יש לי גלידה הכי טובה - סיור גלידריות
"עם פרוץ הקיץ יצאתי לסיור גלידריות, בשאיפה למצוא גלידת שוקולד- תפוז נפלאה כמו זו שבפירנצה, תוך התעלמות מוחלטת מחישובי קלוריות או כולסטרול". יעל גרטי במסע גלידריות

"בונה סרה, סיוניורינה" ברך פאבריציו, פקיד הקבלה המסוקס במלון הקטן בפירנצה, תוך שהוא נוטל את כף ידי בנסיון לנשקה. התדהמה שאחזה בו היתה מובנת לחלוטין: כף ידי היתה מוכתמת כולה בגלידה בטעם שוקולד-תפוז מהגלידריה הנפלאה שגיליתי במקרה, (טיול אמנות, עאלק). "אכלת קצת גלידה, אני רואה...", אמר פאבריציו וחייך אליי בשובבות תוך שהוא מציין את שעת סיום המשמרת שלו.

 

חלפו שמונה שנים. טעמה של אותה גלידה עדיין חקוק על לוח לבי, לצד אירועים היסטוריים חשובים אחרים בחיי. עם פרוץ הקיץ יצאתי לסיור גלידריות, בשאיפה למצוא גלידת שוקולד- תפוז נפלאה כמו זו שבפירנצה, תוך התעלמות מוחלטת מחישובי קלוריות או כולסטרול.

 

וניליה - פילוסופיה גלידתית

 

כבר ב"וניליה", (אשתורי הפרחי 22, מתחם בזל, תל אביב) פגשתי גלידת שוקולד תפוז מעולה ועשירה, מה שלא הפריע לי כלל לטעום גם גלידת חלבה (מדהימה!)וגלידת צ'אי הודי, מיוחדת, טעימה ומפתיעה. ההתחלה של וניליה היתה מקרית:
הבעלים, ניצן רובוז'ינסקי, מתכנת מחשבים במקצועו, טייל להנאתו עם אחייניתו במתחם בזל. האחיינית רצתה גלידה. לא היה. ככה נולדה וניליה.

 

ניצן טרח ולמד את רזי הגלידה מקרובי משפחה העוסקים בייצור גלידה, ("ברגע שלומדים את הבסיס אפשר להמשיך ולהתפתח לבד"), אחיו איתי הצטרף אליו ויחדיו הם מציעים כיום גלידות מצויינות לתושבי המתחם ובכלל. המקום בולט בפילוסופיה הגלידתית שלו: כאן שואלים אותך האם הנך מעוניין לקבל את הכדורים אחד מעל השני או שמא אחד ליד השני. "זה אחי המציא, הוא טיפוס מאוד שירותי" אומר ניצן. כך יכולים הלקוחות להחליט האם ברצונם להתרכז בכל טעם לחוד (כדור מעל כדור) או לשלב בין הטעמים (כדור לצד כדור). "ישנם טעמים שמשתלבים היטב יחדיו", הוא אומר, "כגון שוקולד ופסיפלורה, וישנם טעמים שלא ממש משתלבים, כגון צ'אי ותותים בשמנת.

 

כדור אחד עולה 9 שקלים, 2 כדורים 14 שקל, 3 כדורים 17 שקל. יש גם ופל בלגי, אפוגטו וקרואסונים.

 

גלידה סיציליאנית - גלידה עם כבוד

 

ההתחלה של "גלידה סיציליאנית", אבן גבירול 63, תל אביב, היתה פחות מקרית. רפאלה, הבעלים, שבא ממשפחה של גלידות, עלה ארצה מאיטליה לפני חמש שנים בידיעה ברורה שהוא הולך להקים גלידריה משובחת.

 

החזון היה להקפיץ משמעותית את רמת הגלידות בארץ. בפועל מיד עם פתיחת הגלידריה פרצה האינתיפאדה השניה ("מאמא מיה!"), מה שהכניס אותו לחרדות מסויימות, שהתבדו עם הזמן. היום הגלידריה, שעברה שיפוץ מוצלח לאחרונה, הומה אדם, סניף נוסף הוקם בהרצליה פיתוח (רח' שנקר 14) ורפאלה בקושי מוצא זמן ללכת לים ("יש לי שיזוף של רואה חשבון"). במבטא איטלקי כבד וזיק ילדותי בעיניים הוא מספר על סניפי הגלידריות המשפחתיות בבייג'ין, ונקובר ורומא, כולם נקראים באותו שם: גלידה סיציליאנית. למה סיציליאנית?, אני תמהה. "בסיציליה מאוד חם", הוא מסביר, "כשחם עושים גלידה יותר קלה". כל הגלידות הן בנות 4.5% שומן, מה שכלל אינו מורגש בטעמן העשיר והמפנק.

 

גלידת רום-צימוקים מעולה, גלידת שוקולד באצ'ו מהממת ממש וגלידת קפה מענגת. יש גם פבלובה, אפוגטו, ופל בלגי, סופלה שוקולד עם גלידה, גלידת וניל חלב( 3% שומן בלבד) שמפתיעה במרקם קרמי מענג וגלידת סויה, (מימית משהו), לטובת אלו שאינם מעכלים חלב ומוצריו.

 

כדור אחד עולה 10 שקל, שני כדורים עולים 16 שקל, שלושה- 19 שקל.

 


                                                                   (צילום: ליאור פילשטיינר)

 

בראוויסימו - מסורת איטלקית

 

מי שעוד הביא את מסורת הגלידה מאיטליה הוא חיים בירן, מייסד רשת בראוויסימו, שנטש קריירה של סמנכ"ל מפעל תעשייתי לטובת הגלידות, להן זכר חסד נעורים עוד מהתקופה שהיה מנהל השיווק הארצי של חברת סנוקרסט - ובעצם מאז שהוא זוכר את עצמו, "תמיד הייתי מניאק של גלידה", הוא אומר, "התנאי היחיד מבחינתי להקמת גלידריה היה שאני אייצר את הגלידה הכי טובה בארץ, מבחינת: הכי טוב או כלום". חיים נסע לאיטליה, התחבר עם יצרנית הגלידות "בראוו", למד את תורת הגלידה אצל פינו סקארינג'לה שנחשב למאסטרו מוביל ("בארץ אין היכן ללמוד גלידה") והקים את הסניף הראשון בשכונת "אם המושבות" בפתח תקווה, עירו. הסניף הראשון עבר בינתיים לידי זכיין, מאז נפתחו סניפים ברחוב בן יהודה 254, תל אביב, ברחוב הארבעה 4 , תל אביב ובתל מונד. החברה גם מוכרת גלידות לבתי קפה ומציעה שרותי עגלת גלידות לארועים.

 

לסניף ברחוב הארבעה יש יתרון מצויין: אין כאן גלידריות נוספות באיזור. אני טועמת גלידת שוקולד תפוז מעולה, גלידת מרציפן מדהימה, וגלידות מלבי, קפה וריבת חלב מצויינות. הגלידות של בראווסימו, מתברר, זכו בתואר הגלידה האיטלקית הטובה בארץ בתחרות מטעם אגוד השפים הישראלי לפני שנתיים. הסניף ברחוב הארבעה גאה להיות הבר- גלידה הראשון: ניתן להזמין כאן כדור גלידה לצד צ'ייסר של אלכוהול, לפי בחירת הלקוח, במחיר זהה למחיר של כדור ללא צ'ייסר. טעם אחד עולה 10 שקלים, שני טעמים עולים 15 שקל, שלושה – 18 שקל וארבעה 21 שקל. ויש עכשיו מבצע, עד סוף החודש (יולי 2005): מבצע "אכול ככל יכולתך" ב-30 שקל לאדם. "אתה בטוח"? אני שואלת את חיים, "לעם ישראל יש יכולת, אתה יודע". "אני בטוח", הוא עונה.

 


                                                                    (צילום: ליאור פילשטיינר)

אייסברג - סורבה ישמח לבב אנוש

 

ל-אייסברג, (בן יהודה 108, סמוך לפינת גורדון, תל אביב) לקחה אותי חברתי גלית ביום אפרורי (במובן הרוחני של המילה), לפני כמה חודשים. "אני יודעת מה יעודד אותך", היא אמרה, וצדקה. סורבה פסיפלורה של אייסברג ישמח לבב אנוש, כתוב בתנ"ך (האישי שלי). "זה עובד", הודעתי. "אני מרגישה הרבה יותר טוב". ואכן ההיצע באייסברג יכול לשקם נפשית בקלות מקרים קלים של עננים כבדים בנשמה.

 

השעה אחת עשרה בלילה, מה שלא מפריע להמוני בית ישראל לעלוץ סביב השולחנות בחוץ או להתגודד בנחישות סביב ויטרינות הגלידות. יש כאן גלידת קרם יוגורט וגלידה ללא סוכר, לצד גלידות סורבה בטעמים חדשניים ונועזים כגון פירות יער וטרגון או מנדרינה וריחן אולם אני מגלה שיצר ההרפתקנות שלי מתגמד לעומת הנחישות שלי לטעום גלידת שוקולד תפוז, וזו אכן נפלאה. יש כאן גם גלידת קולפי (גלידה הודית עם פיסטוקים ומי ורדים) נחמדה, גלידת חלבה מעולה, גלידת אספרסו והל עדינה ומענגת וכמובן: סורבה פסיפלורה מרענן ומשמח.

 

מנה רגילה עולה 16 שקל, מנה גדולה עולה 20 שקל.

 

פינגווין - מסע במנהרת הזמן

 

המסע לכפר סבא, לגלידת פינגווין המיתולוגית, (רח' רוטשילד 43 ), מסתמן בדיעבד כמסע במנהרת הזמן, מה שהופך לדגל בידיו של יצחק קריסטל, אחד ממנהלי המקום והבן של המייסדים. "אנשים שירדו מן הארץ לפני שנים רבות מגיעים הנה ישר מהמטוס", הוא מספר.

 

יצחק מראה לי בגאווה את המכונות העתיקות, "אנחנו לא הייטקים בשום אופן" הוא אומר, "המקום נראה בדיוק אותו דבר כמו בעת הקמתו בשנת 1951 והגלידה מיוצרת באותן מכונות מאז". לא, אין כאן סורבה פירות יער וטרגון או עיצוב יפה כמו של הגלידריה הסיציליאנית. אין כאן אפשרות לקבל כדור לצד כדור (במקום כדור מעל כדור) ואין כאן כדור גלידה עם צ'ייסר אלכוהול. יש כאן רק (!) 12 טעמים בסיסיים מאוד, (8 שקלים למנה), ציורים של פינגווינים טובי לבב וילדים עם כיפה (המקום כשר למהדרין!) ואת אותה גלידת רום צימוקים חביבה, פשוטה וצוננת שאכלתי כאן לפני עשרים וחמש שנים.

 

 

  • צילומים: ליאור פילשטיינר. לאתר שלו הקליקו כאן.

 

 

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה יש לי גלידה הכי טובה - סיור גלידריות
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מתקררים בקיץ
    פינגווין - מסע במנהרת הזמן
    צילום: ליאור פילשטיינר
    גלידרייה סיציליאנית - מתאימה לחום
    צילום: ליאור פילשטיינר
    בראוויסימו - מסורת איטלקית
    צילום: ליאור פילשטיינר
    שוקולד תפוז - החיפוש אחר הטעם המושלם
    צילום: ליאור פילשטיינר
    פינגווין - טעם של פעם
    צילום: ליאור פילשטיינר
    ynet ספיישל