|
||
|
קרבות הרשת |
||
האינטרנט החזיר את הצבע לעיתונות. סבר פלוצקר
|
||
|
||
לוחמי המודם מסתערים קדימה
כנס בענין "המלחמה" באינטרנט התקיים בב"ש. האקדמאי, החייל, העיתונאי והיועץ
גל מור
פרץ האלימות האחרון במזרח התיכון החדיר לתודעת הציבור בישראל את נושא לוחמת המידע באינטרנט. באיחור אקדמי מובן ביקשו משתתפי הכנס "הקרב על השרתים, הקרב על הלבבות", שנערך אתמול (ה') באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, לעמוד על משמעות ההתפתחויות האחרונות ולעסוק בתפקיד שממלאת התקשורת החדשה במלחמה הישנה. "ההתפתחויות האחרונות מלמדות, כי למרות הציפיות הרומנטיות מהאינטרנט, מדורת השבט חיה ובוערת ברשת", קבע פרופ' שיזף רפאלי, ראש המרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה. רפאלי מנה את שיטות הפעולה שעומדות לרשות הגולשים ברשת: אקטיביזם (פרסום מידע, הקמת אתרים, שיתופי פעולה, לובינג), "האק"-טיביזם (פגיעה בטכנולוגיה של היריב וביכולתו להתבטא באינטרנט) וסייבר טרוריזם (פגיעה בטכנולוגיה שעלולה להביא לפגיעה במרקם החיים האנושיים. למשל, פגיעה ברשת החשמל או מערכת המיחשוב של מערכת החינוך של היריב). רפלאי קובע, כי ההאקינג הוא המשך הדיפלומטיה והמלחמה באמצעים אחרים, אך במקביל מותח ביקורת עקיפה על "לוחמי המודם" באשר הם. להגדרתו, הפעילות האפקטיבית האפשרית היחידה ברשת היא אקטיביזם. לטעמו, השיטות האחרות "צפויות שלא להצליח". איש הצבא מאמין בתקשורת דובר צה"ל, תא"ל רון כיתרי, הזכיר בכנס את דרכי התעמולה וההסברה ששימשו את ראשי המדינה במלחמות ישראל לדורותיהן. במלחמת ששת הימים היה חיים הרצוג המסביר הלאומי, ארהל'ה יריב שימש בתפקיד האבא הקולקטיבי ב-1973 ובמהלך מלחמת המפרץ אמר נחמן שי לבני הלאום הישראלי: בלי פאניקה. הזמנים האלו חלפו, על פי כתרי. דובר צה"ל בעידן האינטרנט אינו יכול לשמש עוד כשופר יחיד וסמכותי (בשלב זה התערב סבר פלוצקר מ"ידיעות אחרונות" והעיר, ספק בהומור, שימי העבר עדיין איתנו, שהרי גם היום מופיעה דמות אחת סמכותית שמסבירה לעם את המצב לאשורו: אהוד יערי). "אני לא יכול להתיימר 'להסביר את המציאות לאשורה' וגם אם הייתי מנסה, ממילא הייתם בוחרים שלא לקבל את הסבר זה, ולזפזפ לערוצים סקיי או לסי אן אן ובאמצעותם לאמץ לעצמכם את ההסבר האישי שלכם, על פי השתקפות המציאות המשתנה בכל ערוץ", אמר כתרי. כתרי סבור, שבעימות הנוכחי החזית התקשורתית לעתים משמעותית יותר מאירועי המלחמה הממשיים, בבחינת "לא חשוב כמה אבנים יזרוק הנער הפלסטיני, חשוב כמה אבנים יצלמו אותו זורק". היועץ אוד גונדר, יועץ לחברות היי טק, דווקא סבור שהעיתונות המסורתית, הכפופה לכללי האתיקה והצנזורה נמצאת בנחיתות מול אתרי האינטרנט, שבהם מידע רגיש מוצא דרכו במגוון ערוצים לפרסום בזמן אמת. "העיתונים המודפסים והתקשורת האלקטרונית רודפים אחרי הטכנולוגיה", קובע גונדר. "בניגוד לאמרה הידועה, "ידע חייב להפוך ליכולת", באינטרנט הכמות הופכת לכוח ולאיכות", הוא אומר ומתכוון לכך שהצפת המידע באינטרנט פועלת לטובת המציפים. כמות המידע היא החשובה ולא איכותה או אמיתותה. הוא מצטט את ג'ורג' טננט, ראש הסי איי איי, שסבור שמלחמת שרתים ודיסאינפורמציה באמצעות האינטרנט מסוכנות ביותר. "דע את החשיפה שלך לתקשורת, דע את החשיפה של האויב לתקשורת ודע כיצד לנהל מלחמה", משכלל גונדר את דברי סון טסו וקובע כי מלחמות תקשורת הן הלהיט הבא, "באתי, ראיתי, פרצתי (לשידור)". גונדר מציין לרעה את נטיית האינטרנט להעביר לידי המשתמש את חובת עיבוד המידע ופענוחו, בניגוד לטלוויזיה והעיתונות שביצעו את המשימה הזו עבורו בשל הזמן הרב באופן יחסי שנותר להם עד לפרסום הגיליון. העיתונאי לא חושב שהתקשורת כל יכולה "האינטרנט החזיר את הצבע ללחיי העיתונות המודפסת", סבור סבר פלוצקר, איש "ידיעות אחרונות", כאמור. פלוצקר מנמק את המסקנה - המפתיעה למדי כשהיא באה מפי איש עיתון "מסורתי" - בכך שבהווה, בו הפס הרחב הלכה למעשה נראה עדיין חלק מהעתיד, המדיום החדש עוסק בעיקר בטקסט: "מדיום אלקטרוני שקוראים אותו". לשיטתו, פריצת האינטרנט מינפה את העיתונות המודפסת, מאחר שהניעה את עיתונאי הדפוס להקפיד על אמינות ועל אתיקה, פטרה את עיתונות הדפוס מהצורך לרדוף אחר הכותרת האחרונה ואפשרה לה להתמחות בפרשנות והמגזין - נישות שבהן יש למדיום זה יתרון מול המסכים המרצדים של מחשבי האינטרנט. האינטרנט, סבור פלוצקר, עולה על פני הטלוויזיה בעומק הכיסוי החדשותי שהוא מספק לגולש, והעיתונות המודפסת עולה על שניהם. לדעתו, בעוד האינטרנט הניף מעלה את העיתונות, הוא דחק מטה את החדשות בטלוויזיה, שנאבקות על תשומת לב הצופים מול חידונים וסדרות פעולה. להערכתו אין מלחמה בין עיתונות הדפוס לחדשות באינטרנט. לגישתו של פלוצקר, ynet, למשל, ישרת את הקוראים בעיקר ככלי דיווח מהיר. למגזין ופרשנות מורחבת הם ירכשו את "ידיעות אחרונות". האקדמאי "האינטרנט מציג את המלחמה בעיני הצופים כמשחק מחשב", אמר פרופ' דב שנער, ראש המרכז לתקשורת חדשנית בורדה. "המחזה של יריות בבית ג'אלה מקהה את לבנו וחושינו. אני מודאג מאוד מהרעיון שחיילים ישתמשו בכלי תקשורת ומידע ישמש כתחמושת". "השימוש במידע כתחמושת מסב את תשומת לבנו מההיבטים ההומניים של המידע. למשל, רבים לא הקדישו מחשבה למוות של מוחמד א-דורה והעדיפו להתייחס רק לנזק ההסברתי הבין לאומי שנגרם לישראל כתוצאה ממוות זה". שנער הזכיר את התייחסות מקלוהן לכלי התקשורת כהרחבה של הגוף האנושי ותהה איזה תפקיד, חיובי או שלילי, ישמש כלי האינטרנט בגוף האנושי ומה יהיו הכללים החדשים. פרופ' אבישי ברוורמן, נשיא אוניברסיטת בן גוריון רואה בחיוב את העושר הרעיוני שמאפשר האינטרנט. "אנחנו זקוקים למגוון של דעות. האמת היא לעולם רשומון בלבד", אמר.
כנס בענין "המלחמה" באינטרנט התקיים בב"ש. האקדמאי, החייל, העיתונאי והיועץ
גל מור
פרץ האלימות האחרון במזרח התיכון החדיר לתודעת הציבור בישראל את נושא לוחמת המידע באינטרנט. באיחור אקדמי מובן ביקשו משתתפי הכנס "הקרב על השרתים, הקרב על הלבבות", שנערך אתמול (ה') באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, לעמוד על משמעות ההתפתחויות האחרונות ולעסוק בתפקיד שממלאת התקשורת החדשה במלחמה הישנה. "ההתפתחויות האחרונות מלמדות, כי למרות הציפיות הרומנטיות מהאינטרנט, מדורת השבט חיה ובוערת ברשת", קבע פרופ' שיזף רפאלי, ראש המרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה. רפאלי מנה את שיטות הפעולה שעומדות לרשות הגולשים ברשת: אקטיביזם (פרסום מידע, הקמת אתרים, שיתופי פעולה, לובינג), "האק"-טיביזם (פגיעה בטכנולוגיה של היריב וביכולתו להתבטא באינטרנט) וסייבר טרוריזם (פגיעה בטכנולוגיה שעלולה להביא לפגיעה במרקם החיים האנושיים. למשל, פגיעה ברשת החשמל או מערכת המיחשוב של מערכת החינוך של היריב). רפלאי קובע, כי ההאקינג הוא המשך הדיפלומטיה והמלחמה באמצעים אחרים, אך במקביל מותח ביקורת עקיפה על "לוחמי המודם" באשר הם. להגדרתו, הפעילות האפקטיבית האפשרית היחידה ברשת היא אקטיביזם. לטעמו, השיטות האחרות "צפויות שלא להצליח". איש הצבא מאמין בתקשורת דובר צה"ל, תא"ל רון כיתרי, הזכיר בכנס את דרכי התעמולה וההסברה ששימשו את ראשי המדינה במלחמות ישראל לדורותיהן. במלחמת ששת הימים היה חיים הרצוג המסביר הלאומי, ארהל'ה יריב שימש בתפקיד האבא הקולקטיבי ב-1973 ובמהלך מלחמת המפרץ אמר נחמן שי לבני הלאום הישראלי: בלי פאניקה. הזמנים האלו חלפו, על פי כתרי. דובר צה"ל בעידן האינטרנט אינו יכול לשמש עוד כשופר יחיד וסמכותי (בשלב זה התערב סבר פלוצקר מ"ידיעות אחרונות" והעיר, ספק בהומור, שימי העבר עדיין איתנו, שהרי גם היום מופיעה דמות אחת סמכותית שמסבירה לעם את המצב לאשורו: אהוד יערי). "אני לא יכול להתיימר 'להסביר את המציאות לאשורה' וגם אם הייתי מנסה, ממילא הייתם בוחרים שלא לקבל את הסבר זה, ולזפזפ לערוצים סקיי או לסי אן אן ובאמצעותם לאמץ לעצמכם את ההסבר האישי שלכם, על פי השתקפות המציאות המשתנה בכל ערוץ", אמר כתרי. כתרי סבור, שבעימות הנוכחי החזית התקשורתית לעתים משמעותית יותר מאירועי המלחמה הממשיים, בבחינת "לא חשוב כמה אבנים יזרוק הנער הפלסטיני, חשוב כמה אבנים יצלמו אותו זורק". היועץ אוד גונדר, יועץ לחברות היי טק, דווקא סבור שהעיתונות המסורתית, הכפופה לכללי האתיקה והצנזורה נמצאת בנחיתות מול אתרי האינטרנט, שבהם מידע רגיש מוצא דרכו במגוון ערוצים לפרסום בזמן אמת. "העיתונים המודפסים והתקשורת האלקטרונית רודפים אחרי הטכנולוגיה", קובע גונדר. "בניגוד לאמרה הידועה, "ידע חייב להפוך ליכולת", באינטרנט הכמות הופכת לכוח ולאיכות", הוא אומר ומתכוון לכך שהצפת המידע באינטרנט פועלת לטובת המציפים. כמות המידע היא החשובה ולא איכותה או אמיתותה. הוא מצטט את ג'ורג' טננט, ראש הסי איי איי, שסבור שמלחמת שרתים ודיסאינפורמציה באמצעות האינטרנט מסוכנות ביותר. "דע את החשיפה שלך לתקשורת, דע את החשיפה של האויב לתקשורת ודע כיצד לנהל מלחמה", משכלל גונדר את דברי סון טסו וקובע כי מלחמות תקשורת הן הלהיט הבא, "באתי, ראיתי, פרצתי (לשידור)". גונדר מציין לרעה את נטיית האינטרנט להעביר לידי המשתמש את חובת עיבוד המידע ופענוחו, בניגוד לטלוויזיה והעיתונות שביצעו את המשימה הזו עבורו בשל הזמן הרב באופן יחסי שנותר להם עד לפרסום הגיליון. העיתונאי לא חושב שהתקשורת כל יכולה "האינטרנט החזיר את הצבע ללחיי העיתונות המודפסת", סבור סבר פלוצקר, איש "ידיעות אחרונות", כאמור. פלוצקר מנמק את המסקנה - המפתיעה למדי כשהיא באה מפי איש עיתון "מסורתי" - בכך שבהווה, בו הפס הרחב הלכה למעשה נראה עדיין חלק מהעתיד, המדיום החדש עוסק בעיקר בטקסט: "מדיום אלקטרוני שקוראים אותו". לשיטתו, פריצת האינטרנט מינפה את העיתונות המודפסת, מאחר שהניעה את עיתונאי הדפוס להקפיד על אמינות ועל אתיקה, פטרה את עיתונות הדפוס מהצורך לרדוף אחר הכותרת האחרונה ואפשרה לה להתמחות בפרשנות והמגזין - נישות שבהן יש למדיום זה יתרון מול המסכים המרצדים של מחשבי האינטרנט. האינטרנט, סבור פלוצקר, עולה על פני הטלוויזיה בעומק הכיסוי החדשותי שהוא מספק לגולש, והעיתונות המודפסת עולה על שניהם. לדעתו, בעוד האינטרנט הניף מעלה את העיתונות, הוא דחק מטה את החדשות בטלוויזיה, שנאבקות על תשומת לב הצופים מול חידונים וסדרות פעולה. להערכתו אין מלחמה בין עיתונות הדפוס לחדשות באינטרנט. לגישתו של פלוצקר, ynet, למשל, ישרת את הקוראים בעיקר ככלי דיווח מהיר. למגזין ופרשנות מורחבת הם ירכשו את "ידיעות אחרונות". האקדמאי "האינטרנט מציג את המלחמה בעיני הצופים כמשחק מחשב", אמר פרופ' דב שנער, ראש המרכז לתקשורת חדשנית בורדה. "המחזה של יריות בבית ג'אלה מקהה את לבנו וחושינו. אני מודאג מאוד מהרעיון שחיילים ישתמשו בכלי תקשורת ומידע ישמש כתחמושת". "השימוש במידע כתחמושת מסב את תשומת לבנו מההיבטים ההומניים של המידע. למשל, רבים לא הקדישו מחשבה למוות של מוחמד א-דורה והעדיפו להתייחס רק לנזק ההסברתי הבין לאומי שנגרם לישראל כתוצאה ממוות זה". שנער הזכיר את התייחסות מקלוהן לכלי התקשורת כהרחבה של הגוף האנושי ותהה איזה תפקיד, חיובי או שלילי, ישמש כלי האינטרנט בגוף האנושי ומה יהיו הכללים החדשים. פרופ' אבישי ברוורמן, נשיא אוניברסיטת בן גוריון רואה בחיוב את העושר הרעיוני שמאפשר האינטרנט. "אנחנו זקוקים למגוון של דעות. האמת היא לעולם רשומון בלבד", אמר.
חזרה