שתף קטע נבחר

מה הקשר בין פיחות האירו למחירי הנפט

עליית מחירי הנפט מאז מרץ 1999 הובילה לזינוק בעלות הייבוא במדינות גוש האירו, ולעלייה בביקוש למט"ח; הללו תורגמו לפיחות החד בשער האירו; הזהב השחור – עוד סיבה לאכזבה מביצועי האירו במסחר מול הדולר

מאז השקתו בינואר 1999 עבר האירו תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שהתאפיינה בתנודתיות ניכרת בשערו. משער התחלתי של 1.16 דולר לאירו צנח המטבע האירופי באוקטובר 2000 לרמת שפל של 79.7 סנט לאירו - פיחות של 30%.
כבר בספטמבר 2000 החלו להתעורר חששות לגבי יציבותו של הסדר המוניטרי החדש באירופה כתוצאה מחולשת האירו. החשש מפני קריסתו של האיחוד האירופי המוניטרי ופריצתו של משבר פיננסי חמור הביא את הבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה לנסות ולהתערב במסחר במטבע האירופי, במטרה למנוע את המשך נפילתו.

הבנקים מתערבים

התערבות הבנקים המרכזיים לוותה בהצהרות בכלי התקשורת כי שער האירו אינו רציונלי, וכי הוא אינו משקף את כוחן הכלכלי הריאלי של מדינות גוש האירו ביחס לשאר מדינות העולם.
בתחילת 2001 נרשמה התחזקות מסויימת בשער האירו, ומרבית החזאים צפו שיגיע במהלך השנה לשער של 1 דולר לאירו. ואולם, בהמשך השנה נסוג האירו לעומת הדולר והתייצב סביב שער של 90 סנט לאירו. שערו הממוצע של האירו ביחס לדולר בשנת 2001 שיקף פיחות של כ-3% לעומת השער הממוצע בשנת 2000. עם זאת, יחסית למטבעות אחרים (כגון הין והליש"ט) התחזק האירו במהלך 2001. ואמנם, שערו של האירו כנגד סל מטבעות, המשקף את המטבעות במדינות הסחר העיקריות של גוש האירו, עלה ב-2001 בכ-1.9%, לאחר ירידה רצופה בשנתיים האחרונות.

זהב בשחור

מערכת הכוחות הפועלים בשוק המט"ח הבינלאומי היא כה סבוכה, עד כי קשה לדעת מה היו הגורמים אשר הביאו לשינויים בשער המטבע. בסקירה זו נתמקד בגורם אחד מתוך מספר גורמים, אשר ודאי היתה לו תרומה משמעותית לפיחות בשערו של המטבע האירופי: הנפט.
במרץ 1999 קיבל ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) החלטה אסטרטגית להעלות את מחירי הנפט העולמי משפל של 12 דולר לחבית לרמה של 20 דולר לחבית. משמעות ההחלטה הייתה קיצוץ במכסות ייצור הנפט של המדינות החברות בארגון. שוק הנפט העולמי לא איחר להגיב להחלטה זו ומחירי הנפט החלו לעלות בחודש מרץ 1999, מהלך שנמשך עד ספטמבר 2000. מדינות גוש האירו הן יבואניות גדולות של נפט, והעלייה במחירי הנפט גרמה לכך שנדרשו כמויות גדולות יותר של מט"ח על מנת לספק את הביקוש לנפט בגוש האירו. העלייה בביקוש למט"ח לחצה את שער האירו כלפי מטה וגרמה לפיחות מתמשך.
הירידה בשער האירו החלה פחות או יותר באותה תקופה שבה החלו מחירי הנפט לעלות (תחילת 1999). בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2000 הגיעו מחירי הנפט לשיא של כ-32 דולר לחבית, ואז גם נרשמו רמות השפל של האירו. במהלך 2001 התייצב מחיר הנפט סביב 25 דולר, ובמקביל התייצב שערו של האירו לעומת סל המטבעות. בסך הכל, במהלך תקופה של כ-3 שנים נראה כי קיים מתאם יחסית גבוה בין השינויים במחיר הנפט ובין השינויים בשער האירו.
מנתוני סחר החוץ של גוש האירו עולה, כי בתקופה שבה היו מחירי הנפט בשיא (הרבעון האחרון בשנת 2000) גדלה ההוצאה על יבוא נפט בגוש האירו ב30- מיליארד דולר לרבעון, בהשוואה לתקופה שלפני העלייה במחירי הנפט. זהו גידול משמעותי מאוד בביקוש למט"ח, בהתחשב בכך שהעודף בחשבון השוטף עמד בשנת 1998 (לפני העלייה במחירי הנפט) על ממוצע רבעוני של כ-10 מיליארד דולר. הגידול בהוצאה על יבוא נפט גרם למעבר מעודף בחשבון השוטף, לגירעון. על כן, סביר להניח שלגידול בביקוש למט"ח כתוצאה מעליית מחירי הנפט היה תפקיד חשוב בהיחלשותו של האירו בשנתיים האחרונות.

בדרך למעלה?

מאז השיא במחירי הנפט שנרשם בחודש ספטמבר 2000 חלה ירידה במחירי הנפט ומחיר חבית נפט התייצב במהלך שנת 2001 על 25-27 דולר. ערב הפיגוע במגדלי התאומים עמד מחיר חבית נפט על כ-25 דולר. הפיגוע שאירע בחודש ספטמבר 2001, השפיע קשות על הביקושים לנפט בעולם. חברות התעופה נכנסו למשבר עמוק, וחלקן אף הגיעו לסוף דרכן. כתוצאה מכך, הצטמצם הביקוש לנפט באופן חד, ומחיר חבית נפט ירד בחודש אוקטובר לכ-20 דולר לחבית, ירידה של 20%. בנובמבר נמשכה הירידה, ומחיר חבית נפט הגיע בסוף החודש לכ-17 דולר לחבית.
הירידה בהוצאה על יבוא נפט, הן כתוצאה מהירידה במחירי הנפט והן בשל הצטמצמות הביקושים, תביא להקטנת הביקושים למט"ח בגוש האירו. אם ייכשלו מאמצי ארגון אופ"ק להעלות את מחירי הנפט באמצעות קיצוץ בתפוקות, נראה כי לירידה בביקוש למט"ח בגוש האירו עשויה להיות השפעה בכיוון של התחזקות האירו יחסית למטבעות אחרים בעולם. אם רמת מחירי הנפט תישאר נמוכה גם בעתיד, עשוי הדבר לחזק את שערו של האירו לעומת מטבעות אחרים בעולם.

כותב המאמר הנו חבר במחלקה הכלכלית של בנק לאומי

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים