מס הכנסה ב'

צירוף התשלומים של דמי הביטוח הלאומי ומס ביטוח הבריאות למוסד לביטוח לאומי, השתלבו, בשנים האחרונות, כמרכיב אינטגראלי במערכות המס הישראליות, עד כדי הדמייתם בפי רבים כ"מס הכנסה ב". זאת, למרות אופיה הביטוחי הברור והמוחשי של פעילות המוסד (בעת לידה, שירות מילואים, פגיעה בעבודה, אבטלה, גמלאות, שירות רפואי במסגרת קופות החולים) שאינו פיסקאלי, כלל ועיקר.

מי שתרמו להשתלבות נוחה זו של תשלומי דמי הביטוח הלאומי בתשלומים המועברים למערכות המס הם מאפייניהם הדומים: החפיפה באופן חישוב הניכוי מהשכר, המשמעות המוניטרית-לאומית, הדמיון באופן הגבייה ובדרכי אכיפת הגבייה, הטפסים, ה"פנקסים" כמו גם הזהות במועדי התשלום החודשיים ה"מקודשים".

בדומה לניכויי המס, מחושבים דמי הביטוח הלאומי ואף נגבים משכירים ועצמאים כאחד, על פי דירוג המתמקד בשתי רמות שכר בלבד המוגבלות בתקרה גבוהה יחסית. רמת שכר אחת היא עד מחצית השכר הממוצע במשק המחייבת בתשלום דמי ביטוח נמוכים יחסית, ורמת שכר שנייה מעל מחצית השכר הממוצע המחייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי באחוז גבוה יותר.

דמי הביטוח הלאומי נגבים בעיקר ממבוטחים (ולא מ"נישומים") "יחידים" על פי הגדרות מס הכנסה, ואינם מתייחסים להכנסות שלא ניתן לייחסן ליחידים מסוימים - כגון רווחי חברות או הוצאות עודפות.

רשת הגבייה של המוסד לביטוח לאומי היא רחבה וכוללת למעשה כל יחיד - עובד, עצמאי, בעל הכנסות שאינן נובעות מעבודה ואף ממעמד ייחודי שיצר המוסד לביטוח לאומי: "מי שאינו עובד ואינו בעל הכנסה". הרשת מבוססת על מערך מסועף של גבייה באמצעות מקדמות חודשיות של עצמאים או ניכויים משכר. 52% מדמי הביטוח הלאומי (ללא מס ביטוח הבריאות) ניתנים לניכוי ממס ע"י יחידים.

המוסד לביטוח לאומי מנהל מערכות מידע מצטברות על תשלומים למוסד שביצעה מרבית אוכלוסיית ישראל (על פי דיווחים שנתיים הזורמים ממעבידים, ועל פי תשלומי דמי ביטוח לאומי ישירים) לאורך שנים רבות. כך הוא שומר על זכאות כל המבוטחים לזכויות הרבות שמעניק המוסד.

המוסד דואג בנוסף למידע שצבר במערכות המידע גם להשלים פרטים חסרים ממבוטחים המתבקשים למלא טופס רב-שנתי המפרט את הכנסותיהם ומקורותיהן לאורך כל ההיסטוריה התעסוקתית שלהם, בעיקר ביחס לתקופות בהן המיכון היה דומיננטי פחות בחיינו והצטברות המידע לא היתה שלמה.

לשלם את המקדמות

לעצמאים, חשוב להקפיד ולהשלים לקראת סוף שנת המס, במהלך דצמבר, את תשלום המקדמות לשנה השוטפת כדי שייכללו עדיין התשלומים שבוצעו למוסד במהלך במסגרת שנת המס.

מומלץ לשלם את מקדמת דצמבר 2001 שהמוסד מאפשר לשלמה עד /2002 15/1 עד ה- 31/12 של השנה הנוכחית כדי להבטיח שתשלום זה ייכלל במניין מקדמות השנה. האישור השנתי ל2001- יצורף לפנקס המקדמות לרבעון הראשון של 2002 .

משכירים המועסקים ע"י מספר מעבידים או שעובדים במשכורת חלקית בלבד, מנוכים דמי ביטוח לאומי בשיעור המלא (הדרוג הגבוה), גם אם שכרם הכולל אינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק. מומלץ לשכירים אלה לפנות לסניף המוסד הלאומי במקום מגוריהם ולדאוג לבצע "תיאום" ולקבל אישורים שיוצגו למעבידיהם על שיעור הניכוי האישי שלהם. מעבידים רבים רשאים לבצע בעצמם את תיאום דמי הביטוח לעובדים המועסקים אצל מעבידים שונים, כאילו כל שכרם שולם ע"י מעביד אחד.

מי שלא זכה לתיאום שנתי באמצעות המוסד לביטוח לאומי לשנת 2001 , יכול לפנות אליו במהלך שנת 2002 ולתבוע תיאום רטרואקטיביב וכך ליהנות מהחזר דמי ביטוח לאומי ששולמו ביתר.

דמי הביטוח הלאומי מנוכים משכירים משכר וכן ממרכיבים שאינם מוגדרים כשכר שוטף (בונוסים, הפרשים).

מעבידים רבים נוהגים לשלם אותם מרכיבים אלה לעובדיהם בסוף השנה. שימו לב כי דמי הביטוח על המרכיבים הנ"ל מחושבים בהתייחס לשנה שלגביה שולם אותו תשלום נוסף ולא בהתייחס לחודש הספציפי בו שולמו . אם התשלום בוצע בדצמבר, מחלקים את המרכיב הנוסף למספר החודשים בשנה השוטפת ומצרפים את התוספת לכל חודש בשנה. גם אם התשלום יבוצע בינואר 2001 , תתייחס החלוקה לחודשים בשנת המס הקודמת.

שינויים בהגדרות

בשנים האחרונות חלו שינויים רבים בהגדרות בחוק הביטוח לאומי שאין הציבור מודע אליהן במלואן. אני מייעץ לעקוב אחר כל החידושים. כך, למשל, תקפה כיום הגדרת "עובד עצמאי" למי "שעסק במשלח ידו לא כעובד, 12 שעות בשבוע לפחות ונהנה מהכנסה חודשית ממוצעת מסויימת". הגדרה זו שונה מהגדרת עצמאי בעבר ובאמצעות השינוי הורחבה מאד רשת העצמאים המבוטחים במוסד, בעיקר בענפי נפגעי עבודה ודמי לידה.

גם הגדרת "דמי פגיעה בעבודה", שונתה. דמי הפגיעה בעבודה מכסים עתה רק 75% מן השכר עד תקרה. הם חייבים במס, ומפצים על תקופה בה המבוטח לא היה מסוגל לעבוד בשל פגיעה בעבודה והזדקק לטיפול רפואי .

משולמים לכל היותר 26 שבועות של פגיעה, אך לא כולל יום הפגיעה עצמו ויומיים נוספים, אלא אם כן המבוטח לא עבד 12 ימים נוספים אחרי יום הפגיעה. המעביד משלם עבור תקופת זכאות ראשונה בת 9 ימים והמוסד לביטוח לאומי מממן את היתר. עובד עצמאי שנפגע אינו זכאי לפיצוי עבור דמי פגיעה עבור 9 הימים הראשונים .

הכותב הוא רואה חשבון