שלום: האוניברסיטאות מעוניינות בשימור האליטיזם
רבים טוענים כי ביטול המבחן הפסיכומטרי לא באמת ישנה את מפת ההשכלה הלאומית; שר האוצר חושב אחרת ומפנה גם אצבע מאשימה: "זו שאלה של אידיאולוגיה - כל המטרה כיום היא לשמר מצב שבו רק קבוצות מסוימות באוכלוסייה יוכלו להגיע לאוניברסיטה". נשיא אוניברסיטת ת"א, איתמר רבינוביץ': "ביטול הפסיכומטרי - רעיון בזבזני"
| תואר לכולם |  | האוניברסיטאות מתנגדות | | | | |
לפני כמה שבועות העביר שר האוצר, סילבן שלום, בממשלה את ההצעה לבטל את הבחינות הפסיכומטרית באוניברסיטאות. עוד בהיותו ח"כ ניסה שלום להעביר הצעה זו, ללא הצלחה.
מה מקור ההצעה שלך?
"ההצעה הזאת באה בעקבות מצב שקיים בכל העולם: מאפשרים לכולם להיכנס לאוניברסיטאות בשנה הראשונה, ומנהיגים לימודי חינם. היום הקריטריונים בישראל הם ציוני הבגרות והפסיכומטרי".
"שני אלה הם פועל יוצא של רמת ההוראה, ולכן מלכתחילה יש פחות סיכוי לתושב נתיבות להתקבל באוניברסיטה, מאשר לתושב תל-אביב. רמת ההכנסה של ההורים בעיר קטנה בדרום נמוכה לרוב בהרבה מרמת המשתכרים בתל-אביב. כך לא מתאפשר לאותם הורים לשלוח את ילדיהם למורים פרטיים לבגרות, ולכן רמת הציונים מראש היא יותר נמוכה. שלא לדבר על מחיר הקורסים הפסיכומטריים, שעולים המון כסף. אקדים ואבטיח: אף מכון פסיכומטרי לא יפשוט את הרגל, אם יבוטלו הבחינות. יהיו דברים אחרים ללמד".
איך הגעת למסקנה שיש לבטל את הפסיכומטרי?
"למדתי 10 שנים באוניברסיטאות. למדתי את כל המקצועות המבוקשים, והגעתי למסקנה שאין שום קשר בין ממוצע ציוני תעודת הבגרות לבין סיכויי ההצלחה של הסטודנט באוניברסיטה. מה שיותר חשוב הוא שיהיה לך ציון גבוה יותר בשנה הראשונה בתחום הלימוד הספציפי. הטענה העיקרית של ראשי האוניברסיטאות נוגעת להצפה הצפויה של האוניברסיטאות בעשרות אלפי צעירים שאינם מתאימים ללמוד בהן".
"הטענה הזאת היא בלתי מבוססת לחלוטין. רוב הביקוש הוא במקצועות שבהם יש לימוד באודיטוריום, ולא בקבוצות קטנות. אין בעיה שבמקום 150 סטודנטים יהיו 250-300 תלמידים, ושאת האודיטוריום ימלאו במשך כל שעות היום, וגם עד עשר בלילה ובימי שישי. ההוצאה תהיה שולית לעומת היתרון הגדול, בכך שתעלה רמת ההשכלה של הציבור בישראל".
ולא יהיה חבל שסטודנט יבזבז שנה שלמה ויעוף בסיומה מהאוניברסיטה?
"המצב הזה קיים כבר שנים רבות בלימודי הכלכלה בכל האוניברסיטאות בארץ. תנאי הקבלה קלים יותר בחוג הזה, והמיון הוא בתום השנה הראשונה. רבים מהנפלטים עוברים ללמוד מקצוע אחר, ומכירים להם ברוב לימודי השנה הראשונה. אז מה בדיוק הולך כאן לאיבוד"?
תנאי הקבלה לאוניברסיטאות לא יהיו קלים מדי בעתיד?
"בכל מקרה, תנאי הקבלה יהיו תעודת בגרות מלאה, כשלפקולטות השונות תהיה האפשרות לקבוע תנאי סף של הרכב תעודת הבגרות. מי שיבקש ללמוד, למשל, הנדסה - הפקולטה תוכל לקבוע שהוא צריך להיות בעל תעודת בגרות, שיש בה ציון טוב ב-5 יחידות מתמטיקה. אני מוציא מהעניין את מקצוע הרפואה, שבו באמת יש צורך במעבדות ובחדרי לימוד קטנים, ואחר-כך יש צורך בהתמחויות. ברור שבמקרה הזה מדובר בעלות גבוהה מאוד".
אז למה האוניברסיטאות מתנגדות כל-כך לרעיון שלך?
"יש בארץ קיפאון מחשבתי של האוניברסיטאות, שמעוניינות בשימור האליטיזם, שהן קוראות לו בשפה יותר פשוטה 'מצוינות'. כל המטרה היא לשמר מצב שבו רק קבוצות מסוימות באוכלוסייה יוכלו להגיע לאוניברסיטה. גם באוכלוסיות החזקות יש לפעמים ילדים בני 17, שהראש שלהם לא היה בדיוק במקום, וגם להם תיפתח כעת הדלת לאוניברסיטה".
"ביום עיון שקיימתי לפני מספר שנים, טען אחד הפרופסורים הידועים בארץ שביטול הפסיכומטרי יעלה מיליארדים, ולא תהיה עבודה לבוגרי האוניברסיטאות. אמרתי לאותו פרופסור: 'בוא נניח שאני שר האוצר, ולמרות שאתה טועה - אני אקציב לך את כל הכסף שאתה מדבר. האם במקרה כזה תפתח את שערי האוניברסיטה?'. התשובה שלו היתה לא, אז אמרתי לו: 'אתה רואה שזה לא עניין של כסף. זה עניין של אידיאולוגיה'".
אתה מוכן שהאוצר יקציב למטרה הזאת מאות מיליוני שקלים?
"כל המספרים שנזרקים לחלל האוויר הם מופרכים. בכל מקרה איישם את ההחלטה הזאת. זה לא יעלה כמעט כסף, אבל יביא לצמצום פערים בחינוך. אלחם על העניין הזה בכל תוקף".
ובכל זאת, מה כל כך חמור אם הממשלה מבקשת להקל על תנאי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה?
"היום שר האוצר מעביר החלטה המתערבת במדיניות קבלת התלמידים, ומחר שר אחר ירצה להעביר החלטה מה ילמדו הסטודנטים בפיסיקה. ברגע שהממשלה פורצת את העיקרון הזה, עלול להיווצר מצב שיהיו עוד התערבויות נוספות, וזאת הסכנה".
מדוע אין זה בסמכות הממשלה לקבוע כיצד יתקבלו באוניברסיטאות, אך הממשלה כן יכולה להחליט על יום לימודים ארוך בבתי-הספר?
"משרד החינוך הוא משרד ממשלתי. יום לימודים ארוך לא מהווה בעיה עקרונית. לעומת זאת, האוניברסיטאות הישראליות הן ציבוריות, אבל לא שייכות לממשלה".
אבל הממשלה משתתפת במימונן.
"נכון, אבל מכאן ועד לקביעת תנאי הקבלה באוניברסיטאות הדרך ארוכה. האופן שבו התנהלה המערכת האוניברסיטאית ב-30 השנים האחרונות, באמצעות המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתיקצוב, הוא מסיפורי ההצלחה של מדינת ישראל. הממשלות ידעו לכבד את העובדה שהחופש האקדמי הוא נשמת אפה של האקדמיה, אז למה לשנות עכשיו פתאום"?
מה יקרה למערכת האוניברסיטאית אם תבוטל הבחינה הפסיכומטרית?
"ברמה הפרקטית, השיטה שאומרת שכל בעל תעודת בגרות יכול להיכנס לאוניברסיטה תגרום לכך ששנה א' באוניברסיטה תהפוך למערכת ניפוי. החוכמה הזאת כבר נוסתה במספר מדינות אירופיות, וגרמה להרס המערכת האוניברסיטאית באיטליה ובצרפת. החשש הוא, שההצפה תגרום לירידה ברמה גם אצלנו".
ובכל זאת, כך תיווצר הזדמנות לרבים שלא היו מגיעים לאוניברסיטה, בשל הקושי והעלות של בחינה פסיכומטרית, לנסות את דרכם במוסד להשכלה גבוהה.
"דה-פקטו מדובר על הוספת שנה רביעית, מכיוון שהשנה הראשונה תהפוך לשנת הסלקציה. מדובר פה בייקור גדול מאוד לכולם. שיטת המיון המוצעת תגרום בסופו של דבר להרבה תסכול, כי המסר יהיה שכרגע נפתחה בפני כולם הדרך לאוניברסיטה. אבל הרוב רוצים להיכנס וללמוד במחלקה מסוימת: אחד מעוניין בהנדסת מחשבים ואחד בפסיכולוגיה. שר האוצר פתח לאותו סטודנט את הדרך לחוג שהוא כלל לא
מעוניין ללמוד בו".
וזה כל כך גרוע?
"בהחלט כן. אם הסטודנט לא יתקבל בסופו של דבר לחוג שבו ביקש ללמוד, הוא יכעס על כך שגרמו לו לבזבז שנת לימודים שלמה. זה נראה לנו בזבזני ומתסכל מבחינת הסטודנטים. אם רוצים לצמצם פערים חברתיים - לא זאת הדרך".
יש לכם רעיון אחר, כתחליף להצעת שר האוצר?
"האוניברסיטאות, יחד עם משרד החינוך, כבר החליטו לבטל את החובה של הבחינה הפסיכומטרית בכניסה לאוניברסיטה. בנינו לה תחליף, שמבוסס על ציוני תעודת הבגרות ובחינת בגרות מסוימת. גם היום אפשר להתקבל בלי בגרות ובלי פסיכומטרי. אפשר להירשם לאוניברסיטה הפתוחה, ועל סמך הציונים שם להיכנס לאחת משבע האוניברסיטאות אחר-כך".
אתה יכול להסביר?
"דרך המלך להיכנס לאוניברסיטה, בייחוד למחלקות המבוקשות, הוא מה שנקרא ציון התאמה. נעשה ממוצע בין ממוצע ציון הבגרות לבין הבחינה הפסיכומטרית. אנחנו קבענו היום אופציה אחרת, לפיה יהיה ציון התאמה שיהיה ממוצע בין תעודת הבגרות, כש-50% האחרים יהיו מורכבים, במקום הבחינה הפסיכומטרית, מהציונים של הבגרות במתמטיקה, אנגלית ועברית/ערבית".
בסופו של דבר, ביטול המבחן הפסיכומטרי והגידול הצפוי במספר הסטודנטים באוניברסיטאות יעלה הרבה כסף. אתם יודעים כמה זה יעלה?
"לקחנו בעל מקצוע שיבחן את ההשלכות הכלכליות של ההצעה הזאת. צר לי, אך המחיר האמיתי לא יהיה כלכלי. ביטול המבחן הפסיכומטרי יהיה נזק בלתי הפיך, אם ההצעה הזאת תתקבל למרות הכל".
לפנייה לכתב/ת 
