אז נשכפל בני אדם או לא?

התגליות המדעיות הן אולי החדשות החשובות ביותר והשפעתן על חיינו בעתיד תהיה גדולה במיוחד. שנת 2001 היתה סוערת מבחינה מדעית. חלק מההתפחויות זכו לסיקור, חלקן לא, לא תמיד בהתאם לחשיבות שלהן. ynet מסכם, בעזרתו של צבי ינאי, מנכ"ל משרד המדע לשעבר, את התגליות הבולטות בשנה החולפת.

שכפל לי תינוק

בעקבות ההכרזה של חברה אמריקנית על שיבוט עוברים אנושיים, והתחושה כי בקרוב נוכל לחזות בכפילינו מציפים את הרחובות, מבקש ינאי לצנן מעט את הרוחות.

"אני מניח שרק בתוך 10 שנים יוולד התינוק המשובט הראשון", הוא אומר, וגם אז, הוא משוכנע, עדיין יהיה רב המרחק בין תסריטי האימה המשרטטים לנו פסי ייצור של היטלרים למיניהם, לבין המציאות. "המחשבה שהשיבוט יכול לשכפל גם את אישיותך וליצור העתק זהה לך לחלוטין היא הבל גמור, כי בינך לבין התאום הגנטי שלך מפרידות 50-60 שנה של ידע, ניסיון וחוויות. הוא יגדל בסביבה אחרת משלך, יחיה בזמן שונה משלך, ולכן הוא יהיה אדם אחר ממך".

את הדרך לשיבוט צפויים לעכב לא רק הקשיים המדעיים, אלא גם ההתנגדות על רקע דתי. "לפי הנצרות", אומר ינאי, "כבר התאים הראשונים הנוצרים לאחר הפריית הביצית נחשבים ליצור אנושי לכל דבר, בניגוד ליהדות, למשל, שבה עובר נחשב ליצור אנושי רק 40 יום אחרי היווצרותו".

עם זאת, ינאי סבור כי ההשלכות של שיבוט העוברים ישפיעו על חיינו בטווח הקרוב, באפשרות למצוא פתרון למחלות שלא ידענו להתמודד איתן, כמו אלצהיימר, הפעם באמצעים גנטיים.

ינאי: "הרעיון הוא לקחת תאים שנוצרים בימים הראשונים להתחלקות הביצית, בשלב שאין להם עדיין זהות, כלומר תאי מוצא היכולים להתפתח לכל אחד מעשרות סוגי התאים בגוף. וכאשר מחדירים תאי מוצא כאלה לאזורים חולים בגוף, הם עשויים להחליף את הרקמות הפגועות ולרפא על ידי כך אנשים הסובלים למשל מתפקודי לב לקויים, ממחלות עצביות שונות ומסוכרת נעורים".

האפשרויות כמעט בלתי מוגבלות, אומר ינאי, אבל יש מספר בעיות. "בעיה אחת היא מחסור חמור בביציות פנויות ליצירת תאי מוצא. לדוגמה, כדי לטפל ב-300 אלף חולי סוכרת ופרקינסון נדרשות 30 מיליון ביציות. בעיה שנייה היא הרגישות הציבורית הרבה לעריכת ניסויים בעוברים אנושיים. בעיה שלישית היא בעיית הדחייה, כלומר הגוף מגיב לרקמה של תאי המוצא המוחדרת אליו כמו אל שתל זר, ופועל על כן לדחייתה".

השנה, אומר ינאי, הסתמן פתרון אפשרי לבעיות אלה לאחר שהתברר כי ניתן לגרום לביצית להתחלק באמצעות גירוי כימי, ללא הפריה וללא איחוד עם תא אחר, ועל ידי כך לקבל תאי מוצא זהים כמעט לגמרי לתאי גופה של בעלת הביצית. זה פותר מצד אחד את בעיית הדחייה, ומצד שני מרכך את הרגישות לעריכת ניסויים בעוברים, מאחר שתאי המוצא במקרה זה נוצרים בתהליך בו מעורבת רק בעלת הביצית".

המרוץ אחר הגנים

בפברואר השנה פורסמה טיוטת הגנום האנושי. המין האנושי עשוי להרוויח ממנה רבות, אבל כנראה שחברות הביוטכנולוגיה ירוויחו יותר. "הפרסום פתח את המרוץ בין החברות השונות מי ישים את ידו על הרצפים הגנטיים שלנו, שערכם בשוק התרופות מוערך במאות מיליארדי דולר", אומר ינאי.

מפענוח הרצפים התברר כי מספר הגנים של האדם קטן בהרבה מכפי שסברו ועומד על 30 אלף בלבד, ולא על 100 או 150 אלף. לא הרבה יותר ממספר הגנים של תולעת – 20 אלף - ורק פי שלושה יותר ממספר הגנים של זבוב. "עכשיו מתברר שב-35 אלף גנים אתה יוצר יצור חושב, שמסוגל לטוס לירח", אומר ינאי.

אך מתברר שלא מספר הגנים קובע את איכות הייצור, אלא הקשרים ביניהם ואופן הפעלתם. "ההבדל בינינו לשימפנזים הוא 400 גנים בלבד. כך שאם נעביר 400 גנים שלנו לקופים, הם יוכלו לכאורה לדבר ולחשוב כמונו. אבל ביצוע של פעולה כזו מעורר כמובן צרור שלם של שאלות", הוא אומר.

עוד הפתעה שזימנה טיוטת הגנום היא העובדה כי 223 גנים שלנו הם ממוצא חיידקי. "מתברר שבמשך האבולוציה אימצנו גנים של חיידקים ושילבנו אותם בתוך הגנום שלנו. עובדה זו ממחישה את המורכבות של היווצרות הגנום של בעלי חיים והיא גם מסייעת לנו להבין תהליכים אבולוציוניים שונים".

האיזונים העדינים האלה, שנוצרו במשך מיליוני שנה, עומדים בסכנה לנוכח המניפולציות הגנטיות שאנו מבצעים בבעלי חיים וצמחים. "כבר היום יש בעולם 400 מיליון דונם שנזרעו בזרעים שהונדסו בהנדסה גנטית. 70% מהם נושאים גן המקנה להם עמידות מפני חומרי הדברה. הבעיה היא שהעמידות לחומרי הדברה יכולה לעבור לעשבי הבר בסביבה, מה שיקשה מאוד להשמידם".

עד כמה האיזון הזה במערכת עדין יכולה ללמד פעולתו הבודדת של מנקה במוזיאון ימי במונקו ב-1984, שהשליך דלי של מי אקוואריום לים. "הדלי הכיל אצות שהונדסו גנטית וקיבלו גוון ירוק זוהר כדי להרשים את המבקרים במקום", מספר ינאי. "כעבור 10 שנים התכסו עשרות אלפי דונם של קרקעית ים בחופי מרוקו, צרפת, איטליה, טורקיה וספרד באצה המהונדסת הזאת, והיא מהווה היום איום רציני על חלק גדול מהחיים הימיים בים התיכון. השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא עד כמה גבוה מותר לנו לקפוץ מעל האיזונים שנוצרו בטבע, והתשובה היא, שכל המרוץ הקדחתני הזה אחרי גנים לצורכי הנדסה גנטית צריך להיעשות בצורה הרבה יותר זהירה ומבוקרת".

האדם הקדמון מקיבוץ חצור

האנתרופולוגיה סיפקה השנה שלוש תגליות השופכות אור חדש על אבותינו הקדומים. הראשונה בהן, מתברר, היתה ממש מתחת לאף. ליד קיבוץ גשר התגלו כלים קדומים מתוחכמים המשויכים להומו אביליס, אבי שושלת האדם, שחי לפני שני מיליון שנה. "עצם מציאת הכלים כאן סותרת את המסקנה שההומו אביליס לא חרג מגבולות אפריקה, כפי שסברו, ומשנה את תפיסתנו לגביו", אומר ינאי.

והיה גם חידוש בנוגע לאדם המודרני. עד כה סברו כי הוא ייצר כלי עבודה מתוחכמים ומכשירי נוי רק לפני כ-25 אלף שנה. חפירות שנעשו השנה במערות בלומבוס בדרום אפריקה מוכיחות כי האדם המודרני יצר כלים מתוחכמים וכלי נוי כבר לפני 70 אלף שנה. "זה מוכיח שהאדם המודרני הרבה יותר זקן מכפי שחשבנו. זה מסביר גם את ציורי המערות הנפלאים בני 30 אלף שנה. כי אם האדם המודרני הוא בן 70 אלף שנה, ולא רק 40 אלף שנה - כפי שסברו עד עכשיו - הרי היה לו מספיק זמן כדי לפתח את החשיבה המופשטת והאסתטית הדרושה לציורי המערות הללו", אומר ינאי.

תגלית נוספת, של האנתרופולוגית מייב ליקי, היא מציאת הומיניד שטוח פנים בן 3.5 מיליון שנה. אחרי שהתרגלנו זה עשרים שנה לידיעה ש"לוסי" מאפריקה היא "אם כל האמהות דמויות אדם" - האם הישירה של כל המין האנושי - נאלץ כנראה להחליף אותה בטיפוס קצת יותר מפוקפק. "שטוח הפנים הזה עשוי לזכות בתואר 'אבי כל ההומינידים' במקום לוסי", אומר ינאי.

השמים יכולים לחכות

והיתה גם התגלית שלא היתה. "זה 30 שנה מחפשים המדענים אחר חלקיק המכונה היגס, על שמו של המתמטיקאי פיטר היגס שהגה את קיומו. החלקיק הזה הוא גורם חיוני במודל המרכזי של הפיסיקה, המייצג את עשרות החלקיקים המוכרים לנו של החומר ואת הכוחות הפועלים ביניהם. חלקיק היגס אמור להסביר לנו למה לכל החלקיקים יש מסות כפי שיש להם ולא אחרות. והנה, לפני שנה התבשרנו שבמאיץ החלקיקים הגדול של צרן בשוויץ התגלה סוף סוף החלקיק המבוקש. אבל לפני חודש, בבדיקה חוזרת של הממצאים משנה שעברה, התברר שזו היתה בשורה מוקדמת וכנראה חסרת בסיס. זה מכניס את הפיסיקה לצרה צרורה, כי אם אין היגס אז גם חלק גדול מהמודל הסטנדרטי של הפיסיקה עומד על כרעי תרנגולת". כעת מתכננים לבנות מאיץ גדול יותר, ואולי אז, מקווים המדענים, יהיו כבר בשורות יותר משמחות.

בשנה האחרונה התבשרנו גם על גילוי של כוכבי לכת נוספים ביקום, מה שיכול אולי להצילנו מבדידותנו יום אחד, אלא שהערכת מצב חדשה שנעשתה השנה עלולה להוריד את מפלס האופטימיות של צאצאינו בדורות הבאים. "היקום שלנו עובר התפשטות מואצת, ועל כן הגלאקסיות הרחוקות ביותר מאתנו יוצאות בהדרגה מתחום האופק התקשורתי שלנו. זה אומר שבתוך 50 עד 100 מיליארד שנה, היקום שנוכל לראותו ולקבל ממנו אותות יהיה מורכב אולי רק מהכוכבים של שביל החלב שלנו. זה אומר שאם בני אדם יחיו עד אז הם יהיו הרבה יותר בודדים מאתנו".