לבטל את הבחינה

יש מספר סיבות להתנגדותי לבחינות הפסיכומטריות במתכונתן הנוכחית.
ראשית, הבחינות הפסיכומטריות מבוססות מאד על הספק. מהירות היא תכונה חשובה מאד לטייסים ולאתלטים, אך לאו דוקא לסטודנטים המעונינים ללמוד פסיכולוגיה, היסטוריה, ספרות, הנדסה או מחשבים. עדיף שמהנדס יהיה איטי ומדויק, ולא מהיר מדי כשהוא מתכנן גשר. בבחינות הפסיכומטריות סיכוייו של המהיר להצליח גבוהים יותר למרות שהוא לאו דוקא המוכשר יותר.
שנית, הבחינות הפסיכומטריות בודקות תחום צר של כישורים: התחום הלשוני (עברית ואנגלית) והתחום הלוגי-מתמטי. כישורים ומיומנויות אלו אינם רלבנטים ,כולם או חלקם, לסדרה ארוכה של מקצועות כמו פסיכולוגיה, פיזיותרפיה, עבודה סוציאלית, קולנוע, קרימינולוגיה, שיווק, עיצוב המוצר וניהול כוח האדם.
לעומת זאת הבחינות הפסיכומטריות אינן בודקות מגוון רחב של כישורים ותכונות כמו תפיסה מרחבית, תפיסה צורנית, אסתטיקה, יצירתיות, רגישות חברתית, רגישות בינאישית, התמדה, מוטיבציה, כישורים טכניים, נכונות לתרום לחברה וחריצות. האם לא היה כדאי שהמשפטן, הרופא , הפסיכולוג והמהנדס ייבחנו בתחומים אלו?
סיבה נוספת להתנגדותי לבחינות הפסיכומטריות היא שהן אינן הוגנות כלפי תלמידים הסובלים מאיטיות בקריאה, מקשיים אוביקטיביים ברכישת שפה זרה, מבעיות קשב וריכוז, מסריקה ראייתית איטית, או מקושי בחישובים חשבוניים בסיסיים כמו לוח הכפל. זוהי אוכלוסיית התלמידים לקויי הלמידה שאינם יכולים לממש את רמתם האינטלקטואלית הגבוהה בתנאים של הספק. למרות שינויים חיוביים שקרו בשנים האחרונות בבתי הספר התיכוניים בתחום זה, היחס כלפי תלמידים אלו נותר מתנשא.
הבחינות הפסיכומטריות פוגעות גם באלו הרגישים מאד ללחצים, למשל הסובלים מחרדת בחינות. בלימודים ובעבודה הם היו יכולים לעקוף את הקשיים בהדרגה אך סיכוייהם לעבור את הבחינות הפסיכומטריות נמוכים.
ציון הבחינות הפסיכומטריות גם מושפע מאד מתנאים לא רלבנטיים כמו המצב הכלכלי של הנבחן, מידת ההכנה לבחינה באמצעות מכונים פרטיים, והרקע החברתי של הנבחן. התלמיד המצליח בבחינות הפסיכומטריות הוא פעמים רבות המהיר, העשיר, התחרותי, הוורבלי, הלוגי ולאו דוקא המתאים לתחום הלימודים אותו בחר. התלמיד הנכשל הוא פעמים רבות הרגיש, הקורא באיטיות, העני ולאו דוקא הלא מתאים לתחום הלימודים שבחר. אלו המצליחים בבחינה הפסיכומטרית יהיו מצליחנים באוניברסיטה אך לאו דוקא יצליחו בעבודתם בהמשך. אלו שנכשלו בבחינה הפסיכומטרית נותרים ללא סיכוי לנסות אפילו.

הבחינות הפסיכומטריות מהוות את כלב השמירה של האוניברסיטאות. הם מונעות מאזרחים לממש את זכותם לתעסוקה בעולם בו תואר אקדמי הינו תנאי הכרחי כמעט להצלחה. נכון שלא כל אחד מסוגל להשלים לימודים אקדמיים, אך כיום הבעיה היא שיש רבים מאד המסוגלים לכך אך לא מקבלים את ההזדמנות, במידה רבה "בזכות" הבחינות הפסיכומטריות. בעבר היו נהוגות בחינות ה"סקר" שהועברו בכיתות ח' ומנעו מנערים ומנערות רבים את הזכות ללמוד בבית ספר תיכון עיוני ובכך חרצו את גורלם התעסוקתי. כיום ממלאים תפקיד סלקטיבי זה הבחינות הפסיכומטריות.

הפתרונות

מטרת הבחינות הפסיכומטריות צריכה להיות הכוונתם של הנבחנים לתחומי לימוד, ולא במניעת לימודים מהם. בתנאי התעסוקה של העולם המודרני ישרדו בעיקר אלו שלמדו, ובפרט אלו שלמדו את המקצוע שמתאים להם.
הבחינות הפסיכומטריות צריכות להיות מבוססות על על הדרגתיות בקושי הבעיות ולא על הספק. אסור שבעית הספק תהיה גורם דומיננטי בהצלחת הנבחן. ישנה כבר כיום גירסה ממוחשבת של הבחינה הפסיכומטרית שאינה מבוססת על הספק, אך היא ניתנת למתי מעט.
הבחינות הפסיכומטריות צריכות לבדוק טווח רחב יותר של כישורים שיאפשר הכוונה לטווח רחב יותר של מקצועות לימוד. בעבר היתה נהוגה בדיקה של יכולת לוגית-צורנית שהיתה הוגנת יותר לגבי אוכלוסיות שונות. ניתן לבדוק גם כישורים טכניים באופן לא-מילולי, הבנה מתמטית ללא הסתמכות על פעולות חישוב בסיסיות, יכולות הבעה בכתב ובעל-פה, וכן יצירתיות. בדיקה כזו היא אמנם מורכבת ויקרה יותר, אך המצב מחייב זאת. בכסף שמשלמים תלמידים למכונים פרטיים לשם שיפור הציון שלהם ניתן היה לשפר את הבחינות הפסיכומטריות.
נראה שהמצב מחייב גם לאפשר ליותר תלמידים להתחיל ללמוד באקדמיה. הבחינות הפסיכומטריות יכולות קבוע את ציון המינימום שמעבר לו יכולים כולם לקבל הזדמנות ללמוד. ניתן למשל לקבוע שכל מי שקיבל ציון של 450 ומעלה יקבל הזדמנות כזו . אין הכונה ליצור צוואר בקבוק חדש בסוף שנה א'. מי שיקבל ציון 'עובר' זכותו להמשיך עד סוף התואר. צואר הבקבוק ייווצר ממילא לקראת תואר שני שזה מצב טבעי יותר נכון להיום.
הכותב הוא מנהל מכון "רום פילת" - פסיכולוגיה יישומית וחינוכית.