השאלה הנפוצה - "מכיר עורך דין טוב?" היא שאלה שגורה ומוכרת, שהרי כל אחד מאיתנו זקוק בשלב מסוים לבעל המקצוע הזה. בין אם קניתם דירה, התגרשתם או סתם החלטתם לתבוע את חברת הביטוח – עורך הדין שלכם יכול לעשות לכם טוב, וגם רע מאוד בחיים.
על פי נתוני לשכת עורכי הדין רשומים כיום בישראל כ-35 אלף עו"ד פעילים. בכל שנה נוספים לשוק הפעיל הזה עוד 2,500 עורכי דין מוסמכים, הנלחמים בציפורניים על מקומות העבודה. לא תמיד זה נראה ככה. שנים רבות נאלצו עורכי דין בפוטנציה להוכיח ציונים גבוהים במיוחד הן בבגרות והן במבחנים הפסיכומטריים כדי להתקבל לפקולטה היוקרתית באחת מארבע אוניברסיטאות, אלא שבשנים האחרונות הוקמו ברחבי הארץ לא פחות משש מכללות וקריטריון נוסף הגיע: היכולת לשלם. התוצאה המיידית הייתה הצפת השוק באלפי מסיימי-לימודים המחפשים בנרות אחר משרד שיקבל אותם להתמחות בת שנה, אחריה יוכלו לגשת למבחני לשכת עורכי דין, לעבור אותם בהצלחה ולזכות בתואר הנכסף.
"בכל שבוע מגיעים למשרד עשרות פקסים ובהם קורות חיים של סטודנטים המבקשים להתקבל להתמחות", מספר עמיר סגל, עורך דין ותיק בתחום המסחרי. "אין ספק שהתחרות היום קשה מאי פעם". הפתרון, אליבא דסגל הוא להצטיין. "אז, כמו גם היום", הוא אומר, "למצטיינים אין בעיה. הם יתקבלו לכל משרד אליו יפנו, בין אם הוא פרטי או ממשלתי. לתלמידים הפחות טובים, ולאלה שאין להם אבא שהוא גם בעל משרד, יהיה הרבה יותר קשה".
תופעה נוספת המקשה על המתמחים היא העדפת עורכי דין צעירים על פניהם. משרדים רבים יעדיפו להעסיק עו"ד בתחילת דרכו ששכרו אינו גבוה בהרבה מזה של המתמחה, אך תפוקתו גדולה יותר.
גם לשמה של הפקולטה בה למדת יש משקל בבחירת המתמחה, וכמובן בסיכוי לחלוף בקלילות מעל מבחני ההסמכה. נתונים מעניינים מאוד מספקת טבלת התוצאות של 2,294 נבחני אפריל 06'. את המקום הראשון לפי הטבלה
הזו תופסים תלמידי המשפטים של אוניברסיטת תל אביב. לא פחות מ- 99% מהם דילגו מעל הבחינה בציון ממוצע 80.8 (ממוצע ההצלחה הכללי הוא 87% והציון הממוצע הוא 75.3). אחרי אוניברסיטת תל אביב מפגרת רק במעט האוניברסיטה העברית ש-96% מתלמידיה עברו בציון ממוצע 79.4. השלישית היא בר אילן ש-95% עברו ובציון 78.4 ואחרונה מבין האוניברסיטאות היא חיפה ש-93% מתלמידיה עברו בציון ממוצע בן 79 נקודות. מכללת רמת גן והמרכז הבין תחומי "העבירו" רק 91% מבין התלמידים, המכללה למנהל 90%, מכללת נתניה – 85%, שערי משפט – 82% והמכללה האקדמית קריית אונו מזדנבת עם 68% הצלחה, כמו מספרם של העולים החדשים שניגשו לבחינה.
סיימתם ללמוד, התקבלתם להתמחות, דילגתם בפעם הראשונה, השנייה או השלישית מעל מבחני הלשכה והוסמכתם כעורכי דין? מזל טוב. עכשיו הגיע הזמן למצוא עבודה אמיתית.
"חלק מבין המתמחים נשארים לעבוד במשרד בו התמחו במידה והוא רוצה בהם", מספר עו"ד סגל, "חלק מחפש לעצמו משרד אחר ויש אמיצים (לעיתים זה מגיע בלית ברירה) שפותחים משרד עצמאי, לעיתים אפילו בבית. משרדים רבים מורכבים ממספר עורכי דין צעירים שהתאגדו למשרד אחד".
הכמות הגדולה של עורכי הדין הצעירים יוצרת מצב בו הם "שוברים את השוק" כדי להשיג עבודה?
עו"ד סגל: "לא, כיוון שבתחום שלנו הניסיון הוא אלמנט חשוב מאוד. מי שפונה לעו"ד בתחום קריטי ירצה שיטפל בו אדם עם ידע וניסיון, ולא ירצה להתגלח על עורך דין צעיר שעלול לעשות טעויות שיעלו לו ביוקר. הפנייה לצעירים נעשית בדרך כלל בתיקים הקלים יותר, הפחות משמעותיים".
מהם התחומים בהם יכול עורך דין להתמחות?
"עורכי דין פעילים בכמה תחומים בסיסים: מסחרי, פלילי, קניין ונדל"ן, נזיקין ואישות. בכל תחום יש תתי תחומים והתמחויות.
התחום נבחר לעיתים קרובות כבר במהלך הלימודים (אז מבינים הסטודנטים מה מעניין אותם יותר), או במהלך ההתמחות. היום יש סטודנטים מאוד ממוקדים שיודעים עוד לפני השיעור הראשון באיזה תחום ירצו להתמחות. לפעמים זה קשור למשרד שמחזיק אבא".
מותר לעו"ד לפעול בתחום בו לא התמחה?
"כללי האתיקה אינם אוסרים על עורך דין המתמחה בתחום אחד לטפל בתחום אחר. עם זאת, לא ראוי שעורך דין שמתמחה בתחום המקרקעין, לדוגמא, ייקח על עצמו לטפל בדיני אישות. אם הוא עושה זאת, ראוי לטעמי כי עורך הדין יידע את הלקוח כי זה אינו תחום התמחותו.
"צריך גם להבין שרוב עורכי הדין לא יטרחו להיכנס לתחום חדש כיוון שזה לא כלכלי. התעסקות בנושא לא מוכר גוזלת זמן ומאמץ וברוב הפעמים זה פשוט לא ישתלם".
נתקלתם בעורך דין שלהערכתכם התרשל בעבודה? אל תהססו לפעול. הדרך הקלה יותר היא הפניית תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. מדובר בפרוצדורה מקובלת אך הבירור עלול להמשך זמן רב. אפשרות שנייה היא פנייה לבית המשפט והגשת תביעה כנגד אותו עורך דין רשלן. תביעה כזו תדרוש מכם פנייה לעורך דין שינהל אותה בעבורכם.
עו"ד גדי שילר, ראש הוועדה להגנת המקצוע בלשכת עורכי הדין, מסביר כי מילת המפתח היא 'שופינג'. "לא נוחתים על עורך הדין הראשון שפוגשים, אלא בודקים כמה עורכי דין", הוא מסביר, "חשוב לשאול את אותן שאלות
(הן בתחום בו אתם מעוניינים והן בנושא התשלום), כיוון שבין התשובות ייתכן פער שידליק נורה אדומה. כדאי שהפגישה תיערך במשרדו של העו"ד הפוטנציאלי (ולא בבית או בכל מקום אחר), כדי לוודא שמדובר בבעל מקצוע מסודר. שאלה לגיטימית שעורכי דין לא אוהבים היא: האם הוגשו נגדך תביעות על רשלנות? עורך הדין עלול להיעלב, אך אין סיבה שלא לשאול אותה".
האם כדאי להערכתך להשתמש בשירותי עריכת הדין של בן משפחה?
"זה קורה יום יום ושעה שעה, בעיקר בשל העלות הגבוהה של הייעוץ המשפטי. כללית, אם מדובר בייעוץ שאינו כולל הופעה בבית משפט, אין כל בעיה. אם מדובר בתיק הכולל הופעה בבית משפט, מציעים שופטים וקולגות שלא להשתמש בשירותי בן משפחה בשל המעורבות האישית וטשטוש הגבולות האפשרי".
1. החיפוש אחרי עורך הדין מתחיל מההמלצה האישית. בדקו כי הממליץ יודע מהו התחום בו עוסק עורך הדין המומלץ, והקפידו לבחור אדם שהתמחה בתחום הספציפי לו אתם נדרשים.
2. רוב עורכי הדין יזמינו לפגישה ראשונה הנקראת פגישת ייעוץ. שימו לב: מדובר לרוב בפגישה בתשלום. יהיו עורכי דין שלא יטרחו לציין זאת בשיחתכם הטלפונית, מה שאולי מרמז על היושר הפנימי.
3. במהלך פגישת הייעוץ אל תהססו לשאול את עורך הדין היכן למד וכמה שנים הוא עוסק במקצוע. חפשו תעודות שיעידו על לימודיו. על פי תאריכיהן תוכלו גם לדעת את הוותק. אם התמחה בתחום שונה מזה לו אתם זקוקים, ולא טרח לספר לכם – חפשו אחר.
4. כימיה ואמון הכרחיים לדיאלוג פורה בין עורך הדין והלקוח. אם אינכם חשים שהם שם, אל תהססו לחפש עורך דין אחר. ביישנות עלולה לעלות לכם ביוקר.
5. אם אתם יסודיים חפשו את שמו של עורך הדין איתו אתם אמורים להיפגש באינטרנט בעזרת מנועי חיפוש או, אם יש לכם גישה, מאגרי פסקי דין. לעיתים תפגשו שם את שמו ותוכלו ללמוד עליו דברים משמחים (הצלחות, פסקי דין מעניינים) או דברים משמחים פחות, שיגרמו לכם לשנות את החלטה.
6. במהלך פגישת הייעוץ אמור עורך הדין לשרטט בקווים כלליים את אופן הטיפול ושלביו. הוא צריך לפרט גם את אופן ההתקשרות והתשלום. אם הדבר לא נעשה נפתח כאן פתח לאי הבנות בעתיד.
7. מקובל להחתים לקוח על חוזה התקשרות. החוזה הוא אינטרס של שני הצדדים שהרי תיקים יכולים להימשך גם שנים ארוכות ומי זוכר מה קבעתם ביניכם באותה פגישה ראשונה?
- פגישת ייעוץ: 500 שקל
- טיפול לפי שעה: כ- 100 דולר לעורך דין צעיר, 250 דולר ויותר למומחה.
- ישיבת בית משפט: 200 דולר - 500 דולר.
- עסקאות מקרקעין: שכר הטרחה מתבסס על אחוזים מגובה המכירה ונע בין חצי אחוז לאחוז שלם.
- נזיקין (בעיקר תאונות דרכים): שכר טרחה בנוי על אחוזים מהתוצאות אותם משיג עורך הדין ואינו כולל תשלום בסיסי.
- אישות ופלילי: הגבול הוא השמיים. 
