מכונות תעמולה

לשכת העיתונות הממשלתית מתכוונת לשלול את תעודות העיתונאי של עשרות עיתונאים פלסטינים, מכיוון שלדבריה הם "הפכו כלי שרת בידי הרש"פ והפסיקו להיות עיתונאים מקצועיים ואובייקטיבים". התוכנית הבולשיביקית הזאת היא עוד עדות להיסטריה, איוולת, חוסר אונים וירידה מהפסים.

לשכת העיתונות הממשלתית אמורה להסדיר טכנית תנאי עבודה לעיתונאים, ולהעמיד לרשותם אינפורמציה. ירצו – יאכלו, לא ירצו – לא יאכלו. בכך מתחילה ונגמרת שליחותה וייעודה. היא אינה אמורה ואינה רשאית לשפוט מקצועית את דרך העבודה העיתונאית, מה גם שאנשיה הם פקידי ממשלה ותו-לא. איש מהם לא עסק בעיתונות פעילה, וכל ניסיון מצידם להתערב בדרך העבודה העיתונאית הוא פסול, מסוכן ונגוע בקומיסריות.

היומרה והציפייה לכתיבה אובייקטיבית מופרכת לחלוטין ומעידה על העדר הבנה מוחלט של מהות העיסוק העיתונאי. בעיתונות אין דבר כזה "אובייקטיביות". לא בימים כתיקונם, לא כל שכן בעתות משבר ובכיסוי סכסוכים לאומיים.

ראוי לשאוף לדיוק מקסימלי בדיווח העובדתי, להוגנות ולהגינות. מכאן ואילך: סדר הבאת הדברים, מיקומם, עריכתם והקשרם, הם תמיד שיקוף הווייתו, הכרתו, עמדותיו ותחושותיו של המספר. אדם קרוב אצל עצמו, קהילתו ועמו.

אם מישהו באמת חושב שאפשר לדרוש מהכתבים הפלסטינים שישתו בצמא את התדרוכים שמפיקה לשכת העיתונות הממשלתית - הרי שאין לו מושג איפה הוא חי.

יתר על כן, אם הקריטריון לשלילת תעודות העיתונאי מהכתבים הפלסטינים הוא הפיכתם לכלי שרת בידי הרש"פ והעדר מקצועיות ואובייקטיביות, כפי שמצוטטים גורמים בלשכת העיתונות הממשלתית, הרי שיש לשלול סיטונאית תעודות גם מעיתונאים ישראלים.

די להתחקות אחר דרך העבודה והדיווחים של הכתבים הצבאיים כדי לדעת שמלאכתו של דובר צה"ל נעשית בידי אחרים. גם הכתבים המדיניים אינם ניחנים בעצמאות וביקורתיות יתרה. כולם, במידה זו או אחרת, הופכים לתועמלנים, פעמים רבות אף מבלי לדעת. זוהי גם המשמעות האמיתית והגרוטסקית של קונסנזוס: עמדה שאיש לא באמת מאמין בה, אבל הכל נדרשים לעמוד בה. החוקיות הזו מקבלת משנה תוקף כאשר יורים וכל אחד סופר את פגיעותיו וקרוב יותר לסבלה של קהילתו.

לשכת העיתונות הממשלתית היא גוף מיותר שעד עתה לא הזיק יתר על המידה, ואם גם סיפק כמה מקומות עבודה, הרי שאפשר למחול לו על העדר נחיצותו. עתה, משהוא מתחיל לעשות שטויות ונזקים, ראוי לבחון את המשך קיומו: עיתונות היא מקצוע חופשי. גם היא וגם העוסקים בה יכולים להסתדר היטב בלי שירותי התיווך של לשכת העיתונות הממשלתית. יומרתה להפוך את הכתבים הפלסטינים לבני דמותו של רון בן ישי היא מגוחכת וגם מסוכנת, ובעיקר היא לא תצלח. לכן, מוטב לה שתרד מהר מהיוזמה האומללה לשלול מכתבים פלסטינים תעודות עיתונאי

בשל העדר פטריוטיזם ישראלי.