שתף קטע נבחר

נסיך הבדידות והקסם

במלאות 27 שנים למותו ולרגל המרתון המיוחד ב- 88 FM , חוזר בועז כהן אל ניק דרייק

המגזין הבריטי "קיו" ערך לפני כשנתיים סקר בקרב אלף מוזיקאים נחשבים. השאלה היתה "מהו מקור ההשפעה וההשראה העיקרי שלך". דייויד בואי התייצב במקום הראשון. אחריו, במקום השני, הביטלס ובמקום השלישי רדיוהד. למקום הרביעי הגיע ניק דרייק. למרות שמת באופן טרגי 25 שנה קודם; למרות שהותיר אחריו רק שלושה תקליטים ועוד כמה קטעים בלתי גמורים; למרות שאין כל תיעוד מצולם שלו, בהופעה, למשל; למרות שרק ראיון אחד פורסם איתו, בחייו.
ולמרות שבזמן אמת (שנות פעילותו האמנותית היו בין השנים 1968 ל-1974 בלבד) הוא מאוד לא הצליח מסחרית, בלשון המעטה. דרייק נותר נחלתם של יודעין ח"ן מועטים במשך שנים ארוכות, גם אחרי מותו. גאון נשכח, שהשפיע על מספר עצום של יוצרים שראו ברכה, תהילה וכסף בעמלם, למרות שהשירים שלו הם שהעניקו להם השראה.
בין אלה שבחרו בדרייק ניתן למצוא שמות כמו מייקל סטייפ מ'אר.אי.אם', ריצ'ארד אשקרופט מ'דה וורב', אלטון ג'ון וג'קסון בראון, טרייסי תורן מ"הכל פרט לנערה", רוברט סמית מ'הקיור', טום ורליין ומאט ג'ונסון, פול וולר והופ סנדובאל (מ'מאזי סטאר'). ולכן, לא היה מפתיע לגלות שדרייק זוכה לעדנה מאוחרת. בשנת 1997 הופיעה לראשונה ביוגרפיה מאת פטריק האמפריס על חייו, בהוצאת 'בלומסברי'. פרסומות (ל'פולסווגן' ולדגני בוקר) עשו לפתע שימוש בשירים שלו, פרק של 'הבורגנים' בעונה הראשונה נחתם בקטע שלו והסרט החדש 'כאשר התאהבנו' עם ג'ון קיוזאק, נחתם עם 'שמיים צפוניים', השיר שגם ישראלים רבים כבר מכירים (בעיקר בזכות יואב קוטנר, שהשמיע אותו עוד בסוף שנות השבעים ולא חדל עד עצם היום הזה). וכך קרה שבעיתון האנגלי 'גרדיאן' יצאו במבצע "100 התקליטים האלטרנטיביים הטובים בכל הזמנים", ניק דרייק הגיע למקום הראשון עם "ברייטר לייטר", תקליטו השני משנת 1970.

רץ למרחקים ארוכים

הוא נולד ברנגון, שבבורמה, שם שהו הוריו בשליחות וגדל שם עד גיל שלוש. בגיל צעיר נשלח לפנימיית 'מרלבורו' היוקרתית ושם הצטיין בריצות למרחקים ארוכים, בקפיצה לגובה, בנגינה על פסנתר, סקסופון וגיטרה ובספרות אנגלית. דרייק של ימי בית הספר התיכון לא זכור לאיש כטיפוס דיכאוני, אלא דווקא כמי שאהב ספורט, סיגריות ובירה מהחבית, ברנש שידע לעודד חברים לברוח איתו מהפנימיה כדי לראות הופעות של 'מודי בלוז' ו'ספנסר דייויס גרופ' (עם סטיבי ווינווד הילד) וג'ון ריינבורן בסוהו של לונדון.
המוזר הוא שעד גיל 18, כשעבר ללמוד באוניברסיטת קיימברידג', דרייק לא חשב על עצמו כעל מוזיקאי מקצועי. בעיר הסטודנטים החל להופיע ולכתוב שירים משלו, שהושפעו מהמשוררים האהובים עליו, וויליאם בלייק ואודן. בהשראת סצינת הפולק-רוק שפרחה אז באזור (עד היום מתקיים בקיימברידג' פסטיבל פולק אנגלי שנתי) דרייק שכלל את טכניקת הנגינה הייחודית שלו בגיטרה אקוסטית. הופעותיו הקטנות, בפני קהל מצומצם, לא עוררו התלהבות, אבל אחת מהן ראה ג'ו בויד, המפיק האגדי של אמנים והרכבים כפיירפורט קונבנשן, ג'ון מרטין, פינק פלויד ובילי בראג, אר.אי.אם ו"10000 מניאקים". בויד החתים את דרייק על חוזה שעות אחדות אחרי שראה אותו שר ומנגן לראשונה והאיץ בו לסיים תקליט בכורה, שיצא ב-1 בספטמבר שנת 1969, וכלל שירים כמו 'איש הנהר' ו'שמש יום שבת', 'צ'לו סונג' ו'המחשבות של מרי ג'יין'.
שמו של התקליט, 'נותרו חמישה עלים', נלקח מסיפור של או הנרי ('העלה האחרון') שמספר על בחורה קליפורנית בשם ג'ונסי, שחולה בדלקת ריאות קטלנית ומאושפזת בגריניץ' וילג' בניו-יורק. ג'ונסי מאמינה שכאשר כל העלים ינשרו מהעץ שמול חלונה, היא תמות. וכשנותרים חמישה עלים על העץ היא אומרת "בעוד חמישה ימים לא אהיה כאן".

אור בהיר יותר, מרה שחורה יותר

התקליט לא כבש את הקהל ודרייק גילה שהוא סובל מהופעות חיות. הוא התרכז בהקלטות האלבום השני, 'ברייטר לייטר', שיצא ב-1 בנובמבר 1970 והיה עשיר יותר, מוזיקלית, מקודמו. בקטע 'Poor Boy' השתתפו זמרות רקע. בשירים אחרים ניגנו ריצ'ארד תומפסון וג'ון קייל, שהפך לחברו הטוב של דרייק בתקופה ההיא והתקליט כולו היה מעין יצירה, שנפתחת וננעלת בקטעים אינסטרומנטליים. 'שמיים צפוניים' הושמע מעט, ברדיו, אבל התקופה היתה שייכת ליוצרים אישיים אחרים: קט סטיבנס. אלטון ג'ון. ג'יימס טיילור.
דרייק שקע במרה שחורה בתקופה ההיא. הוא היה מאוכזב קשות מחוסר ההצלחה. הוא נסע לצרפת, חזר לבריטניה, עבר שוב לגור בבית הוריו, החל טיפול פסיכולוגי ושהה שעות ארוכות בבית, בהאזנה לבאך ובקריאה של יוצרים כמו פול ורלן וארתור רימבו. "הוא התנתק מהעולם", אמר אחרי מותו ג'ון קייל, "כי העולם לא היה עדיין מוכן לקבל אותו".
בשנת 1972 הוא אחז בידיו מקבץ של שירים חדשים. הפעם, בלי כל הפקה ועיבודים, הוא נכנס לאולפן וביומיים בלבד סיים את הקלטת 'ירח ורוד', תקליט קצר ומתומצת, נזירי, עירום כמעט, שקולו של דרייק פורט בו על כל עצב חשוף של המאזין, כשרק גיטרה ולפעמים עוד כלי אחד מלווה, ברקע.
גם 'ירח ורוד', שיצא ב-25 בפברואר 1972, זכה לתגובות נאות מהמבקרים אבל להתעלמות מהקהל, ודרייק החליט שלא להקליט יותר. הוא נסע לצרפת, התגורר על גדות נהר הסיין, שתה הרבה יין אדום וניהל מערכת יחסים לא ברורה עם הזמרת פרנסואז הארדי (גם המפריס, הביוגרף של דרייק, לא יודע להחליט אם היה בין השניים רומן, או שדרייק היה הומוסקסואל מודחק וקשריו עם נשים היו נטולי סקס).
דרייק היה בסך הכל בן 26 כשהקליט את ארבעת שיריו האחרונים, ב-1974. הוא אשפז את עצמו בבית חולים פסיכאטרי למשך חמישה שבועות, נטל כדורים נגד דיכאון, ניהל שיחות ארוכות עם ג'ון קייל ועם אחותו, השחקנית גבריאל דרייק, ובלילה שבין ה-24 ל-25 בנובמבר נטל כמות גדולה מדי של גלולות שינה, ומת. כשאמו מולי מצאה אותו במיטתו, הסתובב על הפטיפון הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 6 של יוהאן סבסטיאן באך. זה היה חמש שנים בדיוק אחרי שיצא תקליטו 'נותרו 5 עלים', בסוף 69'.

האגדה מתעצמת. המיתוס מתהווה

חמש שנים אחרי כן, כשהופיעה הקופסה "Fruit Tree", שמאחדת את כל שיריו, כולל אלה שלא הופיעו בשלושת תקליטיו, זכה דרייק לעדנה מסוימת, שהלכה והתעצמה עם השנים. אוסף "המבחר' ("גן עדן בפרח פראי") יצא במאי 1985. אוסף שני, 'Way To Blue' יצא במאי 1994. מאז האגדה מתעצמת, המיתוס עדיין מתהווה. אמנים, שקשה היה להאמין עליהם, מעידים שנסיך הבדידות והקסם השפיע עליהם עמוקות. דרייק, אמן העצב, האיש שזיקק לשירים קצרים את מהות המלנכוליה האנגלית וכתב יצירות גאוניות בפשטותן המורכבת, שייך ליוצרים המקוללים, שבחייהם לא זכו להערכה שהגיעה להם. פרנץ קפקא רצה לשרוף את כתביו מייאוש. ואן גוך לא מכר תמונה בחייו. אפילו באך היה במשך שנים מתוייג כנגן מוכשר בלבד.
וגם דרייק, בחייו, לא זכה בתהילה, בכסף הגדול והערצת ההמונים, כאחרים שמתו בגילו המוקדם (הנדריקס, ג'ים מוריסון, מייק ברנט, ג'ניס ג'ופלין, טים באקלי, קורט קוביין). לפעמים קשה לי להחליט מה עצוב יותר, סיפור חייו או השירים שלו. השירים שתמיד תמיד, בקיץ ובחורף, בלונדון או בתל אביב, לפני עשרים שנה כששמעתי אותם לראשונה ב'ציפורי לילה' והיום, יעבירו בי את אותה צמרמורת בגב ואת אותה התרגשות שמציפה את הלב.

ב-25 בנובמבר ימלאו 27 שנים למותו של ניק דרייק. ברדיו 88 אף.אם יקדישו לו ספיישל בעריכתו ובהגשתו של בועז כהן, ביום שישי, 16 בנובמבר, בשעה 16:00.



לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עטיפת האלבום
ניק דרייק. גן עדן בפרח פראי
עטיפת האלבום
לאתר ההטבות
מומלצים