עתירה לבג"ץ: סרבן הגט נכלא בצינוק בניגוד לחוק

הסנגוריה הציבורית הארצית, באמצעות עורך הדין דיויד וינר, הגישה היום (ד') לבג"ץ עתירה דחופה למתן צו על תנאי וצו ביניים בעניינו של אברהם סמסאן, אזרח דנמרק הכלוא בישראל מאז 96' בשל סירובו לתת גט לאשתו. העתירה הוגשה נגד בית הדין הרבני הגדול.
בשנת 92' נישאו שרה ואברהם סמסאן, לבני הזוג נולדו שני ילדים, אך נישואיהם עלו על שרטון. שלוש שנים לאחר שנישאו, נעצר סמסאן על פי צו של בית הדין הרבני האזורי בירושלים, לשם הבטחת התייצבותו בדיונים בבית הדין הרבני. מעצרו הוארך תשע פעמים, ללא אפשרות לשחרור בערבות. סמסאן שהה במעצר כ-190 ימים בטרם ניתן פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי, המחייב אותו לתת גט לאשתו.
בעתירה נטען כי סמסאן סבל מתנאי מעצר קשים, שלא תאמו כלל את היותו עצור "אזרחי", המוחזק רק לשם הבטחת התייצבותו בדיונים בבית הדין הרבני. נטען כי כשהיה בתא המעצר במגרש הרוסים בירושלים, היה ללא חלון, שולחן או כיסא, יחד עם עוד 20 עצורים בתא, ללא אפשרות להכניס מזון בהכשר מיוחד לתא המעצר וללא גישה לטלפון.
באפריל 96' החליט בג"ץ להעביר את סמסאן לאגף שומרי המצוות בכלא מעשיהו. באותו חודש הוצאה נגדו פקודת מאסר למשך חמש שנים על ידי בית הדין הרבני האזורי בירושלים. מספר ימים לאחר מכן ניתנה החלטה סופית של בית הדין, בה הוא ממליץ להחמיר את תנאי מאסרו ולהעבירו "לבית כלא קשה יותר ממעשיהו, כגון כלא באר שבע, והעברתו לצינוק". חודש לאחר מכן הועבר סמסאן לצינוק, ובמשך תקופת מאסרו הועבר מתא לתא ומאגף לאגף. לטענתו, מספר פעמים הוא נכלא עם אסירים, שאיימו על חייו על רקע היותו סרבן גט.

ללא חלון ותאורה, עם מעט מאוד טיולים

סמסאן הושם ב"תא המתנה" למשך כארבעה חודשים ללא חלון ותאורה, ללא גישה לטלפון ועם מעט מאוד טיולים בחצר. בין השאר הוכנס לתאו אסיר פלילי, שעל פי טענתו נוהג ללכלך את התא בהפרשותיו, לתלות עצמו ולשרוף את התא.
לפני כעשרה חודשים הטיל בית הדין האזורי מספר מגבלות על סמסאן, כגון שלילת זכויותיו לקבל או לשלוח מכתבים, שלילת זכויות ביקורים ושלילת זכותו לרכוש מצרכים בקנטינה. באותו חודש האריך בית הדין הרבני את מעצרו של סמסאן בחמש שנים נוספות.
בחודש מאי השנה ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ובו החלטה להאריך את מעצרו של סמסאן בשישה חודשים נוספים. בעקבות פסק הדין הזה ערער סמסאן, באמצעות הסנגוריה הציבורית, לבית המשפט העליון.
בעתירה נטען כי המחוקק הסמיך את בית הדין הרבני להטיל סנקציה של צינוק על סרבן גט המרצה עונש מאסר בגין עבירה פלילית, וכי המחוקק לא הסמיך את בית הדין הרבני להורות על השמתו של אסיר אזרחי בצינוק, בתנאים שמנוגדים לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.