| |
באמת הפתעה?
במשך חמישים שנה אנחנו משפילים, מנשלים ומפלים את ערביי ישראל, ועכשיו אנחנו מופתעים?
ממי הופתענו? ממה הופתענו? למה בעצם הופתענו?
שנים אנו חוזרים וטוענים שאנחנו יושבים על פצצת זמן, על חבית אבקת שריפה. פתאום – הפתעה! והרעים הם כמובן ערפאת, הפלסטינים וערביי ישראל. אלה כפויי טובה ממש, העזו להתפרע. למזלנו שוטרים זריזים ומאומנים היטב פתחו בירי. ומדוע לא. הרי הפלסטינים, שכחתם, הם אויבים! ועל אויבים יורים! מי צריך שלום איתם?
האמת היא שהם לא התפרעו יותר מגיבורי "זו ארצנו" שחסמו כבישים, שרפו צמיגים, הסיתו והמרידו נגד הממשלה ונגד ראש הממשלה יצחק רבין. אבל אלה "אחים", ולכן שם לא הורמה יד ולא נורה כדור. אף נער לא נרצח בידי צלף זריז ואף אשה לא הוכתה בידי שבעה שוטרים, "עייפים" כלשון מפקד המשטרה.
ממש הפתעה. שנים אנו משפילים אותם, מנשלים אותם, שוללים את זכויותיהם, לוקחים את אדמתם מכח חוקים אנטי-דמוקרטים ומונעים מהם לבנות בתים לבניהם ולבנותיהם, ואת שהם בונים אנו הורסים. למיליונר יהודי אמריקני, אוסטרלי או צרפתי, שאין בדעתו כלל לחבור אלינו - ניתנו יותר זכויות מאשר לבני-הארץ הילידים. למשל יותר מלאותם אלפי נוכחים-נפקדים החיים בישראל בכארבעים כפרים "בלתי קיימים" – כפרי עקורים שבאדמותיהם יושבו ביהודים. חמישה מיליון יהודים קלטנו ויישבנו, אבל את אותם 40 כפרים לא הצלחנו, משך 52 שנים, לחבר לרשת המים והחשמל ולספק להם שירותים.הם קיימים ולא קיימים! ועכשיו, כשהם מתפרצים אנו רואים בהם כפויי טובה. הם מאיימים עלינו, איזו חרפה!
עשינו בהם מעשה איזבל בנבות היזרעאלי, פעם אחר פעם, ולא אמרנו די. עכשיו הופתענו! גם חיילי משמר הגבול שנתפסו מתעללים בפועלים ערבים הופתעו, הופתעו משום שהייתה מצלמה. האם אין זה מנהגו של משמר הגבול, להתעלל בערבים. גם חיילי גולני שנכנסו לחברון בכתובות על גופם: "נולד להרוג", "ערבים כלבים", הופתעו. גם הם על-ידי מצלמה, שהרי אחרת איש לא היה נוזף בהם. גם רוצחי הילד שביקש מקלט בחיק אביו הופתעו, בשל מצלמה. מה יש, עוד ילד פלסטיני נהרג.
לא היו לי אשליות באשר לשנאה כלפינו ולתסכול. אנשים יכולים לסבול רעב או כאב, אך אינם יכולים לעצור זעמם מול השפלה חוזרת ונשנית. היהירות שלנו, ההתנשאות שלנו, החמדנות שלנו - גם אלו לא הפתיעו אותי. זעקתי והזעקתי בעניין זה שנים הרבה. אך הופתעתי מן השנאה הפרועה והיד הקלה על ההדק של המשטרה, של משמר הגבול ושל חלק מחיילנו.
אבל עכשיו, אחרי שהמורסה התפוצצה והמושפלים החזירו לעצמם משהו מכבודם, אולי נבין שיש לשוחח עימם בגובה העיניים, בלא כיפוף יד ובלא פסוקים מספר יהושוע. אולי נעסוק פחות: ב"החרם תחרים אותם, לא תכרות להם ברית ולא תחנום" (דברים, ז'2), ברוח מתנחלי יש"ע, ונחזור לרחם על הגר והתושב כנאמר (36 פעמים בתורה): "כי דין אחד יהיה לכם ולגר, כגר כתושב וכאזרח והיה איתכם". אולי גם נזכור את דברי הלל הזקן, שלא לעשות לזולתנו את ששנוא עלינו. אולי נחזור ונאמץ קצת מוסר ודרך ארץ ל"אחר" שאינו יהודי כהלכה.
כאשר מדובר על רב-תרבותיות בקרב אזרחי המדינה, אין זה חל רק על יחסי ש"ס ושינוי, זה חל גם על ערבים ודרוזים, וקופטים ובדואים, ומתייחס לזכויותיהם כאזרחים. כאזרחים שווי זכויות לאלה שזוכים להם המתנחלים בארץ כבושה, המכנים עצמם "אחים". וכדאי גם להגיד ל"אחים" החמדנים והקנאים האלה: "שובו הביתה, הנגב והגליל מחכים לכם".
ההתרחשויות האחרונות פצעו פצעים רבים, וחשפו נחשים ועקרבים, מתחת לשטיח ההסברה הצדקנית של ממשלות ישראל. אנו עומדים בפני אמת כואבת. מוטב שלא נפנה אצבע מאשימה לערפאת, לפלסטינאים ולערביי ישראל. החזק והשליט, מן הדין שיבדוק את עצמו.
ואנשי השמאל, כדאי שייצאו מהבועה שלהם אל הרחובות ויילחמו על ה"אני מאמין" שלהם, אם עדיין יש להם כזה.
|
