לא טבח, טרגדיה
לממשלה לא היו כוונות רעות בג'נין אבל האליבי הזה לא מספיק
בג'נין לא היה טבח. היתה טרגדיה נוראה. אני מוכן להעיד על כך בפני ועדת החקירה של האו"ם. בניגוד לאריאל שרון, אנחנו לא חושבים שכל העולם נגדנו וכל מילת ביקורת היא אנטישמיות.
טבח לא היה, וברור מה כן היה: הממשלה שלחה הרבה מאוד צבא לערים מאוכלסות ולמחנות-פליטים צפופים כדי להפחית את פיגועי הטרור נגד אזרחים בישראל. מה, בעצם, רוצים מהחיילים? הם ניהלו שם קרב, חייהם היו תלויים להם מנגד, והם לא רצו להיהרג בעקבות חבריהם. הם הזעיקו לעזרה מסוקים ודחפורים - והרס גדול היה שם.
זאת לא היתה המלחמה הכי מוסרית בעולם, כפי שהממשלה מתעקשת להציג אותה, וגם לא המלחמה הכי אכזרית בעולם. זאת היתה עוד מלחמה מיותרת אחת, ואין "מלחמות נקיות", כפי שאין "כיבוש נאור".
לא היה טבח, כי טבח זה משהו לגמרי אחר. סבא וסבתא שלי נלקחו בבוקר סגריר אחד אל היער, יחד עם כל בני העיירה שלהם, והקלגסים הנאצים טבחו את כולם והשליכום אל הבור.
אל תאמינו, החיילים שלנו הם לא נאצים - נאמר לוועדת החקירה - ומגן-דוד זה לא צלב-הקרס. אמנם בשנים האחרונות הוא פחות מגן-דוד ויותר מגן-גוליית, ובכל זאת הוא עדיין מגן: אפילו לממשלה הרעה שלנו לא היו כוונות כה רעות. הם לא נכנסו לג'נין בכוונה תחילה להרוג אזרחים ולהרוס את בתיהם. אבל האליבי הזה של שרון ופואד על הכוונות הטובות שלהם, כביכול, הוא לא מספיק טוב. לירות - ולהתנצל, שוב ושוב להתנצל - לא פוטר אותם מאחריות. כל מי ששולח כוח מזויין כה גדול - חטיבות ואוגדות, מטוסים וטנקים - אל תוך אוכלוסיה אזרחית, לא יכול לרחוץ בנקיון כוונותיו.
שרון ופואד ומופז היו צריכים לדעת שבתנאי המערכה הזאת, בתים יקרסו על יושביהם. הסברנו להם זאת מראש. הם גם יכלו לשאול את שמעון פרס, שממשלתו ניהלה מערכה "צודקת ומוצדקת" בלבנון - המבצע המפואר והמיותר "ענבי זעם" - עד שהפגז התועה הרג עשרות אנשים והמבצע תם. גם עכשיו תם המבצע, וזה יהיה סופו של כל מבצע דומה בעתיד.
