המעבר לאירו: תמונת מצב של הרגע האחרון

רבות כבר נכתב על המעבר לאירו, המטבע האירופי החדש. בימים האחרונים נקטה כל מדינה בשיטות משלה על מנת להקטין את החששות בקרב אזרחיה ולהקל עליהם את המהלך. לקראת הפרידה מהמטבע המוכר בדקנו איך מרגישים האזרחים בכל אחת מהמדינות ומה נותר להן עדיין לעשות. הנתונים מבוססים על העיתונות האירופית ועל סקרים שנערכו בכל מדינה.

אוסטריה

חלק ניכר מהציבור (32%) באוסטריה חש כי "הייתה הכנה טובה למטבע החדש" וכי "לא יהיה קושי להתרגל אל האירו". בהשוואה לשביעות הרצון המדווחת בשאר 12 המדינות, ממוקמת אוסטריה במקום השלישי. מקדימות אותה רק לוקסמבורג והולנד.
הנתון לגבי אוסטריה נראה קצת מוזר אם בוחנים את המצב במגזר העסקי במדינה. החברות האוסטריות הן האחרונות במעבר לאירו לצורך תשלומים בינלאומיים באירופה. הבנקים המקומיים הודו כי הם "לא חשים רצון-טוב" כלפי האירו, אך עם זאת הם מבטיחים כי ב-1 בינואר "כל הכספומטים יהיו מוכנים ומזומנים".

אירלנד

רק 22% מהאזרחים אמרו כי הם "מצליחים לזכור את המחירים במטבע החדש", למרות שהמרכולים מדביקים שתי תוויות-מחיר (הפונט הישן והאירו) על כל מוצר. משכורות עובדי-המדינה כבר מחושבות באירו, כדי להרגיל את הקהל למטבע החדש. כתוצאה מהניסוי כבר קיבלו הקברניטים המקומיים ההחלטה חשובה: כל מקבלי הקצבאות יקבלו את כספם בשטרות קטנים ובמטבעות, בכדי להקטין את השפעת הבעיות שייווצרו.

איטליה

הסקרים באיטליה מגלים כי הצרכנים הביעו "חשש, עד כדי פחד". החשש נובע מהצורך לזכור מחירים "קטנים" לעומת המחירים באלפים ואף רבבות של לירטות, בעוד מקור הפחד הוא העלאות מחירים. כבר באוקטובר החלו לשנות את תלושי-המשכורת של עובדי המדינה והסקטור הציבורי. במקביל החלו הבנקים המקומיים להפיץ את השטרות הקטנים (5 אירו, 10 אירו), כדי לנסות ולהקטין את בעיית הזיופים, שצפויה להופיע בעיקר בשטרות הגדולים.

בלגיה

הדיווחים מבלגיה בהחלט אופטימיים והסקרים מגלים כי הציבור מרגיש "מוכן מאוד" למטבע החדש. נתון זה לא צריך להפתיע אם לוקחים בחשבון ששר האוצר הבלגי, דידיה ריינדרס, משמש כיו"ר "ועדת-התריסר" של 12 השרים ממדינות האירו.
הבלגים הקדימו לעשות וכבר באמצע נובמבר היו חשבונות הבנק נקובים באירו. באותו חודש, כל החשבונות השוטפים (חשמל, טלפון, ארנונה, גז) ציינו את הסכום באירו. חלק גדול מהסוחרים ציינו תוויות-מחיר כפולות. מה שקצת מעיב על האופטימיות היא העובדה שהבלגים התגלו כמי שמחזיקים בהמוני מטבעות קטנים של הפראנק-הבלגי ולאיש לא ברור בשלב זה איך הם יאספו ומה ייעשה בהם.

גרמניה

כרגיל, המדינה מחולקת בין מזרח לבין מערב. תושבי החבלים המזרחיים חשים כי "לא קיבלו את כל המידע, בטח לא כמו תושבי המערב". הם גם חוששים יותר מהעלאת מחירים מדווחים על מידה רבה של ודאות כי כל המעבר יגרום חוסר נוחיות. כאשר בוחנים את כלל האוכלוסיה הגרמנית מגלים שיעור גבוה למדי (24%) של אזרחים הצופים כי יתרגלו לאירו ללא בעיה.

הולנד

מצד אחד, ההולנדים חשים כי "קיבלו מידע טוב" על המבצע הגדול לשינוי המטבע. מצד שני, מיעוט קטן בלבד (5%) מזדהה עם המשפט "זה יגרום לנו להרגיש (קצת) יותר אירופיים". גם כאן, כמעט כרגיל, החשש העיקרי הוא ברמה הצרכנות הביתית וההשפעה עליה. גם ההולנדים מדווחים על חששות מפני עליית מחירים.
הממשלה ניסתה להקל על המגזר העסקי ויצרה תוכנות מיוחדות לשימושם של הסוחרים, כדי שאלה יוכלו לחשב את כמויות הכסף וסוגי השטרות שיידרשו להם בכדי לבצע את ההעברה למטבע החדש. בתחילה נרשם ביקוש מועט בלבד לתוכנה, למרות שזו חולקה חינם לכל סוחר שביקש אותה. הסיבה לכך נתגלתה עד מהרה: הסוחרים המתינו עד אשר מומחי התכנות יבדקו אותה ורק לאחר שאלה אישרו שאין בה שום פריט מידע שיכול לעניין את שלטונות-המס, הם החלו להשתמש בה.

יוון

למצב ביוון ניתן להתייחס בהפתעה יחסית, וזאת משום ששליש מהאוכלוסייה חש כי קיבל הסבר טוב על האירו. ומדוע זו הפתעה? בעיקר משום שיוון הצטרפה לגוש המטבעי רק בתחילת השנה, מה שחייב את הממשלה למאמץ גדול במיוחד כדי להשוות את המצב עם 11 החברות האחרות.
אבל לא הכול ורוד ביוון. הממשלה לא ממש הצליחה לשכנע את הציבור שהמרת המטבע תעבור בלי קשיים, וזאת למרות שכבר בתחילת חודש מרץ ניתנה הוראה לכל הסוחרים ולבנקים לציין כל מחיר ופעולה גם בדרכמות וגם באירו.

לוקסמבורג

כאן, כזכור, מדובר במספר מצומצם של אזרחים - 441 אלף נפש בלבד. 95% מהאוכלוסייה מדווחים כי הם "מודעים היטב לכל היבטי האירו". הישג זה לא ממש מפתיע אם לוקחם בחשבון שחלק גדול מהאוכלוסייה מועסק בנציבות האירופית ובמוסדות אחרים של האיחוד. בדוכסות הקטנה מעריכים עוד, כי כל החברות מוכנות היטב להמרת המטבע.

ספרד

חלק גדול מהאוכלוסייה המקומית מעריך כי "קיבל מידע פחות טוב מאשר הממוצע האירופי". הממשלה, מצדה, הגיבה במהירות וכבר בספטמבר הועברו החשבונות השוטפים (חשמל, מיים, גז, ארנונה) לאירו ועימם גם כל הפעילות העסקית של הממשלה וסוכנויות המדינה. החברות עברו לבצע עסקות בין-לאומיות באמצעות האירו. הבנקים מחשבים באירו את כל הפעולות, למעט אלה הקשורות במזומנים ממש והם הודיעו כי הם "מכינים בעיקר שטרות קטנים, כדי למנוע קשיים רבים מדי בבת-אחת".

פורטוגל

רק 40% מהאוכלוסייה חשים "מיודעים כראוי לגבי האירו". מדובר באכזבה גדולה לממשלה, שגייסה אלפי כמרים להפצת הבשורה המיוחדת, ואף חייבה כי החלק העליון (ולא הפינה התחתונה) של תוויות המחיר יהיה באירו. כבר מחודש נובמבר סובבים 12 אלף "מומחי אירו" (עובדים זמניים בממשלה) – ומדברים עם הסוחרים על כל הקשור בביצוע עסקות באמצעות השטרות החדשים. אבל זה לא יפתור את הבעיה הטכנית: רק מחצית מהכספומטים יפעלו באירו ביום הקובע (1 בינואר), לעומת 83% בממוצע בשאר המדינות.

פינלנד

הפינים, המוגדרים כשיאני אירופה בתחום המודעות להיבטי האירו (96% מהאוכלוסייה דיווחו כך), עומדים להיות מאוכזבים קשות ב-1 בינואר: רק רבע מהכספומטים יהיו מוכנים למטבע החדש. הממשלה, שאין לה שום סמכות לחייב את הבנקים בתחום הזנת הכספומטים, נאלצה להחליט את ההחלטה הרלוונטית היחידה: "לא תהיה חובה, וגם לא המלצה, לנהל עסקות באירו בלבד". ההחלטה תהיה בתוקף למשך שבועיים, עד שיובהר המצב הטכני.

צרפת

רק אחד מכל עשרה אזרחים חושב כי "לא קיבל מידע מספיק על האירו". ותשעה מכל עשרה משוכנעים כי יהיו עליות מחירים וגם רמאויות וניצול-לרעה. בתי העסק, לעומת זאת, מפגינים אמון רב. כמעט כל המרכולים מציינים את המחירים בשני המטבעות (הפראנק הישן והאירו). כל חשבונות הבנק פועלים בעיקר באמצעות המטבע החדש. מאז יולי, כל עובדי המדינה ומקבלי-המשכורות בצבא מקבלים תלושים ומבצעים תשלומים גדולים (משכנתא, הלוואות וכו') באירו. כבר בסוף אוגוסט התבצעו 46% מההוצאות של הציבור הצרפתי במטבע החדש.