מחקר: הבלוגים בארץ לא חוללו מהפכה בינתיים

ההתלבהות מהבלוגרים כמובילים חברתיים מוקדמת מדי, כך טוענת ד"ר עטרה פרנקל פארן במחקר שערכה עם ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מאוניברסיטית בר אילן. המחקר המלא יתפרסם בכנס איגוד האינטרנט הישראלי שיתקיים בשבוע הבא.

לטענת פארן, רוב הציבור בעולם ובישראל לא יודע מה זה בלוג. "התופעה פופולרית ומדברים עליה הרבה", היא אומרת ל-ynet, "אבל סקרים בהם אנשים נשאלים מה זה בלוג או אם הם קוראים בלוגים מגלים כי מדובר במספרים מאוד נמוכים".

רוב הבלוגים הישראלים הם של פקצות

"הבלוגרים והתקשורת נמצים במצב של הזנה הדדית", היא אומרת, "במקרים רבים הבלוגרים באים מתוך הקהילה (התקשורתית - א.ק) וניזונים ממנה כלכלית. הם מקיימים יחסי תלות עם מוסדות התקשורת הממסדיים...בעלי הבלוגים הנפוצים הצליחו בגלל שהם יודעים לכתוב, ובאופן לא מפתיע, רבים מהם עובדים במקומות שיש בהם מה לעשות עם ידע בכתיבה. כלומר, התקשורת".

מדובר בנישה שמאכילה את עצמה? 

"במידה מסויימת כן. זה רלוונטי בעיקר לבלוגרים הפופולריים של מתבגרות שיודעות טוב מה זה בלוג".

הבלוגרים המובילים בעברית מהווים אחוזים בודדים מסך כל הבלוגרים, לדברי פראן, ואף הם זוכים לכמות חשיפות נמוכה משמעותית ביחס לכלי התקשורת הממסדיים. "רוב הבלוגרים הישראלים הם של מתבגרות, גותיות או פקצות שקוראות אחת את השניה", היא אומרת.

המהפכה עדיין רחוקה

הבלוגרים המובילים בישראל זוכים למאות עד אלפי כניסות ביום, במקרה הטוב. פרנקל טוענת כי הנתונים האלה מעידים על חוסר היכולת של הבלוגרים לפעול ככוח מתקן. "זה עדיין רחוק מאוד ממהפכה גדולה. החזון של תקשורת אלטרנטיבית רחוק ממימוש בעולם הבלוגים העבריים".

עם זאת, בתקופת מלחמת לבנון בלוגרים רבים, ישראלים ולבנונים, הפכו למקור חדשות עצמאי, כשדיווחו בכתיבה ואפילו בצילומי וידאו על המתרחש בצפון ועל נפילות של קטיושות וטילים, בעוד כלי התקשורת הממסדיים נמנעו לעיתים מפרסומים כאלה, או חיכו לאישורי פרסום רשמיים מגורמי הדוברות וההסברה במדינה.

"ההצלחה היחסית של הבלוגרים אמנם באה לידי ביטוי בתקופות של מלחמה", אומרת פארן, "עם זאת, הבלוגים עדיין לא הפכו להיות מקור מידע משמעותי גם בתקופות אלה. לכן, הבלוגים הם בשלב עדיין תופעה שולית".