שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דלהי
    זיהום אוויר, צפיפות, רעש והטרדות בלתי פוסקות בבירה המרתקת: קחו אוויר וקיפצו למים
    תעודת זהות היסטוריה אתרים מחוץ למסלול 
    פעילויות אירועים מיוחדים תחבורה מתי להגיע 
    איך להגיע 

    יש להניח שהרושם הראשון שלכם מדלהי (Delhi) לא יהיה מרנין במיוחד, בעיקר אם זהו גם הרושם הראשון שלכם מהודו כולה. רוב הסיכויים שתבחינו בזיהום האוויר, בצפיפות, בריחות, ברעש ובהטרדות הבלתי פוסקות הרבה לפני שתבחינו בקסמה של העיר. אל תתייאשו מהר מדי: ההיסטוריה של העיר מרתקת
    והיא מקיפה אתכם מכל עבר; הבאזארים בפאהארגאנג' (Paharganj) משמשים פרק מבוא נהדר למסלול התרמילאים בהודו; אדריכלות המונומנטים בעיר נמנית עם המרשימות בהודו כולה; והאוכל מעולה.

    דלהי היא בירתה של הודו וגם מרכז המטיילים של צפון הודו. היא יכולה לשמש כבסיס מצוין לביקור באגרה ובטאג' מאהאל, וגם ג'איפור הססגונית, שבראג'אסטאן, נמצאת במרחק של פחות מחמש שעות נסיעה. בין אם פניכם צפונה אל ההימליה, או מזרחה אל הגאטות של ורנסי, יש להניח שתעברו בדרככם בדלהי, וכיוון שזה המצב - עדיף שתחרקו שיניים, תיקחו נשימה עמוקה ותקפצו למים.

     

    תעודת זהות
    שטח: 1,483 קמ"ר

    אוכלוסייה: 14.3 מיליון נפש

    ארץ: הודו

    תושבים: 72 אחוז הודו-ארים, 25 אחוז דראווידים, שלושה אחוזים אחרים

    שפה עיקרית: הינדי

    שעון: מקדים בשלוש וחצי שעות את שעון החורף של ישראל

    אזור חיוג: 011

     

    חזור למעלה
    היסטוריה
    על פי המיתולוגיה ההינדית, באתר דלהי של ימינו שכנה העיר האגדתית אינדראפראשטה, שמוזכרת בסיפור המאהאבהארטה, המתרחש לפני 3,000 שנה. לפי עדויות היסטוריות, לעומת זאת, האזור מיושב מזה כ-2,500. מאז המאה ה-12 עלו וירדו בדלהי שבעה שליטים מרכזיים. בני שושלת צ'וטהאן כבשו את העיר
    במאה ה-12 והפכו את דלהי למרכז ההינדי החשוב ביותר בצפון הודו. כאשר עלא א-דין כבש את העיר בשנת 1193 הוא פתח תקופה בת 650 שנה של שלטון מוסלמי באזור. סולטנות דלהי הצליחה לשרוד מ-1206 עד 1526, על אף חוסר העקביות של שליטיה, ואחריה עלו לשלטון המוגולים רבי העוצמה, ששלטו בשנים 1526-1857. הבסיס של מה שמכונה כיום "דלהי העתיקה" (אולד דלהי), כולל המבצר האדום והג'אמה מאסג'יד, נבנה בתקופת שלטונו של הקיסר המוגולי שאה ג'אהאן (1628-1658).

    בשנת 1803 כבשו הבריטים את דלהי ומינו לה מושל בריטי. דלהי לא היתה בירתה של הודו באותה עת, אבל שימשה כמרכז סחר חשו, ובראשית המאה ה-20 התגוררו בה 150,000 איש. בשנת 1911, כאשר החליטו הבריטים להפוך את דלהי לבירה, הם בנו את ניו דלהי בסגנון אימפריאלי מפואר, כאילו השמש לא תשקע מעולם מעל האימפריה הבריטית.

    16 שנה בלבד לאחר שהעיר הוכרזה כבירת הודו, בערה דלהי ממוראות החלוקה. תוך שבועות ספורים שינתה דלהי פניה, מעיר בת פחות ממיליון תושבים ורוב מוסלמי, לעיר הינדית ברובה, עם כמעט שני מיליון תושבים. כיום יכולים רק מעטים מבין תושביה לטעון להיותם דלהי-וואלה אמיתיים, ומרביתם פאנג'אבים הינדים, שהגיעו עם משפחותיהם מלאהור.

    מאז הזכייה בעצמאות, משגשגת דלהי כבירתה של הודו. בעשור החולף גדלה אוכלוסייתה ב-50 אחוז, בעיקר כתוצאה מגדילה כלכלית מואצת ומגידול של אפשרויות התעסוקה. מהצד הפחות מוצלח גרמה התפתחות מהירה זו לצפיפות, לפקקי התנועה, למצוקת דיור ולזיהום האוויר.

     

    חזור למעלה
    אתרים

    המבצר האדום

    חומות אבן החול האדומות של המבצר האדום העצום (Red Fort; לאל קילה - Lal Qila) מתנשאות לגובה של 33 מ', מעל להמולה של “אולד” דלהי, כתזכורת לכוחם ולעושרם האגדי של הקיסרים המוגולים. החומות, שנבנו בשנת 1638, תוכננו אמנם כדי להגן מפני אויבים, אבל כיום הן מגינות מעיקר
    מפני הרעש וההמולה של העיר, והופכות את המבצר ואת גניו למקום מפלט שליו, מכל הבלגן החוגג מסביב. השער המרכזי של המבצר, שער לאהור, נחשב בעיני רבים ללבה הרגשי והסימבולי של האומה ההודית המודרנית, וכל שנה, ביום העצמאות ההודי, מגיע לכאן קהל גדול.

    המעבר המקומר של צ'אטה צ'וק (Chatta Chowk), באזאר מקורה ומרשים, מוקדש כיום למכירת מזכרות לתיירים ומוביל אל לב המבצר. בפנים יש אוצר שלם של בניינים, ביניהם דראם האוס (Drum House), אולם הקבלה הציבורי, אולם הקבלה הפרטי הבנוי שיש לבן, מסגד הפנינים, המרחצאות המלכותיים וארמון הצבע (Palace of Colour). בשעות הערב נערך מופע אורקולי, המשחזר אירועים בהיסטוריה של דלהי, הקשורים למבצר. שווה לבוא לראות, אבל אל תשכחו להביא אתכם אמצעי הגנה מודרניים - חומר דוחה יתושים.

    ג'אמה מאסג'יד

    מסגד זה (Jama Masjid), שב”אולד” דלהי, הוא הגדול במסגדי הודו, ויש בו חצר היכולה להכיל 25,000 מתפללים. בניית המסגד החלה בשנת 1644 והוא הפך לשירת הברבור האדריכלית של שאה ג'אהאן, הקיסר המוגולי שאחראי גם לבניית הטאג' מאהאל והמבצר האדום. למסגד המעוטר יש שלושה שערים גדולים, ארבעה מגדלים ושני צריחים בני 40 מ', הבנויים מרצועות אנכיות של אבן חול אדומה ושל שיש לבן, לסירוגין. מטיילים המגיעים עם לבוש חושף רגליים יכולים לשכור גלימות בשער הצפוני.

    צ'אנדני צ'וק

    הרחוב הראשי של "אולד" דלהי (Chandni Chowk) הוא שוק נהדר וחגיגה לצפיפות, לצבע ולבלגן ההודיים. בימיו של שאה ג'אהאן ניצבו לאורכו בתי אחוזה יפים, תעלה עטורת עצים זרמה במרכזו והוא היה ידוע בכל רחבי אסיה; כיום הוא מלא אומנים, סוחרים ואוטו-ריקשות, כולם יחד בקוקטייל משונה של צחנה, תנועה, רעש ופיח. יש מקדש ג'ייני בקצה המזרחי של הרחוב, סמוך למבצר האדום; בקצהו המערבי נמצא מסגד פאטפורי (Fatehpuri), שנבנה בהוראת אחת מנשותיו של שאה ג'אהאן, בשנת 1650.

    ניו דלהי

    ניו דלהי היא אנדרטה לשאיפות האימפריליסטיות של הבריטים, שנכפו על עיר כאוטית ומשתנה עד כדי כך שכל מערך השלטון, המתוכנן להפליא, הפך להיסטוריה תוך פחות מ-20 שנה. בהנהגתו של האדריכל אדוארד לוטיינס, היתה ניו דלהי אמורה לתמצת את רוח השלטון הבריטי בשיש, באבן ובפאר. גודלה של העיר והשדרות הרחבות והרשמיות שלה מזכירים את האדריכלות המוגולית, אך הבניינים מתהדרים בסגנון קלאסי, ומשלמים מס שפתיים מזערי בלבד לסגנונות הבנייה ההודיים. התוצאה היא באמת מרווחת ומהודרת, ובה בעת גם נוחה יחסית לערים מתוכננות אחרות במאה ה-20, על אף האזורים הרבים החשופים לשמש. המבנים הבולטים בעיר הם ראשטראפאטי בהאבאן (Rashtrapati Bhavan; בעבר משכנו של המשנה למלך, והיום הפרלמנט ההודי), בית הפרלמנט (Parliament House), מבני הסקרטרייט (Secretariat) הצפוני והדרומי, אנדרטת האבן בת 40 המ', המכונה שער הודו (India Gate) ורחוב ראג'פאת (Rajpath) הרחב, שמשני צדיו בריכות נוי והוא תפור במיוחד לתהלוכות ומצעדים. קונאט פלייס היא לבה של ניו דלהי, מקום טוב לקניות, ואתר של התנגשויות ותאונות דרכים רבות.

    קבר הומאיון

    קבר גדול זה (Humayun's Tomb) הוא הדוגמה הטובה ביותר שהשתמרה לאדריכלות מוגולית קדומה בדלהי, והוא אחד המבנים היפים ביותר בעיר. הוא נבנה באמצע המאה ה-16 על-ידי האג'י בגום, אשתו של הומאיון, הקיסר המוגולי השני, ועיצובו כולל מרכיבים מוגוליים, שמאוחר יותר שוכללו, עודנו ושולבו במבנה הטאג' מאהאל. אחוזת הקבר כוללת מבנה נמוך עם שערי כניסה מקושתים, שבראשו כיפה דמויית בצל והוא מוקף גנים מעוצבים. בגנים נמצאים גם קבר אשתו של הומאיון, הבנוי מאבן חול אדומה-לבנה ומשיש שחור-צהוב וגם, באופן מפתיע משהו, קברו של הספר (יעני מעצב השיער) של הומאיון.

    קוטאב מינאר

    קוטאב מינאר (Qutab Minar) הוא מגדל ניצחון, המתנשא לגובה של 73 מ', שהוקם בשנת 1193 על-ידי קוטאב-אול-דין, מיד לאחר שהביס את הממלכה ההינדית האחרונה בדלהי. המגדל מסמל את הכיבוש האיסלאמי של העיר. יש לו חמש קומות, בכל אחת מהן מרפסת בולטת, והוא הולך ונהיה צר, כמו צריח מהאגדות, מ-15 מ' בבסיסו עד 2.5 מ' בלבד בקודקודו. שלוש הקומות הראשונות בנויות מאבן חול אדומה, ואילו הקומות הרביעית והחמישית בנויות משילוב של שיש ושל אבן חול. המדרגות הלולייניות שבתוך המגדל תלולות עד כדי כך שהן יכולים לגרום סחרחורת וקלסטרופוביה גם למטפס הקשוח ביותר, ולא היתה זו הפתעה גדולה כאשר בשנת 1979, הסתיים ביקור של כיתת בית ספר במגדל באסון עם מספר מקרי מוות. מאז אסורה הכניסה למגדל.

    למרגלות המגדל נמצא מסגד קואט-אול-איסלאם (Quwwat-ul-Islam), המסגד הראשון שנבנה בהודו. כתובת על השער המזרחי שלו מכריזה בפרובוקטיביות שהוא נבנה מחומרים שנאספו מהריסת "27 מקדשי אלילים" (דהיינו הינדים). עמוד ברזל בן שבעה מ' ניצב בחצר המסגד וטוענים שכל מי שמצליח להקיף אותו בזרועותיו, כשהוא עומד בגבו אליו, יזכה שמשאלת לבו תתמלא.

     

    חזור למעלה
    מחוץ למסלול

    ראג' גאט

    בראג' גאט (Raj Ghat), לא הרחק מגדותיו של נהר היאמונה, יש אנדרטת שיש שחורה ופשוטה למאהאטמה גנדי, המציינת את הנקודה שבה נשרפה גופתו, לאחר ההתנקשות בחייו, בשנת 1948. טקס זיכרון נערך כאן כל יום שישי. בסמוך יש מוזיאונים על חייו של גנדי. גופתו של ג'אוואהארלאל נהרו
    נשרפה מעט מצפון לשאנטי ואנה (Shanti Vana – "יער השלום"). כיום יש כאן פארק יפהפה, עם תגיות המציינות את שמות העצים, שנשתלו על-ידי אוסף משונה של מכובדים, ביניהם אליזבת השנייה, אייזנהאואר ונשיא צפון וייטנאם לשעבר הו צ'י מין. זינאט אל מאסג'יד (Zinat-ul Masjid – "המסגד היפה מכולם"), שמתנשא מעל לראג' גאט, כשמו כן הוא, מסגד יפהפה, שמעטים המבקרים בו.

    שוק התבלינים

    קהארי באולי (Khari Baoli) ההומה, הרחוב שמחבר בין מסגד פאטפורי לקצה המערבי של העיר העתיקה, הוא שוק התבלינים הסיטונאי של דלהי. כדאי לבוא לשוטט כאן, פשוט כדי לשאוף פנימה את הריחות ואת המראות, שכמעט ולא השתנו במהלך מאות השנים האחרונות. שקים ענקיים של תבלינים עדיין מובלים על גבי מריצות ארוכות וצרות, ויש תצוגות מרהיבות עין של כל דבר שעולה על דעתכם, החל מעדשים ואורז ועד צנצנות ענקיות של צ'אטני, של ירקות כבושים, של אגוזים ושל תה.

    אתר הדארבאר

    מטיילים המוצאים עניין מיוחד בתקופת הראג' הבריטי צריכים לשים פעמיהם אל אתר הדארבאר (Coronation Durbar Site), המצוין על-ידי אובליסק בודד, הממוקם בשדה שומם, מצפון ל"אולד" דלהי. באתר זה נערכו טקסי הדארבאר (טקסי קבלת פנים רשמיים שערכו השליטים ההודיים המקומיים או השליטים הבריטיים בהודו), בשנים 1877 ו-1903, ובשנת 1911 הוכתר כאן המלך ג'ורג' החמישי כקיסר הודו. בסמוך יש גן מוקף גדר, עם אוסף של פסלי שיש של מכובדים אימפריאליים לשעבר, הניצבים כמו תלמידי בית ספר נזופים, הרחק מתשומת הלב הציבורית. מקום של כבוד שמור לפסל הגבוה, בן 15 המ', של המלך ג'ורג' החמישי, שמתרומם כמו רוח רפאים מאחורי עצי השיטה. הוא הועבר לכאן ממיקומו המקורי בראג'פאת, זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות. מרבית תושבי דלהי אינם מודעים כלל לקיומו של מקום זה ואין זה מדיר שינה מעיניהם.

    שאלימאר באג

    גן שאלימאר (Shalimar Bagh), שמשתרע בשולי העיר, כעשרה ק"מ מצפון מערב ל"אולד" דלהי, הוא אחד הגנים המוגוליים החשובים בעיר. בעבר היתה כאן תחנת מעבר, ששימשה לחניית הלילה הראשונה של שיירות המוגולים, בדרכן אל קשמיר ואל לאהור. אוראנגזב הוכתר כאן לקיסר בשנת 1658. הביתן המרכזי היפהפה, שיש מאהאל (Shish Mahal), הוקם על-ידי שאה ג'אהאן. אף שהוא נמצא במצב התפוררות מתקדם, חלק מעיטורי הפרחים המקומיים שרדו ויש במקום שפע של אווירה.

    המוזיאון הבינלאומי סולאב לבתי שימוש

    בהתחשב בתפקיד המשמעותי שיהיה לבתי השימוש בחוויה ההודית הפרטית שלכם, ייתכן שתרצו לבקר באתר זה, מוזיאון בתי השימוש הגדול בעולם (Sulabh International Museum of Toilets). אפילו אם תישארו אדישים אל מול התצוגה על התפתחות הטכנולוגיה של בתי שימוש, משנת 2500 לפני הספירה (אז פיתחו בהודו את מערכת הביוב הראשונה בעולם) ועד היום, לפחות תוכלו לקבל כמה רעיונות חדשים לגבי גרפיטי בבתי שימוש. "תמצוץ את האצבעות שלך, בהמה/אל תמרח אותן על הקיר" מורה אחת מפניני המאה ה-19. אף שבתוך המוזיאון נשמעים צחקוקים בשפע, הכסף שנאסף כאן מיושם למטרות חשובות, על-ידי ארגון סולאב (Sulabh; "נוח"). סולאב הוא ארגון צדקה הפועל להקמת מערכות לסילוק פסולת ולמציאת תעסוקה חלופית ל-600,000 הפועלים ההודים, שעבודתם המסורתית היא לאסוף את הצואה מבתי השימוש. לארגון יש גם תחנת כוח, המופעלת באמצעות צואת אדם, שנאספת בבתי השימוש הציבוריים שלאורך הרחוב הראשי הסמוך.

     

    חזור למעלה
    פעילויות
    אם הדולר מצוי בכיסכם, צעיף הרמס קשור לצווארכם ואתם רוצים להתחכך באליטת העיר, בדלהי יש שפע של מועדוני ספורט ובריאות מתאימים, ביניהם מועדוני כושר, מגרשי טניס ושולחנות ביליארד. יש גם מגרש גולף יפהפה, במועדון הגולף של דלהי (Delhi Golf Club), אבל גם הוא מיועד לבעלי הממון בלבד.
    במרבית המלונות הגדולים יש בריכות שחייה, ואם קיבלתם את החיסון שלכם נגד צהבת A, אתם יכולים לטבול גם בבריכה הציבורית שבגני טאלקאטורה (Talkatora Gardens).

    דלהי אינה מפורסמת במאגרי המים שלה, אבל אם לא אכפת לכם להיראות קצת מטופשים, אתם יכולים לשכור סירת דינגי קטנה, ולצאת לשיט בבריכות שלאורך ראג'פאת, או לשכור סירת פדלים לשיט לאורך תעלת פוראנה קילה. אם זה לא מספיק בשבילכם, נסו טיפוס צוקים על הקיר המלאכותי שב- Benito Juarez Marg או את הדבר האמיתי בפארק השעשועים לאדו סאראי (Lado Sarai).

     

    חזור למעלה
    אירועים מיוחדים
    הולי (Holi), בפברואר או במרץ, הוא אחד הפסטיבלים ההינדים המרהיבים ביותר. כדי לציין את סיומו של החורף, החוגגים מעיפים כמויות גדולות של מים ושל אבקות צבעוניות זה על זה - וגם על תיירים. במרץ או באפריל חוגגים ההינדים את יום הולדתו של ראמה, בקריאה של סיפור הראמאיאנה, במקדשים
    בכל רחבי העיר. באפריל או במאי נחגג באיסאקהי (Baisakhi), חג דומה של הסיקים, שבו נוהגים לקרוא בספר הסיקי הקדוש גראנת סאהיב (Granth Sahib), ולאחר מכן לערוך סעודות חגיגיות ולצאת בריקודים.

    אם אתם בדלהי ביולי, אל תחמיצו אל פסטיבל המנגו הבינלאומי (International Mango Festival), שבו מוצגים מאות סוגים של הפרי הנפלא באצטדיון טאלקאטורה (Talkatora Stadium). אוגוסט וספטמבר הם חודשי הפסטיבלים העולזים ביותר - במהלך גאנש צ'אטורתי (Ganesh Chaturthi) זוכה האל בעל ראש הפיל לטונות של תשומת לב, ואילו בפסטיבל ג'אנמאשטאמי (Janmashtami) נחגגת הולדתו של קרישנה, עם שפע של מעשי קונדס ושובבות. ראם לילה (Ram Lila), המפורסם שבפסטיבלי הודו, נחגג במשך עשרה ימים בספטמבר או באוקטובר - ממחיזים את סיפור הראמאיאנה ומעלים באש פסלים ענקיים של מלך השדים ראבאנה (Ravana). בשלהי אוקטובר מוארים בתי ההינדים במנורות שמן, כדי לסמן את דרכו של האל ראמה, החוזר הביתה מהגלות, כחלק מפסטיבל דיוואלי (Diwali), שמפורסם גם בפסטיבל הממתקים.

    תושביה המוסלמים של דלהי חוגגים את החגים המוסלמיים המוכרים. במהלך חודש הרמאדאן, החשוב בחגים, צמים המוסלמים מזריחה עד שקיעה, לציון התגלותו של הקוראן בפני מוחמד. בסיום הרמאדאן חוגגים המוסלמים את עיד אל פיטר, עם שפע של אוכל ושל תפילות בג'אמה מאסג'יד.

     

    חזור למעלה
    תחבורה
    רשת האוטובוסים העירונית בדלהי מיועדת למחפשי ריגושים, לחובבי אנתרופולוגיה ולכל מי שאינו ממהר לשום מקום. האוטובוסים צפופים בדרך-כלל להחריד והנהגים נוהגים בטירוף. אל תחשבו אפילו לעלות על אוטובוס בשעות העומס; בשעות אחרות, נסו לעלות ולרדת מהאוטובוס בתחנת הראשונה/האחרונה, כיוון
    שאז יש יותר סיכוי שתאתרו מושב פנוי ופחות סיכון שתידרסו למוות על-ידי ההמון הגועש. בצדו השמאלי של האוטובוס יש מספר מושבים השמורים לנשים.

    בדלהי שפע של מוניות צהובות-שחורות, המצוידות במונים, אך אלו, כמעט בלי יוצא מן הכלל, לא מעודכנים, לא עובדים, או שהנהגים פשוט מסרבים להפעיל אותם. הקפידו לסכם על מחיר מראש. הנסיעה באוטו-ריקשות בדרך-כלל מהירה יותר וגם עולה חצי מהנסיעה במונית. סכמו על מחיר לפני שאתם עולים לריקשה וודאו שהכול ברור. ריקשות אופנוע, בנות שישה מושבים, נוסעות לאורך נתיבים קבועים, תמורת מחירים קבועים, והנסיעה בהם משתלמת מאוד במהלך שעות העומס. הכניסה אל ניו דלהי אסורה לריקשות אופניים, אבל נוח לנסוע בהן ברחבי “אולד” דלהי. רכיבה על אופניים היא דרך טיול מצוינת, בעיקר בניו דלהי, שבה הכבישים רחבים, מתוחזקים ובמונחים הודיים גם לא נורא עמוסים. בצמתים הגדולים פשוט קחו נשימה עמוקה ושעטו קדימה.

     

    חזור למעלה
    מתי להגיע

    אחד מחסרונותיה של דלהי הוא שבמשך יותר משישה חודשים מזג האוויר פשוט מחורבן. במשך כחמישה חודשים - מנובמבר עד סוף מרץ - מזג האוויר מצוין, עם טמפרטורות של 12-30 מעלות. בסוף אפריל כבר חם מדי, ובמאי ויוני בלתי נסבל. ביולי מתחיל להתקרר, אבל אז הלחות עולה, ובאוגוסט-ספטמבר יורד גשם נון סטופ. מצעד יום הרפובליקה הענק והססגוני נערך בינואר, ואילו פסטיבל הולי ההינדי נחגג ברוב התלהבות בפברואר או במרץ.

     

    חזור למעלה
    איך להגיע

    אל דלהי מגיעות מרבית הטיסות הבינלאומיות להודו והיא גם מקום טוב לקניית כרטיסי טיסה זולים. יש טיסות פנים בין דלהי לכל הערים הגדולות בהודו. תחנת האוטובוסים המרכזית (Interstate Bus Terminal) נמצאת בשער קשמירי, מצפון לתחנת הרכבת (אולד) דלהי. אוטובוסים שימושיים נוסעים מדלהי
    אל ראג'אסטאן, דרך ג'איפור ואל עיירות ההיל סטיישן שבהימאצ'אל פראדש. דלהי היא מרכז רכבות חשוב וקל ונוח לקנות כרטיסים בתחנת הרכבת ניו דלהי (New Delhi Railway Station). עם הרכבות הפופולריות ליעדים מרוחקים נמנות הרכבות מזרחה, דרך מישור הגנגס ורנסי, עד כלכתה והרכבות דרומה אל מומבאי (בומביי), דרך אגרה.

    מדריכי לונלי פלנט לאזור שתורגמו לעברית

    הודו – חלק א', 840 עמ'.

    הודו – חלק ב', 798 עמ'.

     
    © 2003 Lonely Planet Publications Pty Ltd.

    © (עברית) שטיינהרט קציר מוציאים לאור בע"מ, 2003. כל הזכויות שמורות.

     

    חזור למעלה
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "דלהי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים