ברק: זכויות אדם אינן יכולות להצדיק בכל מקרה פגיעה בביטחון המדינה

"דווקא כאשר התותחים יורים, אנו זקוקים למוזות. דווקא בעת לחימה, אנו זקוקים לחוקים". כך אמר אמש (ד') נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, בטקס הענקת תעודות לבוגרי קורסים למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
ברק התייחס בדבריו להתנגשות בין האופי הדמוקרטי של המדינה לבין המלחמה בטרור.
"ישראל נמצאת כיום במאבק חריף נגד הטרור. בעבר היינו מהמדינות הדמוקרטיות הבודדות שסבלו מתופעה זו והעולם עמד ושתק. אבל כיום מבינות מדינות דמוקרטיות רבות, ובראשן ארה"ב, כמה מסוכן הוא הטרור ונותנות כיום ידן למלחמה בטרור".
לדבריו, "הניסיון הישראלי במלחמה בטרור הפך להיות נכס שרבים וטובים מבקשים ללמוד ממנו בתחומי הביטחון והאבטחה: בים, באוויר וביבשה ובתחום המשפט". לדבריו, יש לשאוף לכך שהמאבק בטרור ייעשה "בתוך" המשפט ובכלים שהמשפט מעמיד למדינה הדמוקרטית. "בכך אנו נבדלים מהטרוריסטים עצמם. אלה פועלים כנגד המשפט ותוך הפרתו ורמיסתו ואילו מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, שוחרת חוק, פועלת במלחמתה בטרור במסגרת המשפט ועל פיו".
לדבריו, זהו מאבק שצריך להיעשות תוך איזון ראוי בין שני ערכים ועקרונות נוגדים. "זכויות אדם אינן יכולות להצדיק בכל מקרה ובכל מצב פגיעה בביטחון המדינה. מצד שני, ביטחון המדינה לא יכול להצדיק פגיעה, בכל מקרה ובכל מצב, בזכויות האדם".
לדברי ברק, "בין ערכים ועקרונות נוגדים אלה נדרש איזון. אף אחד מהם אינו יכול לשלוט באכיפה לבדו ויש צורך למצוא סינתזה ביניהם. האיזון והפשרה הם מחיר הדמוקרטיה".
ברק התייחס גם למעצרם בעבר של 11 האזרחים הלבנונים שהוחזקו כקלפי מיקוח. הוא ציין כי "ניתן לאפשר במדינה דמוקרטית שוחרת חופש וביטחון מעצר מינהלי של אדם אשר ממנו עצמו נשקפת סכנה לביטחון המדינה אך אין להרחיב אפשרות זו לעבר מעצרו של אדם שממנו עצמו אין נשקפת כל סכנה לביטחון המדינה והוא מהווה קלף מיקוח".
בנוגע לתפקיד השופטים בשעה זו אמר ברק כי "אכן קשה הוא תפקידו של בית המשפט בתקופות של מתח וטרור. אך מה נעשה וזה תפקידינו וזו חובתנו כשופטים. אין לבנות חומה בין השופט לבין החברה בה הוא פועל. השופט הוא חלק מעמו והוא נע עמו", אמר.