הילד מתלונן על כאבי בטן? קחו את זה ברצינות
גילויים חדשים קושרים בין סרטן המעי הגס אצל מבוגרים ובין נגיף שתוקף אך ורק ילדים. למה יותר ויותר ילדים סובלים היום ממחלות בדרכי העיכול, ולמה אסור לכם לזלזל בכאב בטן תמים או בחוסר תיאבון אצל הילד

החוקרים במכון לגסטרואנטרולוגיה בבית החולים בילינסון, שבדקו קבוצה של חולי סרטן המעי הגס, היו מופתעים מאוד כשמצאו אצל 90% מהם את נגיף ה-JC, שידוע כי הוא תוקף אך ורק ילדים. האם ייתכן שהמחלה הממארת, השנייה בשכיחותה בארץ, נגרמת על ידי נגיף? אם יתברר שכן, ייתכן שמדובר בפריצת דרך עולמית, שתביא לפיתוח חיסון נגד אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר.

 

"הנגיף, שמקטעים מהחומר התורשתי שלו נמצאו ברקמות הסרטניות, 'מתיישב' ברירית המעי הגס אצל הילדים שנדבקו בו מזיהום במזון או במים", מסביר פרופ' ירון ניב, מומחה לגסטרואנטרולוגיה מבילינסון, ומי שעמד בראש המחקר שנערך בשיתוף עם אוניברסיטת ביילור בדאלאס. "ככל הנראה, בחלק קטן מהמקרים מתרחש כעבור עשרות שנים שינוי מבני בנגיף, שהופך אותו לגורם מסרטן. הוא מתחיל לעודד את תאי המעי הנורמליים להתחלק באופן בלתי מבוקר, עד שלבסוף נוצרים גידולים סרטניים".

 

נכון להיום עדיין לא ברור מה בדיוק גורם לנגיף להשתנות ולגרום לסרטן ואילו גורמים נוספים מעורבים בתהליך. החוקרים ממשיכים לחפש רצפי דנ"א של הנגיף בפוליפים ובמחזור הדם של החולים. אם אכן יצליחו לאשש את ממצאי התגלית שלהם, הם מקווים לפתח חיסון כנגד הנגיף, שימנע את מרבית המקרים של סרטן המעי הגס.

 

מעבר לתגלית המהפכנית שנגיף הוא כנראה הגורם לסרטן המעי הגס, עולה מהמחקר שהמקור למחלה הקטלנית הוא בילדות. גילוי זה מעניין במיוחד בשל העובדה, שבשנים האחרונות עלה שיעור מחלות דרכי העיכול

בקרב ילדים, ובין היתר מחלות שנחשבו מאז ומעולם למחלות מבוגרים מובהקות, ובהן כיב-קיבה (אולקוס), קרוהן וקוליטיס. העלייה הזאת נובעת בחלקה משיפור יכולת הגילוי של המחלות ובחלקה מעלייה אמיתית בשכיחותן, שמדווחת בכל העולם.

 

הסיבה לתופעה לא ברורה. מדובר במחלות מסוגים שונים (זיהומיות, לא זיהומיות ותורשתיות), ולפחות בחלק מהן אפילו הגורמים למחלה אינם ידועים כל צורכם. הבשורה הטובה היא שהידע בנושא הולך ומתרבה, וגם אם מתגלה חלילה מחלה כרונית אצל ילד, יש מה לעשות.

 

צרות של עשירים

 

בעשור החולף נרשמה עלייה של 300% בשכיחות מחלות הקרוהן והקוליטיס הכיבי (ראו במסגרת). אם זה לא מספיק, חלה עלייה ניכרת ומדאיגה בשכיחותן גם בקרב ילדים. לדברי ד"ר רון שאול, מומחה לגסטרואנטרולוגיה בילדים וסגן מנהל מחלקת ילדים בבית החולים בני ציון, בסוף העשור החולף התגלו שישה מקרים חדשים בכל אלף ילדים, לעומת שני מקרים בלבד שהתגלו בראשית העשור, והשיעור הולך וגדל.

 

קרוהן וקוליטיס הן מחלות אוטואימוניות, שבהן המערכת החיסונית מתחילה לתקוף את רירית המעי, ומעבר לכאב הרב שהן גורמות, יש גם השלכות תזונתיות - ויטמינים ומינרלים חיוניים, כמו ברזל, B12 ועוד, אינם נספגים היטב במעי, וכשמדובר בילדים עלול להיגרם פיגור בגדילה ובהתפתחות. "לעתים", אומר ד"ר שאול, "הביטוי היחיד של המחלות האלה בילדים הוא האטה בצמיחה, מה שמקשה מאוד על האבחון שלהן - כשאין כאב, לא ממהרים לבצע בדיקות בילדים, בעיקר לא בדיקות פולשניות או מכאיבות".

 

הסיבות המדויקות למחלות כוללות ככל הנראה מרכיבים גנטיים וסביבתיים, אם כי עדיין רב הנסתר על הגלוי. פרופ' אתי גרנות, מנהלת מחלקת ילדים בבית החולים קפלן, מסבירה שבלא מעט משפחות יש שניים ואפילו שלושה

ילדים חולים. "ככל הנראה יותר מגן אחד גורם למחלה", אומרת פרופ' גרנות, "אולם חייבים להיות מרכיבים נוספים, סביבתיים, שגורמים להתפרצות של המחלות". האם יכול להיות שמדובר בכל זאת בגורם זיהומי כמו חיידק או נגיף? "כבר הרבה מאוד שנים מחפשים החוקרים גורם כזה, אך ללא הצלחה", היא אומרת.

 

למעשה, החוקרים מאמינים שהמצב הפוך - שאולי דווקא היעדר גורמים מזהמים הוא שמביא לעלייה בשיעור החולים. אחד הגורמים שבו מתמקד כיום המחקר, מפתיע ככל שזה נשמע, הוא היגיינת יתר. מתי למשל הרשיתם לילד לשחק בארגז החול? לפי "תיאוריית ההיגיינה", חשיפה בשלב מוקדם בחיים לגורמים מזהמים, כמו חיידקים, נגיפים או תולעים, מגבירה בהמשך את יכולת העמידות של המערכת החיסונית בפני מחלות.

 

התיאוריה שנעשתה מקובלת בקרב חוקרים רבים, התמקדה בעיקר באלרגיות ובאסתמה, אף הן מחלות אוטואימוניות ששכיחותן עלתה בשנים האחרונות בתלילות. כעת מנסים לבחון לאורה גם את העלייה במחלות המעיים.

 

נכון להיום עדיין אין די מחקרים בנושא, אבל לפחות מחקר אמיץ אחד הראה הצלחה מרשימה. למה אמיץ? משום שהחוקרים האמריקאיים נתנו למאה חולי קרוהן לשתות אחת לשבועיים, במשך כחצי שנה, משקה שהכיל ביצים של תולעי שוט, אחד מטפילי המעיים השכיחים.

 

נשמע מגעיל? הממצאים הצביעו דווקא על שיפור ניכר במצבם של רוב החולים, ולטענת עורכי המחקר הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהמערכת החיסונית מזהה את התולעים כגורם סיכון ותוקפת אותן, במקום לתקוף את גופו של החולה, כפי שקורה במחלות אוטואימוניות.

 

ובכל זאת ד"ר קובי שדה, מומחה לאלרגיות מבית החולים איכילוב, מתקשה להתלהב. "להדביק אדם בזיהום טפילי זה אולי רעיון טוב למחקר", הוא טוען, "אבל ברמה היישומית הדבר קשה מאוד לביצוע וגם עלול להיות מסוכן. אתה עלול להדביק את המטופל, שכבר חולה במחלה אחת, במחלה אחרת".

 

גם העניים בבעיה

 

קרוהן וקוליטיס אולי נחשבות ל"צרות של עשירים", אבל במה שנוגע למחלות קיבה, גם העניים לא "מקופחים". כיב הקיבה (אולקוס) הוא מחלה שבה נפגעת רירית הקיבה ונוצרים בה כיבים הגורמים לכאב צורב. בעבר הוא נחשב "מחלה למבוגרים בלבד", שחוטפים אחרי שנים של עבודה קשה, גדושות במתח ובסיגריות. מכיוון שהגורם לא היה ידוע גם הטיפול היה בעייתי, ובמקרים שבהם הכיב לא נרפא, נאלצו הרופאים להסיר את חלק המעי הנגוע.

 

בשנת 1982 התגלה הגורם למחלה - חיידק ההליקובקטר פילורי. אופן ההדבקה אינו ברור עד היום, אבל נראה שהיא קשורה במגע עם הפרשות (נו, טוב, אז נפרט: הקאות, רוק וצואה). מאז גילוי החיידק מטפלים בכיב הקיבה באמצעות אנטיביוטיקה, שברוב המקרים מצליחה להשמיד אותו. בתחילת שנות ה-90 התברר לחוקרים שהחיידק עלול גם לגרום לסרטן הקיבה, וב-1994 הגדיר אותו ארגון הבריאות העולמי כ"גורם מדרגה 1 לסרטן הקיבה". עם זאת מתברר, שאצל מי שחלה באולקוס השינוי המבני שחל בחיידק מונע ממנו לגרום בהמשך לסרטן הקיבה. גם זה משהו להתנחם בו.

 

בכך לא הסתיימו הגילויים בנושא. המהפך הסופי (לעת עתה) התרחש לפני שנים אחדות, כשהתברר שההידבקות בחיידק מתרחשת כבר בילדות. מכאן הייתה הדרך קצרה להבנה שכיב קיבה בילדים אינו אירוע נדיר, וזו אחת הסיבות לכאבי בטן חוזרים. במקרה הזה העלייה בשיעור מקרי המחלה המתגלים בשנים האחרונות מיוחסת בעיקר למודעות החדשה, שמובילה לביצוע בדיקות גם בילדים. אגב, פרט לפצע ולכאבים, נמצאה אצל ילדים שבהם זוהה החיידק, נטייה מוגברת למצבי חסר בברזל ולאנמיה, שהשתפרה לאחר הטיפול בחיידק.

 

"במחלקת ילדים בבני ציון", מספר ד"ר שאול, "מאושפזים תינוקות בני שנה שנמצא אצלם ההליקובקטר. ברוב המקרים מדובר בנשאות בלבד, ללא סימפטומים. אבל כ-15% מהם יפתחו מחלת כיב במהלך החיים, כשהגיל הקריטי לכך הוא שנה עד שנתיים". לדבריו, ההידבקות, ולכן גם המחלה, שכיחה יותר בקרב אוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי נמוך, ובעיקר כשצפיפות המגורים גבוהה.

 

העניין הוא, שגם אם הגורם לכיב הקיבה ידוע, עד היום לא אבחנו החוקרים מה מעורר את התפרצות המחלה. עם זאת כבר ברור, שקיימים גורמי סיכון, ובהם נטייה גנטית, סטרס ועישון, כששני האחרונים תקפים, כמובן, למבוגרים.

על כרסת שמעתם?

 

גם המודעות למחלת הצליאק עלתה בשנים האחרונות ובעקבותיה שיעורי הגילוי שלה. הביטוי למחלה הוא רגישות לגלוטן, שהוא המרכיב העיקרי של גרעין החיטה. רגישות זאת מובילה להרס דופן המעי הדק, לספיגה

לקויה של חומרי מזון ולתת-תזונה. בעבר נחשבה הצליאק למחלה נדירה, אבל בשנים האחרונות מתברר שאחד מכל 150 בני אדם לוקה בה. גם כאן מדובר במחלה אוטואימונית, הקשורה ברקע גנטי ובגורמים סביבתיים, אלא שבניגוד לכיב קיבה, הצליאק דווקא נחשבה בעבר למחלת ילדות, ורק בשנים האחרונות התברר שהיא פורצת גם אצל מבוגרים.

 

"בעבר", מסביר ד"ר שאול, "חשבנו שהמחלה מתבטאת בעיקר בבטן תפוחה ובחוסר עלייה במשקל, מה שהיווה את המקור לשמה העברי של המחלה, כרסת. הדבר הביא לכך שהמחלה התגלתה רק אצל ילדים שהתסמינים שלהם היו מובהקים. כיום אנחנו יודעים, שהיא יכולה להתבטא גם בתסמינים כמו גובה נמוך, הקאות חוזרות או אפילו פריחות בעור, כשהילד מרגיש בריא לחלוטין ואינו מתלונן על כאבים או על סימפטום אחר. לעתים האבחון מתרחש באקראי, בבדיקה שנערכת מסיבה רפואית אחרת".

 

לדבריו, יש לגילוי הנרחב חשיבות רבה לא רק בגלל פגיעתה של המחלה בדופנות המעי ובהתפתחותו התקינה של הילד, אלא גם מכיוון שהצליאק מלווה בעלייה בשכיחות הסרטן במערכת העיכול. זאת הסיבה שבגללה כל ילד נמוך עובר כיום בירור לאיתור המחלה.

 

למחלת הצליאק עדיין אין מרפא, אבל יש לה טיפול יעיל - דיאטה נטולת גלוטן לכל החיים. אצל מרבית האנשים הדיאטה תפסיק את התסמינים ותתקן את הנזק במעי הדק. מכיוון שבכל המחלות קיים גורם סביבתי שמעורר את התפרצותן, נשאלת השאלה אם אפשר למנוע את ההתפרצות. ד"ר שאול: "הגורמים להתפרצות לא ברורים לגמרי. עם זאת מחקרים מראים שהנקה מהווה גורם מגן הן מפני קרוהן וקוליטיס כיבי, והן מפני הידבקות בחיידק ההליקובקטר. מעבר לכך אין כיום הנחיות למניעה".

 

- האם תזונה מסוג מסוים יכולה לסייע במניעה?

 

ד"ר שאול: "אין הוכחות שתזונה כזאת או אחרת יכולה למנוע מחלות אלה, אבל אין ספק שהתזונה בעולם המערבי, שמבוססת על הרבה ג'אנק פוד, מזיקה לבריאות ותורמת לתחלואה. יש עבודות שמראות שחומרים על בסיס חנקני, כמו אלה שנוצרים כשצולים בשר על האש, תורמים להיווצרות סרטן המעי הגס. לעומת זאת תזונה שמבוססת על הרבה ירקות ופירות, קטניות, אגוזים ודגים, וכוללת נוגדי חמצון רבים, היא בעלת השפעות בריאותיות מדהימות. לפירות ולירקות יש חשיבות רבה לא רק בגלל נוגדי החמצון אלא גם בגלל הסיבים התזונתיים שהם מכילים, שמחקרים הראו כי הם יכולים לסייע במניעת סרטן המעי הגס".

 

עושים חושבים

 

האם לאור כל המחקרים והגילויים החדשים האלה ייתכן שעדיף שלילד יהיו תולעים, כדי שיגנו עליו מפני מחלת הקרוהן? זאת היא כנראה שאלת מיליון הדולר. אלא שמדובר, וחשוב לזכור את זה, במחקרים כלליים, שאי אפשר להקיש מהם, למשל, שילד שגדל בשכונת עוני לא יחלה בקרוהן. גם הגורמים לחלק ממחלות המעי אינם ידועים, כך שלא בטוח שאם תגדלו את הילד בצמר גפן הדבר יגן עליו מפני אולקוס. ובכל זאת מסקנה אחת ברורה: מוכרחים להיות ערים לממצאי המחקרים האחרונים, ובעקבות זאת לשים לב לתסמינים חריגים וממושכים אצל ילדים כבר מגיל שנה, גם אם לכאורה הם שוליים, כמו פצעים בפה, חוסר תיאבון וכאבי בטן. אבחון מוקדם יכול לא רק לשפר את איכות החיים של ילדיכם, אלא לפעמים פשוט להציל אותם.

 

יותר חלבונים, פחות תאית

 

קרוהן וקוליטיס כיבי הן מחלות אוטואימוניות, שבהן המערכת החיסונית תוקפת את רירית המעי וגורמת לדלקת במעיים, ובעקבות זאת לכיבים. יש רופאים שמגדירים את שתיהן כאותה מחלה, כשההבדל הוא במיקום האזור שנפגע: מחלת הקוליטיס הכיבי פוגעת רק במעי הגס, בעוד שבקרוהן עלול התהליך הדלקתי לפגוע בכל מערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת.

 

שתי המחלות מתבטאות בכאבי בטן, שלשולים, חוסר תיאבון וירידה במשקל, חום וחולשה, ובשתיהן עלולים להיגרם סיבוכים כמו חסימת מעיים, מורסות והידבקויות במעי. נכון להיום אין להן מרפא, והטיפול, שכולל תרופות נוגדות דלקת הנלקחות באופן קבוע במשך כל החיים, מביא רק להפוגה בתסמיני המחלה ולמניעת התפרצותה.

 

אחת הבעיות בטיפול היא מספר הכדורים הרב שיש ליטול, מה שקשה במיוחד אצל ילדים. לשם כך פותחה באחרונה תרופה בשם "פנטסה", שניטלת באמצעות גרגרים קלים לבליעה. במקרים קשים יותר הטיפול כולל תרופות ממשפחת הסטרואידים, שמדכאות את המערכת החיסונית, ובמקרים שבהם מופיעים סיבוכים זיהומיים הוא כולל אנטיביוטיקה. בו זמנית מומלצות דיאטה עשירה בחלבון ודלת תאית וכן תוספת ויטמינים.

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה הילד מתלונן על כאבי בטן? קחו את זה ברצינות
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קשה לעיכול
    צילום: סי די בנק
    כאבי בטן? לא לזלזל
    צילום: סי די בנק
    מרגילים את הילדים לשתות מים
    ynet ספיישל
    ערוץ בריאות השן
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים