שתף קטע נבחר

האוניברסיטאות חולבות - הסטודנטים משלמים

חוץ משכר הלימוד וההוצאות על דיור ומחיה, נדרשים הסטודנטים באוניברסיטאות לשלם מאות ואף אלפי שקלים על שורה של הוצאות נלוות - מדמי רישום, דרך דמי שמירה, ועד תשלומים על צילומים, ספריה, סיורים ואישורים שונים. במועצה לצרכנות טוענים כי חלק מהתשלומים אינו מוצדק. בהתאחדות הסטודנטים מבטיחים להיאבק. בינתיים, לכל אלה שהולכים ללמוד ביום ראשון הקרוב, הנה החשבון

דמי רישום דמי שמירה קורסים אקסטרא צילומים והדפסות 
ספריות פקס, קפיטריה ארוחות חינם? תגובת המל"ג 

ביום ראשון תתחיל שנת הלימודים באוניברסיטה. כבר החלטתם סוף-סוף מה תלמדו, ביררתם מה גובה שכר הלימוד וכמה תשלמו שכר דירה, וחישבתם איך תסתדרו עם המשכורת. אבל רגע, משהו אחד לא לקחתם בחשבון: בנוסף על שכר הלימוד - 9,000 שקל בשנה בממוצע - וכל ההוצאות הגדולות האחרות, אתם עומדים להוציא עוד מאות ואולי אלפי שקלים בשנה על כל מיני הוצאות נלוות, שקשה לחשבן מראש - דמי רישום, דמי שמירה, קורסים והכשרות, צילומים והדפסות, קפטריה, חנייה ועוד ועוד.
מתחקיר מפורט שערך אייל קציר, הרכז האקדמי של התאחדות הסטודנטים הארצית, עולה תמונה מדהימה של הוצאות נלוות שמשלמים הסטודנטים בארץ, המטילות עליהם מעמסה כבדה.
כ-40-35 מיליון שקלים בשנה מגלגלות האוניברסיטאות רק בסעיף רישום הסטודנטים ודמי ההרשמה. על-פי הערכות, נרשמים מדי שנה כ-100 אלף סטודנטים לאוניברסיטאות, רובם לתואר ראשון. כל סטודנט משלם בין 355 ל-434 שקלים דמי הרשמה לכל אוניברסיטה. חלקם מיותרים.
יש לזכור שמערכת הרישום ממוחשבת ברובה, אומרת גלית אבישי, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, המנהלת כבר שנים מאבק נגד הגבייה הנוספת מהסטודנטים, בנוסף, חלק מהמידע ניתן להעלות לאינטרנט, במקום לשלם על טפסים, וגם לא הוגן לחייב את הסטודנטים בדמי הרשמה כפולים לכל מוסד שאליו הם נרשמים.
גם בתחומים אחרים נדרשים סטודנטים להוצאות גבוהות. בעקבות נתוני התחקיר תפנה גלית אבישי למשרד החינוך וליו"ר ועדת החינוך של הכנסת בדרישה לקיים דיון בנושא.
יש לעשות סדר בנושא, אומרת אבישי, עידוד הלימוד באוניברסיטאות, בעיקר בקרב סטודנטים מעוטי יכולת, צריך לבוא לידי ביטוי בשטח. התוספות הנגבות מכבידות על כלל הסטודנטים, ובעיקר על האוכלוסיה החלשה.
בהתאחדות הסטודנטים מבטיחים להעלות לראש סדר היום הסוער של האוניברסיטאות את המלחמה על צמצום ההוצאות הנוספות. נילחם ב'גבייה השחורה' בצורה הקיצונית ביותר, עד השבתת האוניברסיטאות במקרים קיצוניים, אומר יובל לידור, דובר ההתאחדות. מה שצריך לעשות הוא לגלם את שכר הלימוד ולהגיע למצב, שכל ההוצאות למעט מזון תהיינה כלולות בו, אומרים בהתאחדות הסטודנטים.
להלן הסעיפים השונים של הגבייה השחורה, וגם פתרונות אפשריים. התשלומים השונים מחושבים ברובם על-פי התשלומים בסוף השנה שעברה, למעט דמי הרישום, שכן הלימודים טרם החלו ולא ניתן היה לוודא מהן העלויות הנוכחיות.
את בדיקת העלויות ערכה התאחדות הסטודנטים באמצעות אגודות הסטודנטים המקומיות. חלק גדול מהנתונים הם נתונים שהוגשו לוועדת וינוגרד, שאף המליצה בינואר 2001 להקים ועדה מיוחדת כדי לדון, בין השאר, בתשלומים אלו. בפועל שום דבר לא קרה מאז.


דמי רישום
על-פי הערכות התאחדות הסטודנטים, ההוצאות על הגשת טופסי מועמדות ורישום למוסד אחד הן כאמור 434-355 שקלים. בפועל, חלק גדול מהסטודנטים נרשמים ליותר ממוסד אחד. הוצאות הרישום כוללות דמי רישום בגובה 285 שקלים, או 313 שקלים למאחרים. גם רישום לתואר שני מחייב דמי הרשמה, כאשר מי שממשיך באותה אוניברסיטה מחויב רק במחציתם. לא ברור מדוע בכלל יש דמי רישום לתואר שני, כאשר כל הנתונים על הסטודנט כבר קיימים באוניברסיטה.

על דמי הרישום יש להוסיף את ערכות ההרשמה, הכוללות טופסי הרשמה וידיעון של האוניברסיטה, ומחירן נע בין 37 שקלים (בר אילן ל-100 שקלים (טכניון). היה הרבה יותר פשוט להכניס את הערכות הללו לאינטרנט ולחסוך לסטודנטים בהוצאות. אפילו סטודנט שרוצה לשנות חוג לימודים וזקוק לטופסי הרישום בלבד, צריך לקנות את ערכת ההרשמה המלאה עם הידיעון.

יש אוניברסיטאות, כמו בר אילן, שמוציאות ערכת הרשמה נפרדת לתואר שני. גם היא כוללת ידיעון וטפסים, ומחירה הממוצע - 45 שקלים.

בנוסף יש את מטלת קניית שנתוני הפקולטות, בהם מפורטות הדרישות, קורסי הלימוד ומערכת השעות של הפקולטה.

על-פי החלטות דו"ח ועדת מלץ (בראשות השופט יעקב מלץ) בנושא, יש לדאוג לכך שעותקים משנתוני הפקולטה יהיו זמינים לעיון הסטודנטים בכל הספריות באוניברסיטאות. הסטודנטים טוענים שבפועל האוניברסיטאות מוכרות את השנתונים, או לחלופין מספקות אותן לספריות במספר מצומצם של עותקים. בדיקה שלנו בדיונון העלתה שאכן השנתונים נמכרים בחנויות הרשת בעלות של 48-40 שקלים.

הפתרון: הסטודנטים דורשים שיוקם מרכז רישום ארצי לרישום מרוכז לכל האוניברסיטאות בתשלום אחד. הרעיון הוזכר כבר בדוח קוברסקי מנובמבר 1991, על-פי המלצת המועצה להשכלה גבוהה. נוסף להקלה הכלכלית, הדבר גם יאפשר הקלה בירוקרטית רבה לסטודנטים ולמוסדות הלימוד גם יחד.

בנוסף, בעידן שבו אפילו גופים ממשלתיים כמו הביטוח הלאומי ומס הכנסה מאפשרים לקבל טפסים באינטרנט, נראה מגוחך לדרוש מהסטודנטים לשלם תמורת טופסי הרשמה ולהיאבק בספריות כדי להשיג את הכרכים הבודדים של השנתונים עבי הכרס המכילים את האינפורמציה הנחוצה. באוניברסיטת תל-אביב כבר העלו את השנתון לאינטרנט. במוסדות אחרים מצלמות אגודות הסטודנטים חלקי שנתונים ומוכרות אותם במחירי עלות שווים לכל כיס.

חזור למעלה
דמי שמירה
האוניברסיטאות שוכרות את שירותיהן של חברות שמירה פרטיות. העלות נופלת על הסטודנטים. מחירים לדוגמה: 211 שקלים לשנה לסטודנט בטכניון, 123 שקלים באוניברסיטת חיפה, 173 שקלים בבר אילן, 225 שקלים בבן-גוריון, 299 שקלים בתל-אביב ו-300 שקלים באוניברסיטה העברית. גם סטודנט שנותר לו רק קורס אחד, למשל, או הגשת עבודה אחת לאחר שסיים ללמוד את השנים התקניות הנדרשות להשלמת תואר, מחויב במלוא העלות.

הפתרון: חיוב חברות השמירה בהעסקת סטודנטים הלומדים באוניברסיטאות השונות, לפחות במכסה מסוימת. הדבר עשוי להוזיל מצד אחד את העלויות, ומצד שני לספק מקור הכנסה לסטודנטים רבים.

חזור למעלה
קורסים אקסטרא
הנפוצים והמעצבנים ביותר הם קורסי אנגלית הנחשבים כקורסי חוץ, והתשלום עבורם נפרד מהתשלום עבור התואר. למרבה האבסורד, לעתים קרובות התשלום תמורת הקורסים גבוה מהתשלום תמורת קורס רגיל באוניברסיטה, ואף כפול ממנו. היקרים ביותר הם קורסי הקיץ של האוניברסיטאות, אליהם נאלצים הסטודנטים להירשם לא פעם מכיוון שהמוסדות מחייבים אותם לסיים את לימודי החובה באנגלית עד סוף שנה א' או ב', או לחלופין כאשר סטודנט נדרש להגיע לרמות הגבוהות של 4 או 5.

בדיקה שערכה התאחדות הסטודנטים באוניברסיטאות בן-גוריון, חיפה ובר אילן העלתה, כי התעריפים נעים בין 467 ל-1,800 שקלים לקורס. מחירי קורסי הקיץ נעים בין 1,550 ל-4,650 שקלים.

נוסף לכך, בחוגים רבים, כמו גיאוגרפיה, היסטוריה, לימודי ארץ ישראל, ארכיאולוגיה, סיעוד, חינוך, ריפוי בעיסוק ועוד, יש הכשרות מיוחדות - מחפירות ארכיאולוגיות, דרך סיורים במוזיאונים ועד נסיעות. מי שאיננו משתתף בהכשרות השונות עלול למצוא את עצמו משלם קנסות שונים. באוניברסיטת חיפה, למשל, משלמים הסטודנטים 187-125 שקלים לשנה בחוגים בהם חלה חובת השתתפות בסיורים. באוניברסיטת בן-גוריון מתקיימים סיורים בחוג לגיאוגרפיה בשנים א' ו-ג'. התשלום - 70 שקלים.

הפתרון: קשה להצביע על אמצעי שיאפשר ביטול מוחלט של סעיף זה. לימודי אנגלית, כלימודי כל שפה זרה, הם נושא יקר. אבל עדיין ניתן להכניס שימוש רב יותר בכלי עזר, כגון תקליטורים או אתרי אינטרנט ללימוד עצמי, שיכולים לצמצם את מספר השיעורים.

חזור למעלה
צילומים והדפסות
חגיגה של חליבת כספים מהסטודנטים. מחירי הצילומים נעים מ-21-12 אגורות לדף בגודל A4, ועד 38 אגורות לדף כשמדובר בדפים גדולים, A3. מחירי צילומי צבע ושקפים מגיעים ל-7-4 שקלים לדף, לפי הגודל. מדובר בהוצאה משמעותית, אומר אייל קציר, סטודנטים בפקולטות כמו מדעי החברה, הרוח ומשפטים, המובילות בכמויות הצילומים, יכולים להגיע למאות ואפילו אלפי צילומים בשנה.

לא פלא שאזורי האוניברסיטאות בבאר-שבע וברמת-אביב הפכו למכרה זהב לחנויות צילום, המציעות שירותי הדפסות וצילומים לסטודנטים במחירים אטרקטיביים יותר. אגב, הסטודנטים גם קובלים על מחסור של מכונות צילום בספריות, מה שגורם לא פעם לבזבוז זמן בהמתנה.

החובה להגיש את העבודות כשהן מודפסות גם מאלצת את הסטודנטים להחזיק מחשבים ומדפסות. בכל הקמפוסים קיימות אמנם עמדות מחשבים, אך בדרך-כלל, אומרים באגודות הסטודנטים, מספרן בלתי מספיק. באגודות, אגב, אפשר להדפיס עבודות בתשלום, אך גם שם המחיר מוגזם – 23-30 אגורות לדף.

בחינות אינן מוחזרות לסטודנטים. סטודנט שרוצה לעיין בבחינה שהגיש רשאי לעשות זאת רק בנוכחות המרצה. אם הוא רוצה לצלם את מחברת הבחינה, עליו לשלם 6-3 שקלים, וצילום טופס הבחינה עצמו חייב בתשלום נוסף של שקלים בודדים.

הפתרון: עד שהאוניברסיטאות ישנו את מדיניותן בנושא הצילומים, מה שלא נראה לעין בעתיד הקרוב, כדאי לחפש שירותי צילום והדפסה אלטרנטיביים מחוץ לאוניברסיטה. הבעיה הגדולה היא הצילומים בספריות, שאין להם אלטרנטיבות. צילום דף ממיקרופילם בספריה של אוניברסיטת תל-אביב, לדוגמה, עולה 3 שקלים, וצילום רגיל - 35-25 אגורות.

חזור למעלה
ספריות
הסטודנטים קובלים על מחסור חמור בספרים בספריות רבות, כולל ספרים המופיעים כחלק אינטגרלי מהחומר הביבליוגרפי של קורסים שונים. המצב קריטי כשמדובר בקורסים עתירי תלמידים. יכול להיות קורס בהשתתפות 200 סטודנטים, שרק 5-4 עותקים עומדים לרשותם, אומר אייל קציר.

הבעיה קשה במיוחד בשנים א' ו-ב'. כך נולדה התרבות הבעייתית של המקראות, המהוות ריכוז של צילומים ממקורות שונים, כשאיש אינו משלם לכותבים המקוריים דמי זכויות יוצרים. בארה"ב נאסר השימוש במקראות. בארץ האוניברסיטאות, למעט תל-אביב, לא רק משתמשות בהן, אלא אף גובות תמורתן כסף מהסטודנטים - כ-20 אגורות לעמוד. ככל שהמקראה עבה יותר, היא יקרה יותר. באוניברסיטת חיפה מחירי מקראה נעים בין 4 ל-50 שקלים, באוניברסיטת בן-גוריון - בין 6.60 ל-78.40 שקלים, ובבר אילן - בין 20 ל-60 שקלים בממוצע.

גם מנגנון הקנסות של הספריות על איחור בהחזרת ספרים דרקוני מאוד. בגלל הכמות הקטנה יחסית של ספרים מבוקשים, קיים נוהג של ספרים שמורים, אותם ניתן להשאיל לתקופות מוגבלות וקצרות. במקרים קיצוניים - משעות הערב עד שעה 10 בבוקר שלמחרת. תעריפי הקנסות נעים מ-9-3.50 שקלים ליום לספרים רגילים, ועד 50-16 שקלים ליום לשמורים.

חלק מהספריות גובות תשלום תמורת חיפוש במאגרי מידע. בספריה של אוניברסיטת תל-אביב, לדוגמה, גובים מ-10 שקלים לרבע שעה לחיפוש במאגר מידע ללא ספרן, ו-63 שקלים לחצי שעה לחיפוש במאגר מידע עם הספרן. מחיר הדפסה - 10 שקלים ל-10 דפים.

חזור למעלה
פקס, קפיטריה
באוניברסיטת באר-שבע מעניקים בבית אגודת הסטודנטים שירותי פקסימיליה. המחיר: 80 אגורות לפעימת מונה למשלוח, 1.40 שקלים לקבלת דף. באוניברסיטת בר אילן גובים עבור שליחת פקס בבניין אגודת הסטודנטים 3 שקלים.

על כך יש להוסיף כמובן את ההוצאות על קפטריה, חנייה (8-7 שקלים ליום ברוב האוניברסיטאות), ותשלומים עבור אישורים שונים ומשונים. דוגמה: אישור לימודים באוניברסיטת תל-אביב - עד 3 עותקים חינם, מהרביעי בתשלום. 72 שקלים לכל עותק נוסף.

חזור למעלה
ארוחות חינם?
במכללות המצב שונה מאוד ממוסד למוסד וממגמה למגמה. בחוג ללימודי ארץ ישראל במכללת בית ברל, למשל, גובים 3,125 שקלים לשנה עבור סיורים (סיור אחד בשבוע).

לעומת זאת, במרכז לחינוך טכנולוגי בחולון לא גובים כסף תמורת חנייה, וגם לא תמורת הדפסה: בחדרי המחשב של המוסד יש מדפסות, והסטודנטים צריכים רק להביא דפים ריקים להדפסה. גם מאמרים וסיכומי קורסים בספריות ניתן לצלם חינם.

במכון וינגייט רוכשים הסטודנטים כרטיסי צילום ומצלמים באמצעותם, בעלות של 22 שקלים ל-100 צילומים או 11 שקלים ל-50 צילומים.

במרכז הבינתחומי בהרצליה כמעט כל השירותים כלולים בשכר הלימוד וניתנים חינם: חנייה בחניון המרווח, חיפוש במאגרי מידע, כולל מאגרים בחו"ל, שימוש באינטרנט. מקראות (תלמידי משפטים מקבלים תקליטור ובו כל פסקי-הדין שנדרשים מהם במהלך הלימודים, וכן ערכת תוכנות הכוללת את אופיס 2000 וווינדוס 2000 ששוויין נאמד בכ-1,500 דולר). אין גביית כספים על החלפת מסלול לימודים, על דמי שמירה ואבטחה, וגם לא על ערכת הרשמה וידיעון. המידע נמצא גם באתר האינטרנט של המוסד. בתחילת הלימודים מקבל כל סטודנט חינם כרטיס צילום של 100 צילומים, והיוצא למילואים מקבל חינם כרטיס צילום של 50 צילומים.

עלות צילומים מעבר למכסות אלו תעמוד בשנה הקרובה על 11 אגורות לדף.

לעומת זאת, דמי הרישום גבוהים - 500 או 600 שקלים לתואר ראשון ו-300 או 350 שקלים לתואר שני (התעריפים הגבוהים הם למאחרים). כך גם התשלום על מכינות לאנגלית למי שאינם פטורים מהשלמות באנגלית - 1,750 שקלים. עם זאת, הציניקנים יאמרו, ובצדק מסוים, כי כאשר גובים שכר לימוד שנתי של 25 אלף שקל, לעומת 9,000 שקלים באוניברסיטאות, אפשר לתת הרבה מתנות חינם.

חזור למעלה
תגובת המל"ג
במוסדות להשכלה גבוהה לא מתרגשים במיוחד מהנושא. ניסן לימור, מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, מתקומם על השימוש במונח גבייה שחורה, בשעה שכל התשלומים עליהם מדובר הם תשלומים מוסכמים. לימור: בשנות ה-80 קבעה ועדת מלץ להפחית את דמי הרישום לאוניברסיטאות, וכך נעשה. הנושא חזר ועלה לדיון בוועדת וינוגרד, שקבעה שכל מה שלא נדון בה ועלה בוועדת מלץ ימשיך ויתקיים. הסטודנטים שהשתתפו בוועדת וינוגרד לא העלו את הנושא על סדר היום, אולי כי שכר הלימוד היה חשוב להם יותר. בפועל יש היום מנגנונים של בוררות כדי לטפל בין השאר גם בטענות בדבר גביית יתר, והדלת פתוחה לפני מי שאיננו שבע רצון להשתמש בהם. יצוין כי תעריפים של שירותים רבים, כגון צילומים וקפטריה, מסוכמים בין האוניברסיטאות ובין ארגוני הסטודנטים.

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
סטודנטים. האוניברסיטאות גובות תשלומים מופרזים
רישום, אבטחה, ספרייה ועוד. יקר להיות סטודנט
מומלצים