במקום "נחש צפע" - "חומת ברזל"

עדיין לא ברור אם המלחמה באפגניסטן תגיע גם לישראל, אבל סיסמה למלחמה החדשה כבר יש: "חומת ברזל". כמו "נחש צפע" בימי מלחמת המפרץ, תפרוץ הסיסמה החדשה לכלי התקשורת במקרה של התקפת טילים על ישראל. את הסיסמה החדשה חשף השבוע רב נגד פליקס גליק, ראש מדור התרעה וצפירה בפיקוד העורף.
בשעת חירום, כאשר תישמע הסיסמה, ייאלצו להפעיל ידנית את האזעקה ב-1,000 מערכות הצופרים בארץ.
יש לציין כי מערכת "חומה ומגדל" האוטומטית, שצופרים רבים מחוברים אליה, חוסכת אמנם בכוח אדם, אך היא איטית יותר בכ-60 שניות, שעלולות להיות גורליות, מרגע ההודעה לאמצעי התקשורת ועד הפעלת הצופר.
התקלות במערכת "חומה ומגדל" מדווחות אוטומטית לחדר הבקרה, בעוד שבצופרים שאינם מחוברים למערכת - מבצעות החברות שמפעילות את הצופרים, "אלפם" ו"מוטורולה", בדיקה אחת למספר חודשים. "אנחנו דואגים לטיפול מסיבי בתקלות. אם פעם תקלות מסוימות סבלו דיחוי, כעת הן מתוקנות בו ביום. למרות שהחברות המתקנות הן פרטיות, אנחנו קובעים את זמני התגובה שלהן, שכעת הם לחוצים יותר", אומר גליק.
שיפור נוסף שקשור במערכות הצפירה יוצא לפועל בשנה הבאה. "אנחנו מתכוונים לחבר את מערכת "חומה ומגדל" למערכת שמגלה את הטיל המאיים. כך תתאפשר הפעלת אזעקה בלי מגע ידי אדם, וזמן ההתרעה יהיה ארוך יותר", מסביר גליק.
אחת הבעיות של מערכות האזעקה היא היעדר אפשרות לתרגל את הצופרים באמת, "על רטוב": "אנחנו בודקים ומתקנים תקלות, אבל צופרים הם כמו רובים – אפשר לנקות אותם תמיד, ובכל זאת לא לדעת אם הם יורים עד שמגיעים למטווח. ה'מטווחים' האמיתיים שלנו מתקיימים בימי הזיכרון. לפני ימים אלה אנו מפרסמים הודעה, ומזמינים אנשים שלא שמעו את הצפירה לפנות אלינו. על פי הפניות אנו בודקים אם הצופר היה מקולקל. בכל שנה מתקיימות שלוש צפירות, ובדרך כלל עד מועד הצפירה השלישית אנחנו מגיעים לאחוזי הצלחה כמעט מלאים. זה מוכיח, שצריך לנסות את המערכת כמה שיותר. ביום האבל הלאומי, שהוכרז אחרי רצח רבין, הושמעה בארץ צפירה, ובאותה שנה המערכות עבדו טוב יותר בימי הזיכרון. בעבר הפעלנו צופרים אחת לשנה גם בתרגילים של בתי הספר, אבל מאז מלחמת המפרץ אי אפשר לקבל אישור לכך".
ניסוי הכלים שמתקיים בימי הזיכרון עלול ליצור בעיה ביישובים ערביים, שאינם משמיעים צפירה בימי הזיכרון. "רוב היישובים הערביים מוגדרים כמועצות מקומיות או כערים, ועל כן הם מחוברים למערכת 'חומה ומגדל'. קצתם אפילו בוחרים להפעיל צפירה בימי הזיכרון, ואז נבדק הצופר גם שם. יכול להיות שביישובים כפריים אין צופר, אבל התפקיד שלנו הוא לא לאתר יישובים ולהתקין בהם צופרים. מי שפונה אלינו מקבל טיפול. משרד הפנים הוציא ליישובים חדשים הוראות פעולה, שאחת מהן היא פנייה אלינו להתקנת צופרים. אם יפנו אלינו מכפרים ערביים – נתקן גם שם", אומר גליק.

יכול להודיע

חידוש נוסף שעליו עובדים במדור התרעה וצפירה הוא מערכות כריזה משולבות בצופרים, שיותקנו בהתנחלויות וביישובי קו התפר, ויחליפו מערכות כריזה מיושנות. בזמן אירוע ביטחוני ביישוב, רכז הביטחון יכול להודיע באמצעותו לציבור כיצד לפעול. בעתיד תפותח מערכת לשידור סיסמאות, שתאפשר פריצה אוטומטית לשידורי הרדיו.
רנ"ג גליק יודע לספר על פעילותה של ועדה, שהוקמה לבחון את האפשרות להחליף את צליל האזעקה, משום שאזרחים התלוננו כי "צליל האזעקה מפחיד". "ברגע שיכירו את צליל האזעקה זה ייצור התניה של פחד. אנשים יפחדו מאזעקות תמיד, גם אם נשמיע את 'הבה נגילה'", אומר גליק.
החלטתה הסופית של הוועדה היתה להמשיך ולדבוק במסורת, ולא להחליף את צליל האזעקה.