ההצגה היתה כולה שלו

ההיכרות עם דודו דותן החלה בעבודה על ספרו המרגש "שד קטן". מיד לאחר קריאת הספר, צלצלתי אליו ונעניתי לבקשתו לעבד את הספר לבמה ואף לביים אותו בהצגת יחיד. כבר בתחילת העיבוד אמר לי: "עשה כפי הבנתך, אני את שלי כתבתי". החופש הבלתי מוגבל שנתן לי חייב אותי כפליים. הרגשתי כאילו נתן לי את שנות ילדותו בחיפה, שאעשה בהן כראות עיני. איזו אחריות עצומה הטיל עלי.
משסיימתי, הגשתי לו את העיבוד לאישורו. ושוב הפתיע אותי בתגובתו: "אני בא מהבידור ואם החלטתי שאני הולך לעשות דרמה, תעשה איתי מה שאתה רוצה". אני מכיר מעט מאוד שחקנים שהיו מוכנים להפקיד עצמם במוחלטות כזו בידי הבמאי שלהם. והנה עומד לפני אחד מבכירי אמני הבידור שלנו, שמאחוריו עשרות שנות הופעות על כל במות הארץ, ומוכן לצאת למסע בדרך חדשה לגמרי.
בימים הראשונים לחזרות היה לו קשה לישון. שנות ילדותו בחיפה, כפי שהעלה אותן בספרו ועתה בעיבוד לבמה, שבו והציפו אותו. לאט-לאט החל להבין את המשימה הקשה והמפחידה שלקח על עצמו. לעמוד על הבמה ולהיות שוב באותם מקומות ובאותם אירועים, כולם לא קלים. הדמעות הציפו את עיניו לא פעם במהלך החזרות. פעם אמר: "אני לא יכול יותר, בוא נעשה הפסקה", ולמחרת היה מגיע במשנה מרץ ואומר "חייבים להמשיך". פעם אחרת אמר: "תשמע, בבידור, אני עולה על הבמה, נותן את הבדיחה הראשונה שלי, ולפי תגובת הקהל אני יודע איזה קהל יש לי ואיך להתמודד איתו. בהצגה שאנחנו עושים זה מפחיד, אין לי בדיחות, הקהל יושב בשקט, איך אני אדע שהוא שם, שהוא לא הלך פתאום?"
במהלך החזרות החלה להירקם ידידותנו. פתיחותו, חכמתו, שנינותו, ההומור הבלתי נדלה שלו ושנות ניסיונו עלי במות, כל אלה חיזקו אותי בעבודתנו וקירבו אותי אליו. הסנוניות הראשונות שצפו בהצגה עודדו אותנו מאוד והחמיאו רבות לדודו. היטיב לבטא זאת הזמר אבי טולדנו: "זה החבר שלי כבר כמה עשרות שנים ואף פעם לא ראיתי אותו ככה".
הבכורה החגיגית של ההצגה נערכה לפני כשלוש וחצי שנים בהיכל התרבות של כפר סבא. הבכורה הוקדשה לעמותת "משאלת לב". האולם היה מלא עד סופו ודודו היה נרגש ביותר. "תגיד, במאי שלי, יאהבו אותי?"
במהלך ההצגה יכולת לחוש את החום והאהבה שהקהל הרעיף על דודו. באולם, במושב שלפני, ישבו נאוה ואהוד ברק. אני מציין זאת משום שלא אשכח את תגובתם בתום ההצגה. כל הקהל עמד על רגליו והריע לדודו בקריאות "בראבו". הזוג ברק מחה דמעות ומחא כף.
ההצגה אומצה על ידי תיאטרון הבימה והוצגה שם בהצלחה רבה. דודו צהל כילד. "אני משחק בהבימה, אתה מבין? אני סוף סוף משחק בהבימה". המשימה בוצעה. ההצגה היתה כולה שלו, הוא רק אירח אותי.
הוא פתח לפני את ביתו ואת ליבו. זכיתי להכיר אדם חכם, שתבונתו ועצותיו יחסרו לי מעתה. יהי זכרו ברוך.
***

רמי דנון, במאי, מעבד, מחזאי ושחקן, ביים את "שד קטן", הצגת היחיד האחרונה של דודו דותן