שתף קטע נבחר

קן הקוקייה

כמו ציפור הקוקייה, שנותנת להורים אחרים לטפל בגוזליה, כך אוספת מכבי תל אביב את שחקניה מהקנים של בני הרצליה ומכבי רעננה. אמיר בוגן, אוהד כדורסל וזואולוג חובב, מפרט את חוקי הג'ונגל של הכדורסל הישראלי


"הקוקייה היא עוף בעל אינסטינקט של טפיל, שאינו בונה קנים ומטיל את ביציו לתוך קנים זרים" (מילון אבן-שושן).

כדי למצוא את התשובות לתהליך הקריסה של הכדורסל הישראלי, יש להרחיק לכת אל מעבה היער האירופי, אל הקרבות חסרי הסיכוי של הציפורים השונות בקוקייה. לכאורה, הקוקייה היא ציפור ככל הציפורים, יש לה מקור, כנפיים ונוצות, היא ניזונה מחרקים ואינה נוהגת באלימות כלפי הבריות. ולמרות זאת, הקוקייה מהווה סיכון לאוכלוסיית הציפורים שסביבה, משום שאת ביציה היא מטילה בקנים של עופות אחרים. גוזלי הקוקייה נתונים לטיפולם המסור של הוריהם המאמצים מכורך, עד לנטישת הקן בבגרות. כך משגשגת הקוקייה על חשבון הציפורים האחרות, הקורסות תחת הנטל. ממש כמו מכבי תל אביב, הקוקייה של הכדורסל הישראלי, ואוסף הקנים הפרטי שלה, המכונה ליגת העל.

"הקוקיות אינן חיות בתוך אדומי חזה או סבכים; אין הן מוצצות את דמם ולא מכרסמות את רקמותיהן, ובכל זאת, אין אנו מהססים לרגע בטרם נכנה אותן טפילים. הסתגלויות הקוקייה, שמכוחן היא משפיעה על התנהגות ההורים המאמצים, יכולות להיחשב כפעולה של שליטה מרחוק מצד גני הקוקייה" (מתוך "הגן האנוכי", מאת פרופ' ריצ'רד דוקינס).

מסתבר שההוכחות המרשיעות לעושק של קני קבוצות הכדורסל אינן בהירות לכל בר דעת. בסביבה התחרותית שסביבם, הן הקוקיות והן ראשי מכבי תל אביב פועלים בהתאם לאינטרסים שלהם, ללא אלימות, ללא סחטנות או כיפוף ידיים, לפחות לא כאלו הנראות לעין. הנכס היחיד שלהם הוא היכולת המופלאה לכוון את סביבתם בכיוונים הרצויים להם. כפי שהקוקייה מטילה את ביציה בקניו של אדום החזה, כך מטילה מכבי תל אביב את ביציה בהפועל גליל עליון, בני הרצליה או הפועל ירושלים.
אמנם יואב ספר, טל בורשטיין, דורון שפר ורבים רבים אחרים לא התחילו את דרכם כגוזלי קוקיות, אולם במציאות הטראגית של הכדורסל הישראלי, כל שחקן מצטיין נתון לשליטתה המוחלטת של הקבוצה הדומיננטית היחידה באזור – מכבי תל אביב. התהליך הזה כבר ידוע מראש לכל שחקן שדורך לראשונה על רצפת הפרקט - בגלל הכסף, ובגלל הפער האדיר שנוצר בין האלופה הנצחית לליגה כולה, שנזנחה מאחור. מובנת ככל שתהיה מבחינה אישית, ההתגייסות הכללית של שחקני ישראל לטובת הקבוצה של מדינה היא המקור לאובדן התחרותיות, המבשר על מות ענף הכדורסל בישראל.

"הקוקיות מנצלות את הטבע של הורי הציפורים, לגלות אחריות לכל ציפור קטנה היושבת בקן שלהם. על פי רוב תהיה לכלל זה השפעה רצויה, משום שהקנים נפרדים זה מזה במובהק. לכן, כמעט בהכרך, אפרוחים המצויים בקינך יהיו אפרוחיך שלך… הקוקייה היא דוגמה טובה לדרך שבה עשויה הברירה הטבעית להחריף אפליה מכוונת נגד מין אחר, שחבריו עושים כמיטב יכולתם כדי להתגבר על המפלים" (הגן האנוכי).

מי שינסה לבחון את היחס בין הקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב לקבוצת הנוער שלה ימצא חוסר פרופורציה משווע, למרות שעושק הקנים מתחיל לעתים כבר בגילאים צעירים. למעט מקרים בודדים, כמו עודד קטש ואורי כהן מינץ, ניזונה מכבי תל אביב של השנים האחרונות משחקנים שגדלו בתשתיות נוער אחרות. רשימת השמות גדולה, אך כדי לסדר את הראש כדאי להזכיר את שלף, שטיינהאור, אמישה, הנפלד, גודס, ספר, בורשטיין ושפר (הדברים אמורים גם לגבי זרים כמו מרק בריסקר, שארפ וצ'ורצ'יץ').
בנוף הכדורסל הבלתי שיוויוני, כל שחקן איכותי שמאותר על ידי מכבי תל אביב הופך לגוזל שלה, אם רק תרצה. האינטרסים של הקבוצות האחרות ממש לא רלבנטיים פה, ואין זה משנה אם את כל החינוך שלהם כשחקנים ספגו הגוזלים בקנים אחרים. מהתפוקה שלהם כבוגרים תהנה מכבי תל אביב, אם רק תרצה בכך.

"במירוץ החימוש האבולוציוני בין הקוקייה לבין כל מין פונדקאי, ישנו מרכיב של אי הגינות, שמקורו באי שיוויון בין מחירי הכשלון. כדי להתנגד להשפעתה של הקוקייה זקוקות הציפורים האחרות לעיניים גדולות יותר או מוח גדול יותר, והדבר כרוך בעלויות עצומות. יריבים בעלי נטייה גנטית להתנגד להשפעה יתגלו כמוצלחים פחות בהעברת הגנים שלהם הלאה, בגלל עלותה הכלכלית של ההתנגדות" ('הגן האנוכי').

מה בעצם יכולות לעשות הקבוצות האחרות? כמו במקרה של הציפורים, התשובה עגומה ומייאשת. בסביבה חסרת תחרות, שבה שולטת קבוצה אחת במשך כל כך הרבה שנים, אין באמת הרבה מה לעשות חוץ מלחכות לקריסה בסוף, שתכחיד את המגוון המצומצם שעוד קיים. לא פעם היו נסיונות להגביר את המתח והתחרותיות, אך המאמצים הללו נידונו לכישלון מראש, בגלל העלויות שהם דורשים - הרי אף קבוצה לא באמת מסוגלת להשאיר את הגוזלים בקן.
השאלה מה בא קודם, הביצה או הקוקייה, כבר לא משנה לאף אחד. ביער הסבוך של ליגת העל, אין תחרות ואין שגשוג של הכלל. בשנים האחרונות הכדורסל הישראלי ממשיך לחיות מכוח האנרציה, ובימים אלה מתרחשים פרפורי הגסיסה האחרונים שלו. התהליך הזה ייעצר עם שבירת הקונספציה הנוכחית, עם גירוש הקוקיות שבצמרות העצים או כריתת היער כולו – קן הקוקייה של הכדורסל הישראלי.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כמו בכדורסל. ציפורים
יוסי רוט
עופות דורסים. מכבי תל אביב
יוסי רוט
צילום יוסי רוט
בסכנת הכחדה. עירוני רמת גן
צילום יוסי רוט
מומלצים