אפקט אומגה: שמן דגים לשיפור מצב הרוח
אם עד עכשיו ידענו ששמן דגים חשוב ללב, באחרונה מתברר שיש לו חשיבות עצומה גם לתפקוד המוח. יותר ויותר מחקרים מראים שחוסר בסוג מסוים של חומצת השומן אומגה 3 עלול לגרום מחלות כמו דיכאון, אלצהיימר ואפילפסיה, ולהתבטא כבר בילדות בהפרעות התנהגות קשות כמו אלימות והיפראקטיביות

בישראל של שנות החמישים והשישים נהגו אמהות רבות לתת לילדיהן כפית שמן דגים מדי יום. באותם ימים הן לא הבינו בדיוק מה יש בו בשמן בעל הריח הדוחה הזה שחשוב כל כך לבריאות, אבל הקונצנזוס היה שמדובר בחומר חיוני לגדילה, והילדים, בלית ברירה, סתמו את האף ובלעו. כעת, חמישים שנה מאוחר יותר, מתברר שהאמהות שלנו צדקו. מה שהן לא ידעו הוא ששמן הדגים מכיל מרכיב מיוחד, המהווה את אבן היסוד של רקמת מוח האדם. המרכיב המיוחד הזה הוא חומצת שומן הנקראת DHA, (Docosahexaenoic Acid).
ה-DHA היא אחת משלושה סוגי חומצות השומן הידועות בשם אומגה 3. בשנים האחרונות עלתה חומצה זו, המצויה בדגי ים ובייחוד בדגי מים עמוקים, לכותרות, בעיקר בזכות העובדה שמחקרים רבים הוכיחו את יעילותה במניעת מחלות לב ועודף כולסטרול. אלא שלאחרונה מסעיר מידע חדש את עולם המדע. המידע הזה, ההולך ומצטבר ממחקרים רבים, מצביע על כך שלחומצת שומן ספציפית, מסוג DHA, יש תפקיד מרכזי במוח, וכי היא חיונית במיוחד בשלב התפתחות העובר.
מתברר שחלק גדול מן המוח, וליתר דיוק 60% ממנו, מורכב משומנים. מתוך השומנים הללו מהווה ה-DHA 27%, שהם כמעט מחצית. כשהעובר מתחיל להתפתח, הוא זקוק לה כדי ליצור את המוח ואת רשתית העין. אלא שהצורך בחומצת שומן זו אינו מסתיים עם הולדת התינוק. מכיוון שהתאים בגופנו מתחלפים בהתמדה, אנו זקוקים לאספקה סדירה של DHA במשך כל חיינו. מחסור בחומר עלול להוביל לבעיות שונות בתפקוד המוח, החל בבעיות בגיל הילדות, כמו היפראקטיביות, חוסר קשב וריכוז, דיסלקציה ונטייה לאלימות, וכלה בבעיות בהמשך, כגון דיכאון, בעיות בזיכרון ואפילו אלצהיימר.

בעיקר סלמון, הרינג ומקרל

מאות עבודות מחקר מדעיות שבדקו את הקשר בין חומצת השומן ובין תפקודי המוח פורסמו בעולם. חלקן בחנו את ההשפעה של רמות נמוכות מחומצת השומן הזאת על בעיות תפקוד והתנהגות בקרב ילדים.
אחד החוקרים המובילים בתחום הוא פרופסור מיכאל קרופורד, ראש המכון לחקר המוח והתזונה באוניברסיטת צפון לונדון. "ה-DHA נמצאת בעיקר בקרום של תאי המוח, וממלאת תפקיד חשוב בשליטה על חדירות התא לחומרים שונים החשובים לפעילותו", מסביר פרופ' קרופורד בריאיון מיוחד. "מחסור בחומצת השומן עלול לגרום לחדירה בלתי מבוקרת של החומרים הללו, ובעקבות זאת לפעולה לא תקינה של התאים. לדוגמה, חדירה לא מבוקרת של נתרן, שפועל להולכת האותות החשמליים של התא ולהתכווצות השרירים, עלולה לגרום לתקשורת לקויה בין תאי העצב ולאי סדירות בפעילותם, ועקב כך לפרכוסים ולהתכווצויות של שרירים שונים, כמו שקורה באפילפסיה.
"פעילות לא תקינה של תאי המוח ותקשורת לקויה ביניהם עלולה להוביל לבעיות התנהגות כמו אלימות והתנהגות אנטי חברתית, וכן לליקויי קשב, להיפראקטיביות ועוד".
לטענת פרופ' קרופורד, תפקידה של ה-DHA כה חשוב, עד כי מחסור בה עלול להעמיד בסכנה רבה מאוד לא רק את תפקוד המוח והבריאות שלנו כיחידים, אלא אף את המשך ההתפתחות האבולוציונית של המוח האנושי.
לפי התאוריה שפיתח, המפנה שחל בהומו-סאפיינס לפני כ-600 מיליון שנה והביא לפריצה בהתפתחות המוח האנושי, התרחש בזכות העובדה שבאותה תקופה הייתה התיישבות גדולה באזורי החוף של יבשת אפריקה, שהיו עשירים בדגה. פרופ' קרופורד: "בעוד שהגברים יצאו לצוד, מלאכה שנמשכה לעתים שבועות בטרם שבו כשבאמתחתם ממותה או תאו, הנשים, שנזקקו בינתיים למזון בשביל ילדיהן, ירדו אל החוף, ובזמן השפל אספו דגים וסרטנים מן הבריכות הסלעיות שנוצרו לאורכו. כך שהתפריט שממנו ניזונו הנשים והילדים היה עשיר ב-DHA".

- כיצד נוצרת ה-DHA בדגים?

"חומצת שומן זו מצויה באצות ובפלנקטון (אורגניזמים זעירים חד-תאיים - י.ש), המשמשים כמזון לדגי הים. כאשר הדגים אוכלים את הפלנקטון והאצות, הם צורכים גם את ה-DHA. מכיוון שבמעמקים יש יותר פלנקטון ואצות, הדגים החיים שם, כמו סלמון, הרינג ומקרל, עשירים יותר ב-DHA".

אוכלים פחות דגים

את נוכחותה של ה- DHA במוח גילתה לראשונה קבוצת חוקרים כבר בשנת 1964. ב-1972 הצביע פרופ' קרופורד על חשיבותה של חומצת שומן זו לראייה ולמוח, והעלה לראשונה את התאוריה שלו. מאז הוא הספיק לערוך עבודות מחקר רבות שהוכיחו את חיוניותו של החומר. "מחקרים שערכתי יחד עם פרופ' אנדרו סינקליר מאוניברסיטת RMIT ממלבורן באוסטרליה, ב-42 סוגים של יונקים, הראו כי ה-DHAהינה המרכיב העיקרי בין חומצות השומן שבקרום תאי המוח אצל כל היונקים, וגם אצל בעלי חיים אחרים, כמו תרנגולות", הוא אומר. "מחקרים אחרים הראו שמחסור ב- DHA בשלב התפתחות המוח אצל קופים ומכרסמים גרם להתנהגות לא נורמלית ולאובדן התפקוד הקוגניטיבי (שכלי), ובמקרים קיצוניים, לדימום במוח ולמוות אצל תרנגולות".

- אבל בעלי החיים הללו לא ניזונים מדגים. כיצד הם מצליחים לקבל את ה-DHA, ובני האדם לא?

"קיימים שלושה סוגים של חומצות אומגה 3. הצמחים שבעלי החיים אוכלים מכילים חומצה מסוג אחד שאינה DHA, אבל הם מסוגלים להמיר אותה בתהליך העיכול ולהפוך אותה ל-DHA. בני האדם אינם יכולים לעשות זאת, ולכן אנו נאלצים לקבל אותה מן המקור היחיד שמייצר אותה - דגי ים".
אלא שבמאה האחרונה, עם תיעוש המזון, מרבית האנושות הפחיתה במידה ניכרת את צריכת הדגים, דבר שגורם למחסור הולך וגובר ב-DHA. כך לדוגמה, מחקר שנערך לאחרונה באנגליה מגלה, כי כ-75% מן הצעירים בני 24-15 אוכלים דגים פחות מפעם בשבוע, ו-35% מהם אינם אוכלים דגים כלל. אם בעבר האמהות עוד הכריחו את ילדיהן ליטול לפחות כפית שמן דגים כתוסף, היום, שתקום האמא שיכולה לאלץ את הילד שלה לעשות זאת.

DHA ומזון תינוקות

בישראל זוכה נושא ההשפעה של ה-DHA על תפקוד המוח להתייחסות שולית בלבד, ורק מחקרים ספורים בחנו את הנושא. אחד מהם הוא מחקרו של ד"ר דניאל ים, חוקר במכון ויצמן, שעוסק במחקר על הקשר בין
מחסורב-DHA ובין התפתחות מחלות שונות, בהן מחלות לב, סרטן ואפילפסיה. באמצעות ממרח מיוחד שפיתח, שה-DHA היא אחד הרכיבים העיקריים בו, ניסה ד"ר ים לבחון את השפעתה של דיאטה עשירה ב-DHA על מחלת האפילפסיה במעון בראשון לציון לילדים חריגים הסובלים מן המחלה. תוצאות המחקר, שפורסמו לפני כשנה במגזין הרפואי "אפילפסיה", הראו כי דיאטה זו הביאה לשיפור רב, הן בתדירות ההתקפים האפילפטיים והן בחומרתם.
"הסיבה שילדים וצעירים הם הסובלים העיקריים, נובעת משרשרת של התפתחויות", מסביר ד"ר ים. "כאשר העובר נמצא בשלבי ההתפתחות וזקוק לכמות רצינית למדי של DHA כדי ליצור את המוח ואת רשתית העין, הוא מגייס אותה מתוך הקרומים של תאי הגוף, ובעיקר מתאי המוח של אמו. אלא שבמצב הנוכחי, שבו כולנו, כולל נשים הרות, לא אוכלים די דגים, גם הגיוס הזה אינו מספיק. התוצאה היא שתינוקות לא מעטים נולדים עם חסר ב-DHA, שעלול לגרום לשלל בעיות שונות, שחלקן, כמו אפילפסיה, מתגלות מיד לאחר הלידה, וחלק, כגון התנהגות אגרסיבית, היפראקטיביות, קשיי למידה וריכוז ודיכאון, עלולות להתגלות רק לאחר כמה שנים. אצל האימהות עצמן, החסר שהיה עוד לפני ההריון גדל, ולעתים קרובות הוא מוביל לדיכאון לאחר לידה".
לדברי פרופ' קרופורד, 70% מתאי המוח של העובר מתחלקים עוד בהיותו ברחם ו-30 האחוזים הנותרים ממשיכים להתחלק עד גיל שנתיים. לפיכך, לתינוק הרך עדיין יש הזדמנות "להשלים" את החסר באמצעות יניקת חלב אם העשיר ב- DHA. תינוקות שאינם יונקים עלולים להיות חשופים יותר לחסר בחומצת השומן, ובעקבות זאת לבעיות שונות בתפקוד.
את הקשר בין המחסור ב-DHA ובין בעיות כמו היפראקטיביות, בעיות התנהגות ואפילפסיה, הוכיחו מחקרים רבים. כך למשל, במחקר שנערך באוניברסיטת פורדו באינדיאנה שבארצות הברית, הושוו רמות חומצת השומן של 53 בנים שגילם 12-6 שנים שסבלו מן התסמונת, לאלה של 43 ילדים ללא התסמונת. התוצאות הצביעו על רמות נמוכות יותר של חומצת השומן החיונית בקרב הילדים שסבלו מן התסמונת. נוסף על כך, התברר שהילדים ההיפראקטיביים סבלו יותר מסימפטומים הקשורים במחסור ב-DHA, כגון צמא, השתנה תכופה, עור ושיער יבשים. החוקרים הסיקו שתוספת תזונה של DHA עשויה להוות טיפול מועיל לתסמונת.
חברת ROSS, יצרנית תרכובות המזון "סימילאק", החליטה להרים את הכפפה, וערכה מחקר גדול בכמה מדינות בארצות הברית. במחקר חולקו תינוקות בריאים לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה קיבלה תרכובת מזון רגילה, הקבוצה השנייה קיבלה תרכובת מזון שכללה את חומצת השומן DHA, והקבוצה השלישית קיבלה חלב אם. לאחר מכן נבדקו והושוו רמות ה-DHA בדמם של התינוקות בשלוש הקבוצות. תוצאות המחקר היו חד-משמעיות: בקבוצה שקיבלה את התרכובת שכללה DHA הייתה רמת חומצת השומן זהה לזו של התינוקות בקבוצה שינקה חלב אם, וגבוהה בהרבה מזו של התינוקות שקיבלו את התרכובת ללא ה-DHA. כתוצאה מהעדויות המצטברות המליצו ארגוני הבריאות הגדולים בעולם, בהם המוסד הבריטי לתזונה, ארגון המזון והחקלאות האמריקאי וארגון הבריאות העולמי, לכלול את חומצת השומן במזון לתינוקות. חברת ROSS קיבלה רק לאחרונה את אישור ה-FDA להוסיף את ה-DHA לתרכובות. חברת מטרנה קיבלה אישור להוספת התרכובת ממינהלי הבריאות במדינות אירופה, וזו הוכנסה לשלושה מוצרים: התכשיר פרימיום 1, ושני התכשירים לפגים: מטרנה פגים ומטרנה סנסיטיב להזנת המשך לפגים.

ומה עם זיהום הים

כאמור, המחקרים שנערכו בארץ בנושא אינם רבים. הסיבה לכך פשוטה: כסף. בעוד שאת המחקרים על תרופות חדשות מממנות חברות התרופות, את המחקרים על תזונה, ובעיקר את אלה העוסקים במניעת מחלות באמצעות תזונה, אין בעלי אינטרס שיממנו. מי שאמור לעשות זאת לטובת האינטרס של בריאות הציבור, משרד הבריאות, גם אינו ממהר לממן מחקרים בנושא, וגם לא לאמץ את המסקנות שאליהן הגיע אפילו ארגון הבריאות העולמי.
זיווה שטל, מרכזת בכירה במחלקה לתזונה של משרד הבריאות, טוענת שהקשר בין מחסור ב-DHA ובין בעיות בתפקוד המוח עדיין אינו מבוסס דיו, ולכן אין טעם להמליץ על מתן תפריט עשיר בחומצת השומן כפתרון. "אני לא קוטלת את התיאוריה של פרופ' קרופורד, אבל אני חושבת שצריך לבצע ניסוי קליני מבוקר כדי להוכיח את יעילות ה-DHA", היא אומרת. "לעומת זאת, התרופות ממשפחת הריטלין (תרופות הניתנות לסובלים מהיפראקטיביות - י.ש) פועלות ב-75% מהמקרים. לכן הגישה המומלצת היא קודם לנסות את הטיפולים שעובדים. לא הייתי ממליצה על שינוי התפריט בלי לדעת שזה באמת מצליח".
"דווקא יש מחקרים רבים בנושא", טוען ד"ר ים, "ומדובר במחקרים גדולים דיים. אם מישהו מנסה להתכחש, כנראה הוא אינו מעוניין להודות בממצאים או במציאות הקיימת. אני לא מדבר על מתן חומצת השומן במקום הריטלין, אלא נוסף לריטלין. כשיחול השיפור, יוכל הרופא של המטופל להקטין את מנת התרופה". לטענתו, הבעיה הבסיסית בגישה של משרד הבריאות קשורה לעובדה שהתרופות הניתנות לטיפול בבעיות כמו דיכאון והיפראקטיביות מטפלות בתסמינים אבל לא בשורש הבעיה.
שטל דוחה על הסף את הרעיון לשנות בקרוב את המלצות התזונה לציבור הישראלי כדי לעודד אותו לצרוך יותר דגים. אחת הסיבות לדחייה קשורה לטענתה לזיהום מי הים. את הטענה הזאת מחזקת עבודה שהתפרסמה בנובמבר 2002 בעיתון המדעי החשוב New England Journal of Medicine. העבודה, שסיכמה שמונה מחקרים גדולים על תכולת הכספית בדגים באוקיינוס האטלנטי, באוקיינוס השקט ובים התיכון, הראתה כמות גדולה יותר של כספית בדם ובמוח של אנשים המתגוררים לחופי הימים הללו. ועדיין לא הזכרנו את זיהום הים ממי השפכים שהוזרמו לחופי תל אביב והרצליה לאחרונה. אלא שטענה זו אינה מדויקת. חומצת השומן DHA נמצאת בכמויות גדולות בדגים החיים במים עמוקים, והמומחים ממליצים להתמקד בדגים מן הים הצפוני, כגון טרוטה, אילתית (סלמון), הרינג, טונה (לא משומרת) ומקרל.

דיכאון ואכילת דגים

וזה עדיין לא הסוף. נתונים ההולכים ומצטברים בארגוני הבריאות מצביעים על כמה עובדות מדאיגות נוספות הקשורות בתפקודי המוח. מתברר כי בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית במספר מחלות הנפש ומקרי הדיכאון בעולם. כך למשל, באנגליה חלה עלייה בשיעור של 50% במספר ניסיונות ההתאבדות בשנים האחרונות, מ-100 אלף בשנות ה-90 המוקדמות, ל-150 אלף בסוף שנות התשעים. חמורה יותר העובדה שעליות תלולות בשיעור מקרי הדיכאון ובניסיונות ההתאבדות חלו דווקא בקרב הצעירים. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר גרו הרלם ברונדטלנד, אף צוטט באומרו שמספר ניסיונות ההתאבדות היה בעבר, באופן מסורתי, הגבוה ביותר בקרב גברים מבוגרים, אבל בשנים האחרונות גדל מספר ניסיונות ההתאבדות בקרב אנשים צעירים בשיעור כזה, שהם הפכו כיום לקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר להתאבדות בשליש מהמדינות.
הדאגה מפני המשבר הזה הביאה באחרונה חוקרים שונים לחקור את הקשר בין מחלות הנפש ומקרי הדיכאון ובין המחסור בחומצות שומן מסוג אומגה 3. העדויות המצטברות מורות כי אכן קיים קשר כזה. מחקר שנערך במרפאה לרפואה ותזונה מונעת באוניברסיטת כרתים ביוון, הראה קשר בין דיכאון ובין רמת ה-DHA בדם. במחקר התבקשו 139 נבדקים לדרג את רמת הדיכאון שלהם, ולאחר מכן נבדקה רמת חומצת השומן בדמם. התוצאות הראו כי לנבדקים שדירגו את עצמם כבעלי רמת דיכאון בינונית לפחות, היו רמות נמוכות של DHA באופן ניכר.
ובאותו עניין: מחקר משותף שנערך בישראל על ידי המרכז לבריאות הנפש באר שבע ואוניברסיטת בן גוריון, הראה את חשיבותה של חומצת שומן אחרת מסוג אומגה 3 (EPA) לטיפול בדיכאון. במחקר שבראשו עמד ד"ר בוריס נמץ, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית ומרפאת הדיכאון במרכז לבריאות הנפש באר שבע, נבדקו 20 חולים שסבלו מדיכאון חמור ולא הגיבו לטיפול האנטי דיכאוני הרגיל. החולים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה 2 גרם חומצת שומן ליום במשך ארבעה שבועות נוסף על התרופה האנטי דיכאונית, וקבוצה שנייה קיבלה תרופת דמה (פלסבו), נוסף על התרופה האנטי דיכאונית. לדברי ד"ר נמץ, חומצת השומן סייעה להחלמה מוחלטת בקרב שישה חולים (המהווים 60% מהנבדקים) שקיבלו אותה, לעומת חולה אחד בלבד שהחלים לאחר שקיבל את תרופת הדמה.
בקרוב מתעתד ד"ר נמץ לערוך מחקר דומה על 70 ילדים הסובלים מדיכאון. המחקר ייערך בשיתוף עם בית החולים שניידר, ובמהלכו תינתן חומצת השומן ללא התרופות המקובלות נגד דיכאון, לדבריו, מן הסיבה הפשוטה שלא קיים טיפול תרופתי אנטי דיכאוני לילדים.
המסקנה פשוטה: לאכול יותר דגי מעמקים, או לחלופין לצרוך שמן דגים או תוספי אומגה 3. פרופ' קרופורד יצא בפרסומים שונים בעיתונות, המפצירים בציבור לעשות זאת. "אם לא נחזור לימי אכילת הדגים, לא רק אנחנו וילדינו נהיה חשופים יותר לבעיות בריאות, אלא האנושות כולה עלולה להימצא בסכנה של נסיגה בהתפתחותו של המוח".

מנה מומלצת של 0.5 גרם DHA ניתן להשיג:

1. אם אוכלים לפחות פעמיים-שלוש בשבוע מנה נאה של דג (כ-200-300 גרם), כגון טרוטה, סלמון, הרינג, טונה או מקרל, ולמי שאינו מקפיד על כשרות – שבלולים או סרטני נהרות.
2. כמוסות המכילות שמן דגים הנמכרות בבתי המרקחת ובבתי הטבע.
3. כף שמן דגים ליום (רצוי לשתות עם חלב רזה, כדי לסייע לספיגה).
4. DHA בצורת תוספים, סוכריות, סירופ או קרם, הנמכרים בבתי המרקחת ובבתי הטבע.
5. ממרח "ימגה" בטעמים שונים שפיתח ד"ר דניאל ים. מחיר: 90 שקל לצנצנת המכילה 115 גרם ממרח (מתוכם 70 גרם אומגה 3 בתוספת לציטין, כורכום ורוזמרין). הממרח מספיק לחודש עד חמישה שבועות. טלפון להזמנות: 9697774-03

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה אפקט אומגה: שמן דגים לשיפור מצב הרוח
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דג ומצב רוח
    צילום: מריאן הול
    דגים. פעמיים-שלוש בשבוע ואתם מסודרים
    צילום: מריאן הול
    ynet ספיישל
    מנטה שוק
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים