הזדמנות לשנה טובה

עומדים אנו בפתח שנה חדשה. עם ישראל בארץ ובעולם מתפלל לשנה טובה, שנת שפע, בריאות ושלום. ביום הכיפורים יכה על חטא, יתרפס בפני בוראו ויתחנן שיתן לנו שנת ברכה, שישפיע עלינו מטובו, בגשמים, בפרנסה, בשגשוג ובשלום. אך כבר נאמר לנו מזמן כי "לא בשמים היא, לאמור מי יעלה לנו השמיימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשה, ולא מעבר לים היא... כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל', 12-14).

אמנם כן, אלא שהפה והלב של ההנהגה שלנו שיכורי כוח ושנאה ועל כן הם רחוקים מ"לעשותו". שמעון פרס, וכן ראשי השלטון בארה"ב, מנסים לשכנע את אריק שרון וחבריו המתלהמים ממחנה הימין, לתת לערפאת סולם לרדת מן האינתיפאדה ולהרגיע את השטח מטרור ומטרור-הנגד הפרובוקטיבי שלנו, ולנסות לשבת ולדבר שלום. אך שרון ומרעיו מסרבים! בעוד העולם בהלם על הזוועה בארה"ב, הם החליטו לנצל את ההזדמנות לעוד הרס, הרג, התנשאות והשפלה כלפי הפלסטינים, לחמם את הגזרה כדי להרוג יותר ולהרוס יותר, ולהראות את עוצם ידינו למען השביע יצר החמדנות של המתנחלים לשטחים הכבושים, ושל ליברמן, גנדי, לנדאו ועוזרו מטיל האימה ורושף הלהבות, גדעון עזרא, לחסל את ההנהגה הפלסטינית ולקבור את תקוותם למדינה משלהם. להם, החליטו מנהיגנו, אין ולא תהיה הזכות הטבעית הנתונה לכל עם ועם להיות ריבון בארצו.

הכרזתו של שרון כי ערפאת הוא אוסמה בן-לאדן משמעה שערפאת הוא בן מוות! כיום אין לדברים פירוש אחר. ואם יאסר ערפאת הוא בן מוות, משמע אין שלום בינינו לבין הפלסטינים, משמע נמשיך להפציץ ולהרוס את בתיהם, לשלול מהם מקורות עבודה, למנוע מהם מים ומזון, להשפילם בדרכים החסומות ולהשליכם אל עומק הייאוש.

זו מדיניות שתספק צהלה לימין, למתנחלים ולהמון הרוצה נקם והבוטח, עדיין, בכוח, בצה"ל בממשלה המתקראת ממשלת אחדות. עדיין, כי ההמון הוא בחזקת "אדם לכל עת", ומשנה עמדות ונע מקיצוניות אחת לשנייה, ככל שמנהיגיו, בעזרת כלי תקשורת מגויסים והיסטריים, משלהבים את יצריו.

אם אמנם יבצע שרון את מדיניותו, והוא בעל ניסיון בלהרוג ולפוצץ ובלהדק כיתורים וסגרים, אם אמנם יבצע זאת, ופרס וחבריו וכן ראשי השלטון בארה"ב לא יצליחו לבלום את יצר שפיכות הדמים שלו ושל נושאי כליו, שר הביטחון והרמטכ"ל וחבורתו, כי אז הייאוש יגייס הרבה מתאבדים שיפוצצו את עצמם יחד אתנו ויהרסו את מנוחת היוהרה של הכובשים, ותבוא עלינו מצוקה גדולה.

אם רוצים אנו בשנת שלום, בהרגעת השטח, בתחושת ביטחון, כי אז עלינו להתייצב סביב שמעון פרס, יוסי שריד וחבריהם, ולהפסיק לראות בערפאת בן-לאדן, ו"היטלר" בנוסח צחי הנגבי, המגלה זילות של השואה לצורכי דמגוגיה.

לא יהיה לנו שקט אם לא ננצל את ההזדמנות שנקרתה לנו, הזדמנות עצובה, כואבת, מזעזעת ובכל זאת הזדמנות, לתת לפלסטינים סולם לרדת בעזרתו, להרגיע את השטח, להקל על האוכלוסייה ולהתחיל לדבר שלום. סירובו של אריק שרון לאפשר פגישה בין שמעון פרס ויאסר ערפאת וההסלמה שתבוא בעקבות סירוב זה עושה אותו אחראי ישיר לכל אדם, ישראלי או פלסטיני, שייפגע לנוכח ההסלמה שתבוא עלינו לרעה. מה עוד שאפשר גם אחרת.

שנה חדשה בפתח, עולם משתנה לפנינו, עייפה נפשנו מהרג. בשנה שעברה עלה שרון להר הבית כפיל בחנות חרסינה, וכך התחילה שנה שבעת הרוגים ופצועים והרס רב. תמה השנה הנוראה הזו, ועלינו להתפלל, לקוות וללחוץ שתבוא לראש הממשלה הארה ויפתח דף חדש, ויתבונן אל מעבר להיום ולמחר, יחשוב על מחרתיים, ירחיב את האופק ויאפשר לעשות למען השלום, כי רק עם השלום תבוא הרווחה.

ותחזור השמחה לבית ישראל, כן יהי רצון. אמן ואמן ושנה טובה.