שתף קטע נבחר

כלכותה

למרות בעיית הדימוי החמורה שלה, זוהי עיר נעימה ומתוחכמת, עם דופק פוליטי ואמנותי נמרץ במיוחד

אתרים סיקים אסאם מגאלאיה 
מחוץ למסלול איך מגיעים 

האזור הצפון מזרחי הוא אחד האזורים המרתקים ביותר בתת היבשת ההודית וקשה להבין מדוע מרבית המטיילים מתעלמים כמעט מקיומו. מרבית המבקרים בהודו עושים רק את הנסיעה ההכרחית אל כלכותה ורושמים V חפוז על דארג'ילינג ועל פורי. כידוע, יש לכלכותה בעיית דימוי חמורה והיא מצליחה למצות את כל בעיותיה הדוחקות ביותר של הודו המודרנית, אבל יחד עם זאת היא גם עיר נעימה ומתוחכמת, עם דופק פוליטי ואמנותי נמרץ במיוחד. הסיבה השנייה שבגללה מטיילים מעטים כל-כך מצאו את דרכם לאזור עד לאחרונה, היתה שכל מדינות ההימליה ההודית, שבצפון מזרח היבשת, היו סגורות שנים ארוכות בפני העולם החיצון. ההגבלות הממשלתיות על הטיול באזור הוקלו לאחרונה באופן משמעותי וחלוצי המטיילים כבר ממהרים לנצל את האפשרויות החדשות.

ההיסטוריה הטראומתית של האזור יצרה גיאוגרפיה פוליטית יוצאת דופן. בנגל המערבית (West Bengal) מתפתלת לה סביב בנגלדש ("בנגל המזרחית" לשעבר) שממנה נותקה במסגרת החלוקה שקדמה להכרזת העצמאות - מה שמותיר את אזורי השבטים שבצפון מזרח הודו מחוברים להודו רק על-ידי מסדרון סיליגורי. שבריריותו של החיבור הגיאוגרפי משקפת גם את הקשרים הקלושים בין האזור לבין שאר חלקי הודו.

לאזור גם מבנה גיאוגרפי פיסי מגוון ויוצא דופן, החל בביצות ובמישורים של כלכותה ועד עיירת הנופש ההררית ('היל סטיישן') דארג'ילינג והעמקים הנמוכים, היערות והרמות מכוסות השלג של סיקים, אסאם ומגאלאיה. ברחבי האזור פזורים מקדשים מרשימים, מנזרים בודהיסטיים מבודדים, מונומנטים ויקטוריאניים ומגוון נדיר של חי וצומח. אוכלוסיית האזור מורכבת מבנגלים ונפאלים בדארג'ילינג ובסיקים, משבטי ההרים באסאם ובמגאלאיה ומ-62 שבטים שונים באוריסה.

היתרי כניסה

ההגבלות על טיול באזור הצפון מזרחי הוקלו במידה ניכרת בשנים האחרונות. אין כיום צורך בהיתרי כניסה מיוחדים אל אסאם, אל מגאלאיה ואל טריפורה. עדיין יש צורך בהיתר מיוחד, עם זאת, לטיול בסיקים, בארונאצ'אל פראדש, במיזוראם, במאניפור ובנאגאלנד. אין בדרך-כלל שום בעיה לקבל היתר כניסה אל ארונאצ'אל פראדש, אבל בקשות לטיול במיזוראם, במאניפור ובנאגאלנד עדיין נענות פעמים רבות בשלילה. היתרים לתיירים זרים תקפים בדרך-כלל לעשרה ימים. את הבקשות יש להגיש ב"משרד לרישום זרים" (Foreigners' Registration Office) בדלהי, או בלשכת המידע לתיירים/לשכת הסחר של כל אחת מן המדינות בכלכותה. הקפידו לבדוק את המצב הביטחוני העדכני באזור הצפון מזרחי עוד לפני הגעתכם להודו.


פורסם לראשונה

 

אתרים

כלכותה

בירת בנגל המערבית משתרעת, חסרת צורה, לאורך הגדה המזרחית של נהר הוגלי. היא נוסדה בשלהי המאה ה-17 והתפתחה מיישוב מנומנם לבירתה של הודו הבריטית. קרנה המשיכה לעלות עד שזרם אדיר של פליטים - בעקבות חלוקתה של הודו - הפך אותה לסיפור אימה אורבני. מאז, אזכור שמה לבדו מעלה תמונות זוועה של עוני, של טינופת ושל רעב. עם זאת, כלכותה נחושה בדעתה לשווק את עצמה בתור 'עיר של שמחה' ואם נותנים לה צ'אנס היא גם מתגלה כאחת הערים המרתקות הנעימות ביותר בהודו, בירתה האינטלקטואלית של האומה ומרכז פוליטי ואמנותי שוקק חיים.

הריאות הירוקות של העיר הן המיידן (Maidan), שטח פתוח רחב ידיים, שמשמש את תושבי כלכותה לבילוי שעות הפנאי, לניהול תחרויות קריקט וכדורגל, לעריכת אסיפות פוליטיות, להעברת שיעורי יוגה, לרעיית צאן וכמובן, הרי בהודו עסקינן, בתור בית שימוש ציבורי. המראה השליו של הפארק עומד בניגוד מוחלט לערבוביית הרחובות שתוחמים אותו, והוא גדול מספיק כדי להכיל בתוכו את מבצר וויליאם (Fort William) עצום הממדים. המבצר עודנו בשימוש היום, אבל כדי להיכנס לתוכו יש צורך בהיתר מיוחד (וזה ניתן לעתים נדירות בלבד). בקצה הדרומי של המיידן ניצב אתר ההנצחה ויקטוריה (Victoria Memorial), מזויאון הבנוי שיש לבן. בחזיתו ניצב פסל חדגוני של המלכה ויקטוריה (שלא נראית משועשעת בכלל), ובפנים מוצג אוסף נרחב של פריטים היסטוריים מתקופת הודו הבריטית. מוזיאון זה הוא אחת העדויות המוחשיות ביותר שניתן למצוא לשלטון הראג' בהודו.

המרכז המנהלתי של כלכותה הוא בי.בי.די באג (BBD Bagh; נקראת גם כיכר דאלהאוזי). בצדה הצפוני של הכיכר נמצא בניין הסופרים (Writers' Building), שהוקם בשנת 1780 לנוחיותם של ה"סופרים" הצעירים (הכינוי המחמיא שניתן בעבר לפקידי ממשל), שהובאו מבריטניה לעבוד עבור 'חברת הודו המזרחית'. בפנים זהו סיוט קפקאי של אינסוף מסדרונות וחדרי ענק, שמהם מגיעים מרבית הטפסים בחמישה עותקים, הקופאים והדיו האדום שמניעים את גלגלי הבירוקרטיה ההודית. בבי.בי.די באג נמצא גם סניף הדואר המרכזי, שהוקם על אתר 'החור השחור של כלכותה'. כאן, בלילה לח במיוחד, בשנת 1756, כלא סיראג' א-דאולה - הנאוואב של מורשידאבאד - יותר מ-140 תושבים בריטיים בתוך תא תת קרקעי, שבתוכו מצאו רבים את מותם, כתוצאה מחנק.

על פי האגדה, כאשר נחתכה גופתה של בת זוגו של שיווה, נפלה אחת מאצבעותיה באתר שבו ניצב כיום מקדש קאלי (Kali Temple). המקדש הוא אתר עלייה לרגל חשוב, ומטונף להפליא. קאלי מייצגת את הצד ההרסני של בת זוגו של שיווה ודורשת העלאת קורבנות יומיומית. בשעות הבוקר משספים כאן את גרונותיהן של עזים, כדי להשביע את תאוות הדם של האלה. אתרים מעניינים אחרים בעיר: המוזיאון ההודי (Indian Museum) המצוין, המוזיאון הגדול ביותר, ולדעת רבים גם הטוב ביותר, בהודו כולה (אבל מאובק ומוזנח בשל מחסור במזומנים); הגנים הבוטאניים (Botanical Gardens), שבהם גדל עץ פיקוס הודי בן 200 שנה, שהוא על פי הטענה השני בגודלו בעולם (הגדול ביותר גדל באנדרה פראדש); וגשר האורה (Howrah Bridge), הבנוי כך שאף אחת מתומכותיו אינה ניצבת בתוך הנהר; הגשר הפך זה מכבר לסמלה של העיר ונחשב לאחד הגשרים העמוסים ביותר בעולם.

מלונות מסעדות וברים זולים יש בשפע באזור צ'ורינגי (Chowringhee), שמדרום לגשר האוּרָה. רחוב סאדֶר (Sudder St), הסמוך לצ'ורינגי רואד, הוא מרכז התרמילאים של כלכותה. באזור זה גם בתי קולנוע רבים, שבהם מקרינים את סרטי האיכות תוצרת כלכותה, את הסרטים החדשים מפס הייצור ההוליוודי ואת בני דודם ההודים, תוצרת בוליווד (הכינוי של תעשיית הקולנוע בבומביי). כלכותה אינה גן עדן לחובבי שופינג, בעיקר מאז שהפרויקט לניקיון העיר הבריח את הרוכלים מהמדרכות, אבל ניו מרקֶט (New Market), שמצפון לרחוב סאדר, הוא מקום טוב להתמקח על מחירם של כל מיני דברים, החל בבגדים וכלה ברהיטי נצרים.

פורי

עיירת נופש זו (Puri), במדינת אוריסה (Orissa), נמנית עם ארבעת אתרי העלייה לרגל הקדושים ביותר להינדים, בהודו כולה. חיי הדת של העיר נעים סביב מקדש ג'אגאנאת (Jagannath Temple) הענק, שהכניסה אליו מותרת, למרבה הצער, להינדים בלבד (אתם יכולים להציץ פנימה מהספרייה שממול). מאות אלפי עולי רגל מגיעים לפורי ביוני/יולי, לחגיגות פסטיבל ראת יאטרה (Rath Yatra), שבהן מובלים פסלים של האל ג'אגאנאת, של אחיו ושל אחותו, בתוך קרונות מקדש ענקיים, המכונים ראת. מטיילים מגיעים לפורי בכל חודשי השנה כדי ליהנות מחוף הים החולי הארוך, שעולי הרגל ההודים נוהגים לרחוץ בו (כרגיל, בלבוש מלא), על אף הגלים המסוכנים. מקדש השמש הנפלא, קוֺנארק (Konark), שהוקם במאה ה-13, נמצא 33 ק"מ מצפון מזרח לפורי. המקדש תוכנן כמרכבה עבור אל השמש, סוריה, ועיצובו כולל 24 גלגלי ענק, מגולפים מאבן, שבעה סוסים עצומי ממדים ושפע של תגליפים ארוטיים.

דארג'ילינג

דארג'ילינג (Darjeeling) בנויה משני צדיו של רכס הררי, בגובה 2,100 מ', בקצה הצפוני של בנגל המערבית, והיתה היל סטיישן (עיירת נופש הררית) פופולרית מרגע ייסודה באמצע המאה ה-19, כמרכז מנוחה ומרגוע לחיילים הבריטיים. העיר לא איבדה מהפופולריות שלה מאז ועד היום והמגיעים אליה יכולים לבקר במנזרים הבודהיסטים, להצטרף לסיור במטעי התה, לערוך קניות בשווקים התוססים או לצאת לטרקים במסלולים הגבוהים שמצפון לעיר. בדומה למקומות רבים אחרים באזור ההימליה, הדרך אל האתר היא חצי מהכיף, ואל דארג'ילינג נוסעת הרכבת הקטנטנה המפורסמת - מוקד משיכה בפני עצמו - המטפסת ומתפתלת בדרכה מהמישורים אל דארג'ילינג, בעשר שעות של טיפוס מאומץ, רב פיח ועשן.

עם מוקדי המשיכה העיקריים של העיר נמנים הרכבל (Passenger Ropeway) הראשון שהוקם בהודו, המחבר בין דארג'ילינג לבין סינגלה באזאר (Singla Bazaar), שעל שפת נהר ליטל ראנג'יט (Little Ranjit), למטה בעמק. זהו טיול נפלא ומומלץ במיוחד, אלא אם אתם סובלים מפחד גבהים, כמובן. הבשורות הפחות טובות הן שלא תמיד הרכבל עובד - צלצלו מראש לוודא. בסמוך נמצא הפארק הזואולוגי (Zoological Park), שבו דרים להם טיגריסים סיביריים ודובי פנדה אדומים נדירים, בתנאים הרחוקים מלהיות אידיאליים. בעלי החיים משמשים טרף לתיירים הודיים, ששואבים הנאה משונה מלהציק להם ולירוק עליהם בחוסר לב. נמרי השלג רבי הערך מוחזקים במכלאה נפרדת וזוכים ליחס טוב בהרבה. אם אתם מתעניינים בתהליך הפקת התה, כדאי לכם לקפוץ לביקור ב-Happy Valley Tea Estate (מטע תה 'העמק השמח'); אתם יכולים להתענג על התה המקומי במועדון גימקהאנה (Gymkhana Club) המרשים, בעבר מגרש המשחקים של הראג' והיום נשרך במאמץ אל עבר המאה ה-20.

כל בוקר יוצאת שורת מוניות וג'יפים חבוטים מדארג'ילינג ועושה את דרכה לאורך 11 הק"מ המיוערים, עד תצפית הזריחה שממרומי טייגר היל (Tiger Hill - 'גבעת הטיגריס'). מראש גבעה זו, שמתנשאת לגובה של 2590 מ', נשקפים נופים עוצרי נשימה של פסגת קהאנצ'נג'ונגה (Khanchenjunga) ושל פסגות אחרות בהרי ההימליה המזרחיים - ביום בהיר אפשר לראות מכאן אפילו את האוורסט. מחוץ לדארג'ילינג נמצא גם המנזר הבודהיסטי גוּם (Ghoom), המפורסם שבמנזרי דארג'ילינג, שבתוכו פסל של בודהא מאיטרייה (Maitreya; הבודהא העתיד לבוא).

טרקים באזור דארג'ילינג

באזור דארג'ילינג יש מספר מסלולי הליכה טובים, שהפופולרי ביותר מביניהם הוא טרק סאנדאקפו/פהאלוט (Sandakphu/Phalut), בן ששת הימים. היציאה לטרק כרוכה בנסיעת אוטובוס קצרה מדארג'ילינג אל מאנאיבהאנג'אנג (Manaybhanjang), נקודת ההתחלה לטיפוס אל סאנדאקפו (3,636 מ'). מסאנדאקפו אתם יכולים לחזור חזרה או להמשיך אל פאלוט (3,600 מ'), ומשם לרדת חזרה אל רימביק (Rimbik) ולהמשיך באוטובוס עד דארג'ילינג. הנופים הנשקפים לאורך הטרק מרהיבים ביופיים וכוללים את פסגת קהאנצ'נג'ונגה ובימים בהירים גם את פסגת האוורסט.

אינכם צריכים לסחוב ציוד רב בטרק סאנדאקפו/פאלוט, כיוון שיש מקומות לינה לאורך כל הדרך. עם זאת, מומלץ בהחלט להביא שק שינה (למקרה שאין מספיק שמיכות לכולם), בקבוק מים וחטיפים, כיוון שיש קטעי דרך שבהם אין אפשרות לקנות מים או אוכל. באכסניית הנוער ובמספר משרדי נסיעות בדארג'ילינג אפשר לשכור מדריכים וסבלים, אבל אלו אינם הכרחיים להולכי הטרקים המנוסים שביניכם. החודשים הטובים ביותר ליציאה לטרקים באזור הם אפריל, מאי, אוקטובר ונובמבר, כאשר שיחים רבים פורחים והראות מצוינת.

חזור למעלה
סיקים

סיקים (Sikkim), שפירוש שמה 'בית חדש', נמצאת מדרום לטיבט, כשנפאל ממערב לה ובוטאן ממזרח. עד שנת 1975 היתה זו ממלכה עצמאית; לאחר תקופה של משברים פוליטיים סיפחה ממשלת הודו את סיקים כולה, והיא הפכה למדינה ה-22 של הודו. לאורך שנים רבות נחשבה סיקים לשאנגרי לה (גן עדן) האחרון בהרי ההימליה, בזכות מיקומה הנידח, נוף ההרים המרהיב והמגוון שלה, המנזרים הבודהיסטיים ומגוון החי והצומח העשיר - כולל סחלבים, זני רודודנדרון, נמרי השלג ודובי הפנדה הנמצאים בסכנת הכחדה. עם מוקדי המשיכה של סיקים נמנים גם הבירה שוקקת החיים ומסלולי הטרקים באזורים הגבוהים שבמערב המדינה.

גאנגטוק (Gangtok), בירת סיקים, משתרעת על צדו המערבי של רכס ארוך, לאורך נהר ראניפול (Ranipool). העיירה עברה תהליך מודרניזציה מזורז בשנים האחרונות, אך עדיין השתמרו בה שרידים של עברה הבודהיסטי, והנופים הנשקפים ממנה, בעיקר לכיוון רכס קהאנצ'נג'ונגה, מקסימים במיוחד. מרבית המבקרים הולכים לראות את צוק לה קהאנג (Tsuk-La-Khang; 'הקפלה המלכותית'), מבנה מרשים ויפהפה, שהוא אתר התפילה הבודהיסטי המרכזי באזור. בתוכו מזבחות מעוטרים להפליא, שעליהם ניצבים פסלי בודהא, בודהיסאטבה ('יצור שטבעו הארה') ואלים טאנטריים, תגליפי עץ יפים ואוסף גדול של כתבי דת. למרבה הצער הכניסה למבקרים מותרת רק במהלך חגיגת ראש השנה הטיבטי, כאשר מבצעים כאן את ריקוד 'הכובע השחור', המסמל את ניצחון הטוב על הרע.

בסמוך נמצא מכון נאמגיאל ללימודי טיבט (Namgyal Institute of Tibetology), שבו שמור אחד האוספים הגדולים בעולם של ספרים ושל כתבי יד נדירים של אסכולת המאהאיאנה בבודהיזם, וגם עבודות אמנות דתית רבות וציורי תאנקה (ציורי בד) מורכבים ועדינים, עם רקמת משי. את המכון מקיפה שמורת סחלבים, התחומה על-ידי יער שליו וניתן לראות בה יותר מ-400 זנים של הפרח המפורסם ביותר של סיקים.

מחוץ לגאנגטוק נמצאים המנזרים רומטק (Rumtek) ופודאנג (Phodang), הפופולריים גם הם בקרב מטיילים. הטרק היחיד באזורים הגבוהים של סיקים הוא מיוקסאם (Yuksam), אל דזונגרי (Dzongri), שבמערב סיקים. זה מסלול יפהפה, העובר לאורך בסיס הר קהאנצ'נג'ונגה. את הטרק חובה לארגן דרך משרד טיולים מוכר בגאנגטוק, וחובה גם לשכור את שירותיו של מדריך ממשלתי מורשה. עלות הטרק כוללת לינה, אוכל, תחבורה, סבלים ויאקים.

חזור למעלה
אסאם

זוהי הגדולה והנגישה מכל מדינות האזור הצפון מזרחי. באסאם (Assam) נמצאים 60 אחוז ממטעי התה בהודו וגם חלק ניכר ממאגרי הנפט שלה. מוקדי העניין העיקריים הם הבירה שוקקת החיים, כמה מחשובי המקדשים ההינדים בהודו ושמורת חיות בר, המפורסמת בזכות הקרנפים שמתגוררים בה.

גואהאטי (Guwahati), בירת אסאם ושער הכניסה אל מדינות האזור הצפון מזרחי, היא עיר שוקקת חיים, המפורסמת במקדשים ההינדים העתיקים שבה. הידועים שבהם נמצאים ממש ביציאה מהעיר, ביניהם מקדש קאמאקשיה (Kamakshya Temple), מרכז לפולחן שאקטי (אנרגיה) ולהינדואיזם טאנטרי; ומקדש נאבאגרה (Navagrah Temple - 'מקדש תשעת כוכבי הלכת'), ששימש בעבר כמרכז חשוב ללימודי אסטרולוגיה. מקום נוסף השווה ביקור הוא האג'וֺ (Hajo), אתר עלייה לרגל חשוב לבודהיסטים ולמוסלמים כאחד, והמקום שבו מאמינים חלק מהבודהיסטים שבודהא הגיע לנירוואנה. האתר נמצא על הגדה הצפונית של נהר בראהמאפוטרה, 25 ק"מ מצפון מערב לגואהאטי.

כ-230 ק"מ מצפון מזרח לגואהאטי נמצא פארק לאומי קאזיראנגה (Kaziranga), המשתרע על פני 430 קמ"ר. הפארק משמש כביתו החשוב האחרון של הקרנף ההודי - שאותו חשב מרקו פולו לחד הקרן האגדי. בפארק חיים גם בופלו בר, פילים, טיגריסים, דובים ושפע של עופות. הדרך הטובה ביותר לצפות בחיות היא מעל גבו של פיל, ונראה שמרבית שוכני הפארק אדישים למדי לתיירים חמושי המצלמות. הזמן הטוב ביותר לבקר בפארק הוא בין פברואר למאי.

חזור למעלה
מגאלאיה

המדינה הקטנטונת מגאלאיה (Meghalaya) נוסדה בשנת 1971, ונמצאת מצפון לבנגלדש. זהו אחד המקומות הגשומים ביותר בעולם, ואין הולם מהשם מגאלאיה, שפירושו 'משכן העננים'. למדינה יש בירה קולוניאלית ציורית ואוכלוסייתה מגוונת מאוד, וכוללת את בני השבטים קהאסיה (Khasia), ג'אנטיה (Jantia) וגארוֺ (Garo)

ההיל סטיישן (עיירת נופש הררית) שילונג (Shillong), בירת המדינה, מפורסמת באקלים הנוח ובנופים המהפנטים, ופעם אף הוענק לה התואר המפוקפק 'סקוטלנד של המזרח'. עם מוקדי העניין בה נמנים קתדרלת כל הקדושים (All Saints' Cathedral) והמוזיאון הממשלתי (State Museum), שבו תערוכות העוסקות בחי, בצומח, בתרבות ובאנתרופולוגיה של המדינה. חובבי תקופת הראג' יגלו בוודאי עניין בבית הקברות שבעיר, שבו מצבות עם כתובות מרתקות כמו 'נהרג ברעידת האדמה הגדולה' או 'נרצח על-ידי ציידי קרקפות'.

ממש סמוך לשילונג נמצאים מספר מפלי מים וגם פסגת שילונג, שגובהה 1960 מ' ונשקפים ממנה נופים יפים.

חזור למעלה
מחוץ למסלול

וישנופור

עיירה מעניינת זו (Vishnupur), ממערב לכלכותה, מפורסמת כמרכז תרבותי וידועה בזכות מקבץ מקדשי הטרה קוטה שבה. היא שגשגה במשך מאות שנים כבירת מלכי מאלה, שהיו פטרונים גדולים של האמנויות. הם בנו מספר מקדשי לבנים (אבנים היו ועודן מצרך נדיר באזור), שחזיתם כוסתה באריחי טרה קוטה עם תגליפים מורכבים, המתארים סצינות מתוך סיפורי האפוס ההינדים. כתריסר מקדשים נותרו, ביניהם מקדש ראס מאנצ'ה (Ras Mancha) בעל מבנה הפירמידה ומקדש מאדאן מוהאן (Madan Mohan) הענק. וישנופור נמצאת במחוז באנקורה, המפורסם בזכות עבודות הקדרות (בעיקר 'סוס באנקורה' המעוצב), ויש בה שפע של שווקים ססגוניים - מקומות נהדרים לרכישת עבודות מתכת עדינה, תכשיטים, משי גולמי וסארי באלוצ'ארי (Baluchari). באוגוסט נוהרים קוסמי נחשים רבים אל פסטיבל ג'האפאן (Jhapan), הנחגג לכבודה של האלה מאנאסה, הדמות המרכזית בכת פולחן הנחש.

שמורת חיות הבר סונדרבאנז

שפכי נהר הגנגס הרבים יוצרים את הדלתא הגדולה ביותר בעולם, ושטח של 2,585 קמ"ר מביצת מנגרובה עצומה זו, כ-100 ק"מ מדרום לכלכותה, הוכרז כשמורת חיות בר (Sunderbans). השמורה נכללת ברשימת האתרים בעלי חשיבות עולמית (World Heritage Site) וכחלק ב"פרויקט טיגריס" מתגוררת בה אחת מאוכלוסיות הטיגריסים הגדולות ביותר בהודו. סוכני הנסיעות מדגישים במיוחד עובדה זו, אבל רק מבקרים מעטים זוכים להעיף ולו מבט קצרצר באחד מאותם 270 חתולים מגודלים וחבויים היטב. לא מומלץ להתקרב יותר מדי אל אחד מבעלי החיים הללו. הם חובבים בשר אדם וטורפים כ-20 אנשים מדי שנה, כשהם אורבים להם סמוך לתעלות הצרות, ביערות שבשפך הנהר. כיוון שהסכנה שטיגריס יתקוף אדם קטנה יותר אם הוא חושב שהקורבן המיועד רואה אותו, נוהגים הדייגים והכוורנים באזור לשים מסיכות עם ציור פני אדם על החלק האחורי של ראשם. הסיכוי לראות טיגריס קלוש אמנם, אך יש סיכויים טובים יותר לראות בשמורה איילים נקודים, חזירי בר, קופים ושפע של עופות. ההגעה אל השמורה, בסירות מקומיות ובריקשות-אופניים, יכולה להיות מהנה מאוד, והאזור כולו שליו להפליא בהשוואה לטירוף של כלכותה.

גור

מצפון לכלכותה, סמוך לגבול בנגלדש, נמצאת גור (Gaur), שהיתה בעבר בירתה של שושלת פאלה הבודהיסטית, והפכה מאוחר יותר למרכז שושלת סנה ההינדית ולבסוף לבירתם של הנאוואבים (שליטים) המוסלמים. אף שימי הזוהר שלה הרחק מאחוריה, עדיין יש בגור מספר מוקדי משיכה המצדיקים ביקור במקום. עם האתרים המעניינים נמנים שרידיו של מבצר גדול, מסגד שבתוכו אבן עם טביעת רגל המיוחסת לנביא מוחמד, קברו של פאת קאן (כולל שלט המודיע חגיגית שהוא 'הקיא דם ומת בנקודה זו'), ומבנים עם אריחי אמייל ססגוניים.

מנזר פמאיאנגצה

פמאיאנגצה (Pemayangtse), הניצב בגובה של 2,805 מ' ומשני צדיו הרים מושלגים, הוא אחד המנזרים העתיקים והחשובים ביותר בסיקים. הוא הוקם בשנת 1705, כמנזר של המסדר הטאנטרי נינגמאפה (Nyingmapa - אחד מארבעת המסדרים הגדולים של הבודהיזם), שנוסד במאה השמינית לספירה. המבנה, בן שלוש הקומות, עמוס בציורי קיר ובפסלים, ביניהם גם דגם עץ צבוע מרהיב, בן שבע קומות, של מקום משכנו של גורו רימפוצ'ה (פאדמאסאמבהאבה - ממפיצי הבודהיזם בטיבט, מייסד מסדר נינגמאפה), הכולל קשתות בענן, מלאכים ואת כל סדרת פסלי הבודהא והבודהיסאטבה. הדגם נבנה על-ידי דאנגזין רימפוצ'ה המנוח, במשך תקופה של חמש שנים.

חזור למעלה
איך מגיעים

יש טיסות בינלאומיות וטיסות פנים תכופות אל כלכותה, ומכלכותה יוצאות טיסות זולות אל בנגקוק ואל קטמנדו. מישראל אפשר לטוס לכלכותה עם חברת התעופה הירדנית, רויאל ג'ורדניין. שירותי הרכבת אל כלכותה נוחים בהרבה משירותי האוטובוס, וכוללים רכבות לילה אל פורי, שבאוריסה. קווי האוטובוס היחידים שמשמשים מטיילים רבים הם אלו שמכלכותה אל סיליגורי/ניו ג'אלפאיגורי, בדרך אל דארג'ילינג. בכלכותה יש שתי תחנות רכבת הומות להחריד (האורה וסילדה), אוטובוסים עמוסים לעייפה, חשמליות מוזנחות, רכבת תחתית יעילה, נהגי מוניות בוטים ושפע של ריקשות אופניים. הרחובות פקוקים בדרך-כלל עד כדי כך שעדיף ללכת ברגל ליעדים הקרובים יחסית.

רוב המטיילים מגיעים לדארג'ילינג באוטובוס, במונית או בג'יפ, דרך סיליגורי, או ברכבת המסילה הצרה, דרך ניו ג'אלפאיגורי. הנסיעה ברכבת היא חוויה נפלאה, צפופה ומפויחת, שאסור להחמיץ. נמל התעופה הקרוב ביותר לדארג'ילינג נמצא בבאגדוגרה (Bagdogra), במישורים שליד סיליגורי, 90 ק"מ מהעיר.

אל גאנגטוק (שבסיקים) אין שירות רכבות או טיסות, כך שהדרך היחידה להגיע היא באוטובוס מסיליגורי (חמש שעות). הדרכים היחידות לטייל ברחבי סיקים הן באוטובוס, בג'יפ או ברגל. יש שלוש טיסות ביום בין כלכותה לגואהאטי (שבאסאם) ושתי רכבות אקספרס (23 שעות), שעוברות דרך סיליגורי. מוניות ואוטובוסים מגואהאטי נוסעים באופן סדיר לאורך הכביש הסלול, בן 100 הק"מ, אל שילונג (שבמגאלאיה).

מדריכי לונלי פלנט לאזור שתורגמו לעברית

הודו, שני חלקים; חלק א': 668 עמ', חלק ב': 701 עמ'

© 2000 Lonely Planet Publications Pty Ltd.

© (עברית) שטיינהרט קציר מוציאים לאור בע"מ, 2000. כל הזכויות שמורות.

חזור למעלה
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
תושבים בגילה
צילום: איי פי
צילום: החברה להגנת הטבע, דפנה מרוז
בית גוברין
צילום: החברה להגנת הטבע, דפנה מרוז
מומלצים