הצ'ק (עדיין) בדואר

גברת ק' התלוננה ביחידת תלונות ציבור בבנק ישראל, כי לפני מספר חודשים קיבלה צ'ק על סך כ-4,000 שקל ממשפחה השוכרת דירה שבבעלותה. היא הפקידה את הצ'ק בחשבון הבנק שלה, אך הוא לא כובד מסיבת חוסר כיסוי.

גברת ק' מציינת, כי המשפחה ידועה במקום הישוב כמי שמפזרת צ'קים ללא כיסוי, וברשותה עוד צ'קים ללא כיסוי ממשפחה זו. לדבריה, היא ביקשה שהבנק ישלח לה את צ'ק בדואר, כי התכוונה להעביר אותו לידי חברה פרטית העוסקת בניכיון צ'קים, ולקבל מהם מיידית 50% מערכו - אבל הצ'ק הלך לאיבוד.

לאחר שהתלוננה בפני הבנק כי הצ'ק לא הגיע אליה, הבנק בירר את הנושא ואמר לה, כי יתן לה כתב שיפוי במקום הצ'ק שאבד. אך גברת ק' טוענת כי אין לה כל צורך בכתב שיפוי, היות ותוכל לגשת איתו רק לבית משפט, ופתיחת תיק הוצאה לפועל למשפחה שנתנה את הצ'ק לא תניב הוצאות.

הדואר מוכן לפצות אותה (דרך הבנק השולח) ב-400 שקל, אבל היא טוענת שעל הבנק לפצות אותה במלוא סכום הצ'ק, כי הוא אחראי לכך שרכוש השייך לה הלך לאיבוד. היא מוכנה להתפשר על גובה הסכום ולקבל גם פחות מ-4,000 שקל מהבנק, אך לטענתה הבנק לא גילה נכונות לכך. כאמור, בנק ישראל יצטרך להכריע בסוגיה.

גם לממשכן מגיע לדעת

גיא ושלום הם חברי ילדות. כאשר שלום נדרש על-ידי הבנק להביא בטחונות מול התחייבויותיו, הוא פנה לגיא, שבלי חשש מהר למשכן נכס מקרקעין שבבעלותו.

עברה תקופת מה, וגיא רצה לדעת מהו היקף התחיבויותיו של שלום לבנק, ולקבל פרטים מהבנק לגבי אופי עמידתו של שלום בהתחייבויות. הבנק סירב למסור לו מידע, וטען כי גיא לא ערב לחשבונו של שלום ולכן אינו זכאי לקבל את המידע המבוקש.

גיא לא היה מוכן לקבל את תשובת הבנק והתלונן בפיקוח על הבנקים. הפיקוח חשב כמוהו, והודיע לבנק כי מי שמשכן נכס כערובה לחיובו של אחר, דינו כדין ערב. על-כן ההוראות הרלבנטיות של חוק הערבות יחולו גם על ממשכן נכס להבטחת חובו של אחר, וזכותו של גיא לעניין קבלת המידע זהה לזכותו של ערב.

לאור עמדת הפיקוח, נתן הבנק לגיא את המידע המבוקש.

לקוחות נוספים העלו שאלה דומה, ולכן המפקח הביא לידיעת כל הבנקים את עמדתו זו.

פורסם ב"ידיעות אחרונות"