מוסר בפיקוד

באחד המחסומים מצפון לירושלים עומדים שלושה חיילים במשמרת. כבר 48 שעות לא עצמו עין. בשעות היום הגיעו מאות מכוניות למחסום, הנהגים צעקו, הנשים דחפו, ושלושת החיילים המשיכו במלאכתם בשקדנות ובמסירות. והנה לקראת שתיים בלילה, הגיע אמבולנס ובתוכו חולה שנראה רע מאוד וביקש לעבור. התלבט האחמ"ש (אחראי משמרת), האם להתיר לאמבולנס לעבור ולהציל את החולה? הרי ההוראות ברורות: לא להתיר לשום רכב לעבור. רק לפני שבועיים עברה מחבלת לבושה כאחות באמבולנס בדיוק במחסום זה, והתפוצצה במרכז ירושלים. מכשיר הקשר דפוק, ובמכשיר השני נגמר המצבר. המפקד סוף-סוף נרדם וסכנה להעירו. מה יעשה? הוא שמע על דגל שחור, על פקודה לא חוקית בעליל, אך מה זה עוזר לו כאן ועכשיו?

בשבועות האחרונים ניצב בראש סדר היום נושא הסירוב לשרת בשטחים מנימוקים מוסריים. יש ניגוד חריף בין תופעת הסירוב שיש לגנותה, לבין הגורמים לה, שבהם יש לטפל. רוב המסרבים ו"הטוענים הרבניים" שלהם נמצאים בלחץ אמוציונלי ודיסוננס קוגניטיבי חזקים, כך שנדרשת התמודדות מסודרת עם מערכת הנמקות מעורפלת.

סוגיית השליטה בעם אחר היא אידאולוגית בעיקרה. יש אנשים טובים בעלי השקפה אידאולוגית שאינה מאפשרת להם לסייע למה שנקרא בעיניהם כיבוש. תפיסת עולם אידאית היא לעתים "גדולה מהחיים". בני העם היהודי מתו יותר מכל עם אחר למען קידוש השם. מוטב שנטמיע את התובנה שחברה מפולגת חייבת לנהוג ברגישות ובהבנה בסרבנים מטעמי מצפון. מי שמבקש לא לשרת בשטחים ממניעים אידאולוגיים, צריך להיענות לו ולהציבו בגזרות לבנון או סוריה. כך גם אם ניאלץ לפנות התנחלויות: תהיה זו אווילות להציב למשימה הזאת דווקא חיילי מילואים בעלי אידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה.

אפשר לעשות רבות למניעת פעולות לא מוסריות. להיאבק כדי להפחית למינימום התנהגות לא מוסרית של חיילים, ולהטיל את האחריות על המפקדים בדרגות הגבוהות יותר. עליהם לדעת כי הם יתנו את הדין על מעשי פקודיהם. מוסר הוא חלק מאחריות המפקדים ולא איזשהו יעד מופשט.

בעניין "הדגל השחור" - אם אדם מבין ויודע שפקודה אינה חוקית – משמעות הדבר שאינה חוקית בעליל. אבל האם ראיתם הבדל בין מספר המתרחצים בחופים עם דגל אדום לבין חופים עם דגל שחור? דגל שחור הוא משל גרוע, ובוודאי אינו יעיל לאותו חייל לאחר 48 שעות ללא שינה. ההגדרה המעורפלת של סוגייה זו היא במידה רבה התנערות מאחריות של הדרג המשפטי העליון בצבא ובמדינה, וכן התחמקות מאחריות של הדרגים הפיקודיים העליונים.

טענה נוספת היא כי שליטה בעם אחר אינה חוקית, וכי חלק גדול מפעולותינו החיוניות כמו סיכול ממוקד, אינן עומדות במבחן החוק הבינלאומי. אם כן, יש ניגוד בין החוק הבינלאומי לבין הצרכים החיוניים של ביטחון ישראל. מה הפתרון? עלינו להכריז על הרשות כיישות מדינית, וככזאת היא תהיה אחראית לכל הפעילויות העוינות כלפינו. הפעולות שלנו יהיו חוקיות מכיוון שבמצב מלחמה, המוגדר היטב בחוק הבינלאומי, יש מרחב פעולה גדול ליריבים, ובמיוחד למדינה מתגוננת, כפי שרוב אזרחי ישראל רואים את מדינתם.

עלינו לבחון את עצמנו לנוכח שאלות מוסריות קשות שנובעות מהשליטה בפלסטינים. רוב הסוגיות קשורות לאחריות המפקדים בדרגים הגבוהים, המשפטנים והדרג המדיני. הם אשר אחראים לתת מענה הולם לכל אחת מהן.