האינטרס המשותף
למדינות ערב יש אינטרס לשמר את את הרשות הפלסטינית כדי שזו תוכל לדכא את ארגוני הטרור ולמגר אותם. לישראל יש את אותו אינטרס
שלוש ממשלות של מדינות שכנות דנו באותו נושא: כיצד לדכא את הטרור הפלסטיני. גם המסקנות היו דומות: יש לעצב מדיניות משותפת, ללא פרסום מיותר, וללא הצהרות. שלושת הממשלות הללו הן ישראל, מצרים וירדן. עד לאחרונה, נחשב רעיון זה להזיה: הכיצד יפעלו מדינות ערב נגד אחיהן הערבים הפלסטינים? אבל בימים אלה קורמת גישה זו עור וגידים. הנה מצרים, מדינה מובילה בעולם הערבי, מציעה את עזרתה לרשות הפלסטינית כדי למגר את החמאס והג'יהאד האיסלאמי. גם צבא ירדן שיתף פעולה עם צה"ל, במקרה של הפיגוע בעמק בית-שאן.
האסימון נפל אצל כמה ממנהיגי העולם הערבי. הם מבינים כי ארגוני הטרור הם אויב אמיתי של מדינות כמו מצרים, ירדן, ערב הסעודית והנסיכויות. הפונדמנטליזם הוא אויב למדינות ערביות שאינן קיצוניות. דוגמה טובה היא המאבק הנואש שמנהל באלג'יריה השלטון הצבאי נגד המוסלמים הפונדמנטליסטים – לא רק על השלטון, אלא על דמותה ועתידה של המדינה.
הטרור מפורר את הרשות הפלסטינית, ותנועות החמאס והג'יהאד עלולות לתפוס את השליטה בשטח. ערפאת מוביל מדיניות לא מבוקרת וחסרת התחשבות באינטרסים של מדינות ערב. מדיניותו מסכנת את ביטחון הפנים שלהן, ומקרב את המאבק העולמי בטרור אל שעריהן. תמיכה בטרוריסטים עלולה לגרום להן נזק מדיני וכלכלי חמור,. והמשך הטרור עלול לסחוף את מדינות ערב לעימות עם ישראל, בניגוד מוחלט לאינטרסים שלהן.
ישראל, ש"שמרה" עד עתה על הרשות הפלסטינית, החלה להתנהג כ"מדינה מטורפת" ששוקלת למוטט אותה, "יהיה אשר יהיה". קיום הרשות הוא אינטרס ערבי כולל ולכן, כדי לסייע לרשות ולעם הפלסטינים, צריכות מדינות ערב לפי תפיסתן המתחדשת לעזור להם לדכא את הטרור חסר האבחנה.
ומה איתנו? הציבור שואל מה לעשות ומייחל לתשובה מוחצת ומהירה, שתפתור בהנף יד את חוסר הביטחון האישי של כולנו. אין תשובה כזאת! אולם, ביכולתנו לעודד את השינוי במדיניות הערבית כלפי הרשות הפלסטינית ולזכות בפירותיה. אפשר להחריף את המאבק הצבאי, באסטרטגיה שגורסת ב"לפגוע בכל מה שזז", להדליק עוד ועוד אורות אדומים, עד שתשנה הרשות הפלסטינית את יחסה לארגוני הטרור.
אפשרות שנייה היא לשנות את יעדי הפעילות: לקבוע יעד אסטרטגי חדש, ולהניע את מדינות ערב לאלץ את הפלסטינים לפעול לטובת האינטרסים המשותפים למדינות ערב, לפלסטינים ולישראל. כלומר, לדכא את ארגוני הטרור ולמגרם.
הפעילות שלנו לא צריכה להימדד במספר המטרות שנהרסות, אלא באפקט המדיני שלה. ארה"ב עושה מזה שנים שימוש בכוחה הצבאי להשגת יעדים מדיניים, ולא מטרות צבאיות מוגבלות ומשניות. מדוע שלא נלמד, ומהר, את הלקחים מהתפיסה האסטרטגית שלה, ונתאים אותם לסביבה המיוחדת שלנו?
