זמן השמאל
ככותבת ימנית אני רגילה שפונים אלי בדרישות מטעם מחלק המוסר להוקיע את דבריה של מתנחלת פלונית או מתנחל אלמוני. הפעם אני מבקשת שהשמאל יוקיע
עכשיו הזמן שלכם, שמאלנים. כעת, כשהדברים כל כך ברורים, פרוסים על השולחן ובהירים, הרשו לי לבקש מכם בקשה קטנה, וסליחה אם אני מטריחה אתכם בימים קשים.
צה"ל לוחם בימים אלה במחנות הפליטים כדי ללכוד אנשים עם נשק, ומתפוצצים פוטנציאלים במסעדה הסמוכה לביתכם. צה"ל עושה בימים אלה את מעשיו בשם כל הצדק והמוסר שבעולם, בשם הרעיון העתיק של הקם להורגך השכם להורגו. בשם הרעיון החדש של זכות האדם לחיות, בשם כל בני ביתי וביתכם הרוצים להגיע לגיל זקנה, בשם כל היהודים הציונים שבאו לפה כמקום מפלטם האחרון בעולם. צה"ל, אפשר להסתכל על זה גם כך, ממלא את צוואתו של רבין, שאמר בשעתו שאם יופנו הרובים אלינו, או אז ניכנס כדי לקחת אותם.
ובכן, ככותבת ימנית אני רגילה שפונים אלי בדרישות מטעם מחלק המוסר, להוקיע את דבריה של מתנחלת פלונית שדיברה דברים של חוסר טעם, ואת עגבנייתו הרקובה של מתנחל אלמוני שזרק אותה בגסות רוח. לעונג הוא לי להעמיד את שירותיי ככותבת למען כל המבקשים. בשביל זה אני פה, לבדוק בשבעים ושבעה פנסים את האורוות שלי, לחפש אנשים רעים, מקימי מחתרות, יורי בחפים מפשע למיניהם. האמת, ובניגוד למה שאתם חושבים, אין לי כל כך הרבה עבודה, תודה לאל. מיעוטם של הטיפוסים הללו במקומותינו מצליח להותיר את זמני בידי ומאפשר לי להתבונן גם במעשיהם של אחרים, ולשאול מתי לאחרונה עברו האורוות שלהם ניקוי יסודי.
עכשיו, עם פרוץ אביב הדמים הזה, הגיע תורי לבקש קצת נקיות הדעת. ראו זאת כחלק משגרת חיי כאשה שומרת מצוות, אשר פסח הוא עבורה שם נרדף למבצע ניקיון היסטרי. אלא שהפעם אני מפקידה את המטאטא הקדוש בידכם: אנא בטובכם, שמאל ציוני יקר וכל מי שרואה את עצמו שייך למחלקה הזו, אתם מתבקשים לגנות את כל צורות התמיכה הפרוורטיות בפלסטינים, את כל ההפגנות מחוץ לערים המותקפות על-ידי צה"ל. את כל הפניות לאו"ם לבוא ולהשליט פה סדר ולעשות נו-נו-נו לממשלה הריבונית שבחרנו לנו פה, במשובתנו. בלמו נא את פיותיהם של מי ש"מבין" את סבלם של רוצחי הילדים שלנו. כי ההבנה הזו היא בלתי נסלחת. אין כיבוש או מחסום שמצדיק את הזוועה הזאת.
ביום שישי האחרון קברתי שני תלמידים שלי, שנרצחו בעצמונה בשעה שלמדו תורה. אני מבקשת מכם להתבונן לדקה בדיוקנם של השניים, אשר וערן, בחורים בני שמונה עשרה, חכמים וטובים, שהלכו למכינה קדם צבאית כדי לבדוק את אמונתם ואת דרכם וכדי לחשוב קצת, לפני גיוסם ליחידות הכי מובחרות. ערן רצה להיות רופא, כמו הוריו. אשר היה הופך ממילא לכל מה שהיה רוצה להיות, לו רק היו נותנים לו לחיות. אני מבקשת מכם לעצור לרגע ולהתבונן בפנים היקרות שלהם. אשר וערן למדו בעצמונה, יישוב שנעקר מחבל ימית ושמר על שמו, ועל הרעיון הציוני הראשוני שלשמו הוקם. עובדה זו גורמת לאנשים מסוימים לכנות אותם בכינוי הגנאי "מתנחלים", כינוי שהופך את מותם לפחות חשוב ורלוונטי.
אנא אנשי שמאל יקרים, השתיקו גם את קולה של הקבוצה הרעה הזו. אחר כך, כשיהיה פה קצת יותר שקט, נמשיך להתווכח, כהרגלנו, עד שהבחירות יכריעו.
