדתי וכמובן שלא הסתובבתי לראות... רק אמרתי בבהלה: "שמע ישראל..." והקול ששמעתי מאחורי השיב: "לא שמע ישראל, משטרת ישראל...."

כל ספר בתנ"ך נכתב בתקופה אחרת ע"י מישהו מתקופה זו. רק לאחר זמן צירפו את הספרים לספר התנ"ך הקדוש. למשל- תהילים- כתב דוד המלך, קהלת, משלי שיה"ש- כתב שלמה ההמלך, ישעיהו- כתבו תלמידיו של ישעיהו לאחר מותו, ירמיהו- כתב ירמיהו הנביא... ועוד.

האם אין בדעתך לקרב לבבות של יהודי אל יהודי דרך שמירת דת משותפת? ככתוב בתורה ואהבת לרעך כמוך. איך אתה יכול להכפיש אדם בעל כוונות טובות להתקרב לדת? אינני מבינה מדוע אתה סולד ודוחה אותו. מילותיך פגעו בי קשות,ואני חושבת שכדאי לך להסתכל על הנושא בפרספקטיבה נרחבת של כמה זה יכול לתרום לעם היהודי ולאיתנו.