שתף קטע נבחר

השכן ממול: סרטן הקוקוס

בלילה הראשון הוא הופיע בפתח המחסה של הזוג. המפגש היה מפחיד לשניהם, אבל עם הזמן יתרגלו זה לזה, כי אותו אי אפשר לבשל

כשהגיעו מירי ואדם אל האי הבודד, לא הייתה כל דרך לצפות את ההפתעה שתתגלה להם בסוף היום: יש על האי חיי לילה סוערים. מדי לילה, עם רדת החשיכה, יוצאים סרטני קוקוס ענקיים לשוטט על החוף. בערב הראשון מצא אחד מהם את דרכו אל פתח המחסה בו ישנו מירי ואדם. המפגש, כך דווח, היה מפחיד עבור שני הצדדים.
סרטן הקוקוס הוא חסר החוליות היבשתי הגדול ביותר. אורכו של סרטן בוגר הוא כ-30 ס"מ, ומשקלו כ-3 ק"ג. לכך יש להוסיף מוטת רגליים של כ-70 ס"מ, וגולת הכותרת – זוג צבתות אימתני שמשמש לפיצוח אגוזי הקוקוס, מזונו העיקרי. צבעו הוא לרוב אדום, ולעיתים נוטה לשחור ולסגול.
כאשר אין קוקוס בסביבה, יאכלו הסרטנים גם מגוון צמחים ובעלי חיים קטנים. באיים מיושבים ידוע כי גם קופסאות שימורים סגורות נמצאות בסכנה כאשר סרטני הקוקוס בסביבה; והסרטנים נוהגים להתקרב לבתים לעיתים קרובות מאוד.
סרטן הקוקוס הוא יצור לילי. בשעות היום הוא מבלה במחילות החפורות בחול, בעומק של חצי מטר ויותר. לאחר שקיעת השמש הוא יוצא לשחר למזון. לרוב, יחפשו הסרטנים אגוז סדוק ויפצחו אותו, כדי לאכול את בשרו הלבן. לעיתים ייטלו אגוז שלם, יאחזו בו בצבתותיהם ויכו בו על סלע כדי לשבור את קליפתו. ישנה סברה הגורסת כי כאשר הסרטן לא מצליח למצוא אגוז שקליפתו סדוקה, הוא יטפס על עץ קוקוס וישליך אגוזים מצמרתו אל עבר משטח קשה למרגלות הגזע. אין לסיפור הזה הוכחה ודאית, אבל תושבים באיי סיישל מוכנים להישבע בנכונותו.
לילה אחד בשנה לא הולכים סרטני הקוקוס לאכול. באותו לילה נוהרים כולם אל שפת הים. הנקבות יורדות אל המים ומטילות את אלפי ביציהן, ומיד אחר כך באים הזכרים ומפזרים במים את זרעם. לאחר שהסרטנים הקטנים עולים מהים, הם מבלים כמה שבועות בתוך קונכייה ריקה לפני שהם מפתחים שריון קשה ועוברים לחיות במחילות.
זה לא נעים לפגוש באמצע הלילה סרטן קוקוס גדול, אדום-סגול. אבל אדם ומירי יצטרכו להתרגל לנוכחותם, ובוואדי שלא להטיל אותם לסיר, שכן סרטן הקוקוס הוא חיה מוגנת.

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כשאינו מוצא אגוז סדוק, מטפס הסרטן על עץ קוקוס ומשליך ממנו אגוזים
צילום: מיקי אלקלס מסע אחר
זה לא נעים לפגוש באמצע הלילה סרטן קוקוס גדול, אבל זה גם לא נורא
צילום: מיקי אלקלס מסע אחר
מומלצים