שתף קטע נבחר

תואם יבמ

היא הוקמה ב-1914 וסיסמתה במשך שנים היתה THINK; ב-1937 היא פיתחה את מכונת החישוב הגדולה בעולם, ששקלה 5 טון, ובשנות ה-80 הכניסה את מהפכת המחשבים האישיים; המחשבים שלה סייעו להילחם נגד היפאנים במלחמת העולם ולטוס לירח, אבל גם עבדו בשירות הנאצים; בשבוע שעבר פורסם כי היא מפסיקה ליצר בעצמה את המחשבים האישיים שלה, כחלק מהתמקדות שלה בשירותים, במקום במוצרים

בשבוע שעבר הודיעה חברת סנמינה, קבלנית משנה לייצור מחשבים, כי תקבל לידיה חלק מייצור המחשבים השולחניים של חברת יבמ בארה"ב ובאירופה, במסגרת חוזה בשווי חמישה מיליארד דולר. בכך תחדל למעשה יבמ, ענקית המחשוב ויצרנית המחשבים הראשונה, ליצר מחשבים אישיים בארה"ב ובאירופה. בחברה הסבירו כי זהו חלק ממגמה ארוכת טווח, להעברת הייצור לקבלני משנה.
הצעד בא על רקע ירידה בהכנסות חטיבת המחשבים האישיים וחטיבת הדפוס של יבמ. ברבעון השלישי של 2001 ירדו הכנסות חטיבת המחשבים האישיים ב-28%. לכך נוספה שנה קשה בתעשיית המחשבים כולה, שנפגעה מאוד מההאטה הכלכלית בארה"ב.
יבמ יצאה למעשה מהשוק המסחרי למחשבים כבר לפני כשנתיים, וכיום היא מוכרת ללקוחות בעיקר דרך האינטרנט. היא עדיין יצרנית המחשבים החמישית בגודלה בארה"ב, החולשת על 7% משוק המחשבים האישיים האמריקני. היא עדיין חברת החומרה והתוכנה הגדולה בעולם, ובשנת 2000 הגיעה למחזור עסקים של 88.4 מיליארד דולר והעסיקה יותר מ-316 אלף עובדים. בתחום התוכנה בלבד היא נמצאת במקום החמישי, אחרי מיקרוסופט, סאן, אורקל ו-MCE.

מנקבים כרטיסים

יבמ הוקמה ב-1914 משלוש חברות שהתאגדו תחת השם CTR. אחת ייצרה מאזניים למפעלים וחנויות, השנייה ייצרה שעוני נוכחות, והשלישית - מכונות להכנת לוחות סטטיסטיים, הפועלים באמצעות כרטיסים מנוקבים. מפעל הכרטיסים המנוקבים התבסס על פטנט שרשם הסטטיסטיקאי ד"ר הרמן הולריית, שעבד בשירות הממשל האמריקני. הולריית המציא את שיטת הכרטיסים המנוקבים, כדי לקצר את תהליך מרשם התושבים בארה"ב.
מפעלי CTR ייצרו גם מטחנות קפה, סכיני חיתוך, מכונות לטחינת בשר ועוד. בראשם עמד תומס ווטסון האב, שהיה לאגדה ביבמ. ווטסון, שניהל את החברה 42 שנה, דגל במדיניות של טיפוח העובדים והנהיג במפעליה חיי חברה ותרבות פעילים, שכללו בין היתר פיקניקים בסופי שבוע, תזמורת וקבוצת בייסבול. הוא גם הפעיל את מועדון ה-100%, שאומץ אחר-כך על-ידי חברות אמריקניות אחרות: אנשי מכירות שעמדו במכסה המלאה שנקבעה להם ואף עברו אותה, זכו להשתתף במפגשים אלגנטיים לארוחות ערב, חופשות, נשפים, ולעתים קיבלו גם מניות של החברה.

עוברים לחשמל

ב-1917 נפתח הסניף הראשון של CTR בקנדה תחת השם INESINTERNATIONAL BUSINESS MACH - IBM. שלוש שנים אחר-כך כבר נמנו עם לקוחות החברה חברות הרכבות, חברות הטלפונים, חברת תומס אדיסון לחשמל ורבות אחרות בארה"ב. ניקוב הכרטיסים השתכלל והחל להתבצע באמצעות מכונות חשמליות, שידעו לחבר ולחסר מספרים ולסייע בניהול חשבונות בחברות.
אפילו בשנות ה-30, שנות השפל הגדול, הגבירה יבמ את המכירות ואת קצב פיתוח המוצרים והצליחה להעניק לבעלי המניות שלה דיווידנד שמן. השיא בשנות ה-30 היה ביצוע עבודות החשבונאות עבור הביטוח הלאומי של ארהב, שכונה מבצע החשבונאות הגדול של כל הזמנים".

5 טונות מחשב

ב-1937 פיתחה יבמ את מארק - 1 מכונת החישוב הספרתית, האוטומטית והרב-תכליתית הגדולה בעולם, ששקלה 5 טונות. מארק 1 ידע לחבר ולחסר מספרים בני 23 ספרות תוך שלוש עשיריות השנייה, ולכפול אותם זה בזה תוך שש שניות.
במלחמת העולם השנייה העמידה יבמ את כל משאביה לרשות ממשלת ארה"ב. 5,000 מכונות מתוצרת החברה הועסקו בוושינגטון במעקב אחרי כוח האדם והציוד שנשלחו ליפאן ולאירופה, ומכונות נוספות נעו עם הכוחות אל מעבר לים. המכונות הצליחו לפצח את הקוד היפאני לפני הקרב הגורלי במידוויי.

בשירות הנאצים

בתחילת 2001 יצא לאור בהוצאת קראון בארה"ב ספר בשם IBM AND THE HOLOCAUST¯ (יבמ והשואה) של אדווין בלק, עיתונאי משיקגו ובנם של ניצולי שואה, בו מתוארים הקשרים העסקיים בין יבמ לשלטון הנאצי בגרמניה. לפי הספר, עם עליית היטלר לשלטון קיבל מנכ"ל יבמ, תומס ווטסון, הזמנה מהממשלה הגרמנית לבניית מערך לרישום האוכלוסייה. מכונות ניקוב הכרטיסים מתוצרת יבמ שימשו את הגרמנים בהמשך לצורכי תיעוד, פילוח וקיטלוג בכל הקשור לתפעול מחנות הריכוז, העברת היהודים למחנות השמדה והשמדתם השיטתית.
הספר טוען כי ווטסון, האיש הנערץ של יבמ, ידע למה נועדו המכונות, נפגש עם מנהיגים נאצים ורחש להם הערכה רבה, ואף קיבל מדליית הערכה מהיטלר. בנוסף טוען אדווין בלק כי הרווחים העצומים שעשתה יבמ מהקשרים העסקיים עם הרייך השלישי הגיעו בין היתר מרכושם וכספם של היהודים שהושמדו.

עד הירח

בנו של תומס ווטסון, תומס ווטסון ג'וניור, ירש את תפקיד המנכל והנשיא מאביו ב-1955. בעשר השנים הבאות שולש מספר עובדי החברה והגיע ל-116 אלף, ומחזור המכירות עבר את מיליארד הדולר. ב-1959 יוצר מחשב מדגם 1401וב-1960 הוצג המחשב הראשון שנבנה על בסיס טרנזיסטורים. ציוד של יבמ שימש גם לניסויי תקשורת בחלל, וב-1969 ליווה את הטיסה והנחיתה ההיסטורית של אפולו 11 על הירח.

המחשב האישי

בשנות ה-80 החלה חברה קטנה ומתוחכמת בשם אפל לכרסם בשוק המחשבים בו שלטה יבמ. ויליאם לאו, מנהל תחום מערכות המחשב של החברה בפלורידה, הציע לפתח מחשב אישי, ולהשתלט על נתחי השוק שאליהם עדיין לא הגיע המקינטוש של אפל. בשלב זה פנו אל החברה הצעירים ביל גייטס וסטיב באלמר, שרכשו מטים פטרסון את מערכת ההפעלה QDOS שפיתח והעבירו אותה על שמם. השניים מכרו ליבמ זכויות לשימוש בתוכנה תמורת תמלוגים. במשך שש שנים נמכרו המחשבים האישיים של יבמ יחד עם תוכנת ההפעלה, בהצלחה ענקית שהזרימה כסף לחברה ולשניים, שאחר-כך הקימו את מיקרוסופט. בארץ היכה אז שורש המושג תואם יבמ, שמשמעותו: מחשבים עם תוכנת ההפעלה של מיקרוסופט, שלא יוצרו על-ידי יבמ, אלא על-ידי יצרנים עלומי שם.

מחומרה לתוכנה

במהלך שנות ה-80 קמו ליבמ מתחרים נוספים, בהם היולט פקארד, דיגיטל ואחרות, שגרמו לירידה ברווחיות ובמספר העובדים. יבמ, שנחשבה לאחת החברות המצליחות במאה ה-20, החלה לסבול מתדמית שמרנית. היא התנתקה מצעירי מיקרוסופט וחברה לגאוני אפל, אך לא הצליחה להביס את תוכנת חלונות שכבשה את העולם. בשנים 1994-1992 היא עברה זעזוע גדול ופיטרה 80 אלף עובדים.
אבל היא הצליחה להתאושש. האחראי להתאוששות: המנכל לואיס גרסטנר, שנכנס לתפקיד ב-1993. תחת הנהגתו פיתחה החברה עשרות מוצרים בתחום התוכנה, ומיקדה את פעילותה בשוק השירותים לארגונים במקום בשוק החומרה, שהתאפיין בשיעורי רווח זעומים. 1999 היתה שנת שיא. החברה קפצה למקום השלישי בדירוג החברות העולמיות בכל התחומים, עם מחזור מכירות שנתי של 81.7 מיליארד דולר, ושווי שוק שהוערך ב-146 מיליארד דולר. ב-1998 היא רשמה 2,658 פטנטים, המצטרפים ל-30 אלף פטנטים שרשמה במרוצת קיומה.
בשנת 2000 הגיע מחזור המכירות שלה ל-88.3 מיליארד דולר, ושווי השוק ל-196.86 מיליארד דולר. בדצמבר 2001, כאשר כל מניות הטכנולוגיה היו בירידה תלולה, עמד מחיר המניה של יבמ מעל 100 דולר. ההכנסות ממכירות פטנטים ופיתוחים לחברות אחרות הגיעו ב-2001 ל-2.25 מיליארד דולר.

בארץ

ב-1999 חגגה יבמ ישראל 50 שנה לקיומה, במהלכן הקימה מערכות עיבוד נתונים ומערכות ממוחשבות בצהל, במוסדות ממשלה וכמעט בכל החברות והמפעלים בארץ. בשנת 2000 היא קנתה את חברת תדיראן ושילבה אותה ביחידת השירותים שלה. מספר העובדים שלה מגיע היום ל-2,000. המעבדה בחיפה, המעסיקה 500 בקמפוס האוניברסיטה בחיפה, היא השנייה בגודלה ובחשיבותה במעבדות יבמ בעולם. בניין יבמ המפורסם בתל-אביב נמכר לאחרונה לאיש העסקים מוטי זיסר, ובניין חדש הוקם במקומו בקרית אריה בפתח-תקוה.

עוד כמה דברים

* ב-1997 ניצח המחשב כחול עמוק" של יבמ במשחק שחמט את אלוף העולם גארי קספרוב.
* חמישה זוכי פרס נובל הועסקו ביבמ במרוצת חייה. שניים מהם עדיין עובדים בחברה.
* סיסמת החברה במשך שנים היתה THINK, וזה היה גם שמו של ירחון החברה.
* לו גרסטנר קיבל בין השאר פרס מאוניברסיטת וושינגטון על מצוינות בעסקים, הנדסה וטכנולוגיה, כהוקרה על רעיונותיו בתחום חינוך טכנולוגי לתלמידי בתי-הספר היסודי בארה"ב.


לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים