ברכת שלום: פורטלנד ומינסוטה

מינסוטה טימברוולבס ופורטלנד טרייל בלייזרס, שתיים מהקבוצות היותר מוכשרות באיזור המערב ובליגה כולה, שוב מוצאות עצמן מודחות כבר בשלב הראשון של הפלייאוף ובפניהן עומדת עתה חצי שנה של מנוחה כפויה וסתמית. לפני ששתי הקבוצות הללו יחזרו לפעילות לקראת חודש נובמבר 02', שוב יהיה על ראשיהן להתחיל בתהליך המוכר להם כל כך של תיחקור העונה הנוכחית, בחינת סגל הקבוצה בפרמטרים של יכולת ותקציב, וקבלת החלטות לקראת העונה הבאה.

מינסוטה טימברוולבס

אז מה היה לנו? פליפ סאונדרס, המאמן המוערך של ה'וולבס' הלך עד הסוף עם שינויי החוקה ב-NBA והפך את ההגנה האיזורית המתוחכמת שלו לסימן ההיכר הכמעט רשמי של הקבוצה. קווין גארנט וחבריו הסתגלו היטב לשיטה המקורית של סאונדרס, היריבות לא, והטימברוולבס נראו בתחילת העונה כאחת מקבוצות הצמרת של הליגה. אבל כמו כל חידוש, גם לאיזורית האפקטיבית של סאונדרס נמצאו פתרונות טובים, יותר או פחות, ומעולים במקרה של דאלאס מאבריקס ומטווחי השלשות שלה, שהדיחו את הוולבס ב'סוויפ' מפתיע.
- עצובים עד התקרה (של השכר): פרשת החוזה הכפול של ג'ו סמית' לא עשתה לבעלים של מינסוטה, גלן טיילור, ולג'נרל מנג'ר, קוין מקהייל, טוב בעונה שעברה. ההחתמה החוזרת של סמית', הפעם על חוזה תקני, לא עשתה להם טוב העונה. השניים צריכים לעשות סדר דווקא בעמדות של שני הכוכבים, גארנט ו-וואלי שצ'רביאק. השניים יכולים לתפקד כהלכה במספר עמדות, אך למרות השוני המהותי בינהם מפיקים את המיטב באותה עמדה – סמול פורוורד. שצ'רביאק אינטליגנטי ובעל קליעה מצוינת מחצי מרחק, אך נטול המהירות ויכולת הכדרור הנדרשות משוטינג גארד, העמדה בה הוא מתפקד בדרך כלל. גארנט גבוה וארוך, אתלט מופלא ובעל יד טובה מחצי מרחק, אך הוא חסר את המאסה הדרושה לפאוור פורוורד אפקטיבי.
היות ובלטת הסמול פורוורד קטנה מלהכיל את שניהם, כדאי להחליף אחד מהם ולהביא במקומו גבוה אפקטיבי יותר מסמית', גארי טרנט או מארק ג'קסון.
- משהו לישון עליו בקיץ: מי מהשניים, אם כן, צריך ללכת? כנראה ששצ'רביאק. הוא אמנם מרוויח שמינית מגארנט, אבל אינו מתקרב אליו בכל הנוגע לכשרון. חוץ מזה, ספק אם תימצא הקבוצה שתהיה מוכנה לקלוט את ה"ביג טיקט" ושכר 25 מיליון הדולר המובטח לו בעונה הבאה.
- משהו להתחרט עליו כבר עכשיו: החוזה הכפול של סמית', ששוב ימנע מהקבוצה בחירה בסיבוב הראשון בדראפט.

פורטלנד טרייל בלייזרס

אז מה היה לנו? שוב שפך פול אלן, הבעלים המולטימיליארדר של הבלייזרס, סכומי ענק על משכורות השחקנים (84 מיליון דולר) ועל קנסות ענק שהן מחייבות עקב החריגות מתקרת השכר התקנית ושוב ענו לו השכירים שלו בעונה מאכזבת. בניגוד לקטסטרופה של העונה שעברה, הפעם הבלייזרס משאירים לאלן מקום לאופטימיות (ועם מיליארדים רבים כל כך קשה לא להיות כזה) ולא מעט בגלל מוריס צ'יקס, בעונת בכורה מוצלחת כמאמן ראשי בליגה. בניגוד לעונה שעברה, בה הבלייזרס התחילו את העונה כקבוצה הטובה בליגה וסיימו אותה כפארסה מגוחכת, הפעם הוציא להם צ'יקס את כפית הכסף מהפה ולאחר התאקלמות איטית הפכו הילדים המפונקים ללוחמים שניצחו משחקים רבים במחצית השניה של העונה. זה לא עזר להם לברוח ממפגש עם הלייקרס כבר בסיבוב הראשון ולעוף ממנו.
- עצובים עד התקרה (של השכר): לבלייזרס כאמור אין תקרת שכר ולכן בוב וויטסיט שמנהל את העיניינים בקבוצה, יכול להמשיך בניסויים שלו – ניסויים בבני אדם כמו שון קמפ המעורער וסקוטי פיפן הגריאטרי. פנקס הצ'קים של אלן פתוח וכך גם כיווני המחשבה של וויטסיט, שינסה למצוא מחליף ראוי לארווידאס סאבוניס, שכמה אנשים בפורטלנד עדיין מפנטזים על קאמבק שלו.
- משהו לישון עליו בקיץ: שכר השחקנים הכולל יתנפח לכדי 98 מיליון בעונה הבאה. אולי לא כדאי שדווקא וויטסיט הרפתקן יהיה אחראי עליהם.
- משהו להתחרט עליו כבר עכשיו: ההחתמה של פיפן המזדקן, מנהיג צעצוע, על חוזה ענק לפני ארבע שנים. העונה הבאה, האחרונה שלו בקבוצה, תעלה 20 מיליון דולר.