קלאב הוטל: זה נופש, זה?

בדיון מיוחד שקיימה בשבוע שעבר ועדת פניות הציבור בכנסת, דיווחה היו"ר, סופה לנדוור, על נתונים מדהימים. לדבריה, קיימים היום בישראל למעלה מ-40 אלף בעלי יחידות נופש של "קלאב הוטל". לפי נתונים שהגיעו לוועדה, מגיעים תקבולי החברה בגין אחזקה לכ-80 מיליון שקל בשנה.
בדיקה שערך "המרכז למחקרים צרכניים" העלתה כי הסכומים שמתבקשים בעלי יחידות נופש "קלאב הוטל" אילת לשלם מדי שנה עבור אחזקה שוטפת, נעים בין 1,500 ל-1,850 שקלים.
לדברי דוד עידן, מנכ"ל המרכז, דמי אחזקה השוטפים אינם עולים על 100 דולר לשנה. יתרה מזאת, בדיקה העלתה כי משפחה שלא רכשה דירת נופש, שילמה השנה תמורת סוויטה ממוצעת ב"קלאב הוטל" כ-2,660 שקל לשבעה לילות – 650 שקלים פחות מהעלות בפועל של מי שכרש את יחידת הנופש.
הבעיה הגדולה מתחילה עם הרוכשים שאינם מממשים את זכותם לנופש וגם נתקלים בקשיים להשכיר את דירתם בשבוע הרלוונטי. כך הם נתקעים עם הוצאות האחזקה, אבל בלי מימוש תועלת הדירה. "רק תעודת פטירה פוטרת אותך מהחוזה", מתמרמר עו"ד ירון לוינסון מרשות ההסתדרות לצרכנות. ב"מועצה הישראלית לצרכנות" טוענים כי קיבלו עשרות פניות בנושא, ביניהן תלונות על העלאת התעריף, ללא הצדקה, מ-700 שקל ב-1993 ליותר מ-2,000 שקל. לצרכנים הובטח שלא יהיו חייבים לשלם דמי אחזקה אם לא ינצלו את זכויותיהם בפועל.
ומה קורה באמת? מי שלא משלם דמי אחזקה, גם מאבד את זכויותיו וגם חייב לשאת בהוצאות. החוב הצטבר, ו"קלאב הוטל" מתחילה לפתוח בהליכים משפטיים נגד הצרכנים שאינם יכולים לממן עורכי-דין.
במועצה חוששים מגל של תביעות נגד צרכנים.
ב"קלאב הוטל" דוחים את כל הטענות. "במצב הנוכחי היום בארץ, כל הענף שרוי בקשיים והמצב קשה", ציין יוסי מירב מהנהלת "קלאב הוטל" בדיון בועדת הכנסת. "שותפות היא בכל התקנים, גם כשטוב וגם כשרע. גם כשרוכשים דירה מקבלן ונתקלים בקשיים בהחזרי משכנתה לא מחזירים אותה לקבלן. דמי האחזקה נקבעים על-ידי המפקח על דמי הניהול, שהוא רואה-חשבון ונבחר על-ידי ההנהלה, וקביעתו סופית ואיננה ניתנת לערעור". מירב מציין שהוא מוכן לקבל חזרה יחידות נופש מבעלים שלא צברו חובות ואינם מעוניינים בתמורה על ההחזרה.