מבצע חשבון נפש

שני עשורים ומעלה של איוולת מדינית וצבאית מתמשכת הסתיימו, ועתה, משיצא צה"ל מלבנון, הגיעה העת לחשבון נפש לאומי. ממשלות ורמטכ"לים באו והלכו, מניין הנפגעים הצטבר והלך, רק אחראים אין.
אין תקנה לדמוקרטיה שבעלי השררה בה לא יישאו באחריות למעשיהם ולמחדליהם. אם לא נדע לעשות חשבון נפש עכשיו לא נגן על עצמנו משגיאות דומות בעתיד. עליהם לדעת שיש בידי העם "חרב מתהפכת" וכי יש מחיר לכישלון. במקרה הקל חשיפה ואולי הרחקה מתפקידים ציבוריים, אבל אפשר גם להעמיד לדין.

את האמת יודעים כולם: מבצע של"ג שהפך ל "מלחמת לבנון" היה כשל אסטרטגי, מדיני וצבאי. אבל מקבלי ההחלטות בישראל לא ידעו להפגין שום יכולת התחדשות עצמית שתוציאם מן הקיבעון המחשבתי שבו הם נתונים מאז 1982.
הקושי הגדול בעשיית חשבון נפש הוא בכך שחלק ניכר מהממסד הפוליטי והצבאי הנוכחי נושא באחריות ישירה לכשל המתמשך בלבנון. חברה דמוקרטית תקינה שאינה רוצה לראות עצמה מסתאבת בתסמונות ממאירות כמו תסמונת הש"ג, חייבת לעשות חשבון נפש לאומי.
והתיקון חייב להתחיל מן הראש. לשני אנשים המכהנים היום בראש המערכת הפוליטית יש אחריות ישירה למלחמת לבנון ולמחירה: אריאל שרון ואהוד ברק.
אריאל שרון – היוזם וההוגה של "מבצע של`ג" - הוא אבי המדיניות ששללה את ריבונותה של לבנון כמדינה, והתירה לישראל להתערב ביחסים הפנימיים שלה תוך ניסיון-שווא לדחוק את הסורים החוצה. ההמשך ידוע: מלחמת לבנון רק העמיקה את אחיזתה של סוריה בלבנון, מעמדם הפנימי של הנוצרים דווקא הורע, מעמדם הצבאי והפוליטי של השיעים, במיוחד של החיזבאללה, הרקיע לשחקים, 1,000 חיילים קיפחו את חייהם במלחמת-שווא מתמשכת, מיליארדי שקלים ירדו לטמיון. מי ששגה משגה אסטרטגי כל-כך מדהים, אסור לו לשאת בתפקיד שמחייב החלטות מדיניות ברמה האסטרטגית. על מר שרון ללכת, ומיד.
ואילו ברק, ה "מחלץ הגדול מלבנון", כשהחלה המלחמה הוא היה סגן מפקד אוגדה, אך קולו לא נשמע. בהמשך היה לאלוף פיקוד, לראש אמ"ן, לסגן רמטכ"ל, לרמטכ"ל ולשר חוץ. ועדיין קולו לא נשמע. בכל תפקידיו הצבאיים תמך בהשארות בלבנון וגם בהיותו שר חוץ לא תבע לצאת מרצועת הביטחון. הדברים השתנו רק כאשר היה למועמד לראשות הממשלה והסקרים הצביעו על כך שרוב הציבור רוצה את צה"ל מחוץ ללבנון. הייתכן שבראשות הממשלה יכהן מי שתפישתו האסטרטגית נגזרת מסיקרי דעת קהל ולאו דווקא מניתוח הולם של צרכיה האמיתיים של החברה הישראלית? כן, גם מר ברק חייב לחברה הישראלית דין וחשבון אישי, ואם לא נתחיל בו מיד, ומראש הפירמידה, בסיסה ימשיך להתפורר.

מוטי אשכנזי – איש עסקים בהווה וממנהיגי תנועות המחאה שלאחר מלחמת יום הכיפורים