שתף קטע נבחר

גדעון גדות: לא צריך לרוץ אחרי עוד כמה מיליונים

כשהוא יועץ למפעלי הימורים ברחבי העולם תמורת עמלות שמנות במיוחד, ועם מיזם הימורים חדש - מתעקש גדעון גדות שאת השיא שלו הוא כבר עבר: "מפעל הפיס זו היצירה הגדולה שלי". את שרידי היצירה הזו הוא עדיין סוחב בדיונים משפטיים, על פנסיית העתק שקיבל ממפעל הפיס. בראיון ראשון מאז התפוצצה הפרשה, מסביר יו"ר מפעל הפיס לשעבר מדוע הוא לא חושב להחזיר את הכסף ועל הכסף שעשה

לגדעון גדות, יו"ר מפעל הפיס לשעבר, היו את כל הסיבות לעזוב את הארץ: חשיפת הפנסיה שקיבל עם פרישתו אחרי 16 שנה ממפעל הפיס (40 אלף שקל בחודש), עורר תגובות ציבוריות קשות. בעיתונות אף פורסם, כי ברח מהארץ והוא נמצא ביוהנסבורג, ואולי באמסטרדם, בעוד שבפועל שהה בתל-אביב.
כשהסערה בעיצומה, קיבל גדות הצעה שקשה לסרב לה, ממדינה דרום-אמריקנית שהוא מסרב לנקוב בשמה: כמה מיליוני דולרים בשנה משכורת מובטחת, שתי דירות במתנה - האחת במדינה עצמה, בה יכהן כמנכ"ל מפעל הפיס המקומי, ואילו השנייה במיאמי-ביץ'. אבל הוא סירב להצעה הנדיבה.
"בגילי אני כבר לא צריך את זה, להתרוצץ אחרי עוד כמה מיליונים", הוא מסביר היום בראיון ראשון ובלעדי מאז התפוצצה פרשת הפנסיה, "זו המדינה שלי ולא יעזור לאף אחד כלום. איפה אני יכול ליהנות ככה מסבל, איפה יש עיתונות כזו מפרגנת, חברים שומרים נאמנות? רק בארץ. אין לזה תחליף".
אחרי שנכווה במיזם תקשורת כושל, הוא עוסק כיום בייעוץ לממשלות וחברות בנושא הימורים. חוץ מזה, הוא מקווה לפרוץ עם מיזם חדש שהוא עומד בראשו, יחד עם שותפתו ב-20 שנה האחרונות, רחל גואטה, גם היא זכורה מפרשת הפנסיה ההיא. על רקע ירידת ההכנסות במפעל הפיס, חברת אקוטק של גדות מאפשרת משחקי הימורים, לוטו-טוטו, באמצעות הטלפון הסלולארי, ובעתיד גם באמצעות טלוויזיה אינטראקטיבית.
מדובר בהשקעה של 4 מיליון דולר מצד גדות, המחזיק בשותפות בחברת אקוטק עם גואטה. בינתיים חתמה אקוטק הסכמי שיתוף פעולה רק עם המתחרה הגדול של מפעל הפיס, הטוטו. לגבי הלוטו, יש בעיה מסוימת: "סיפור אהבה הרי לא יצמח בין יו"ר הפיס אברהם כץ-עוז לגדות, קודמו בתפקיד. למה הם עדיין לא חתמו, למרות כל היכולות המוכחות שלנו? תשאל אותם", אומר גדות.
לא צריך לשאול. גדות נמצא בשנים האחרונות במאבק משפטי מתיש וארוך מול הלוטו, הדורש בחזרה את כספי הפנסיה ופיצויי הפרישה הנדיבים שגדות מסרב בתוקף להחזיר. ההתבטאויות על גדות בעניין היו קשות. נשיא בית-המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, אמר שהמעשה שעשה נוגד את תקנת הציבור ונעשה בחוסר תום לב. לטענת גדות, הוא עוד יצא כמנצח בצידקת דרכו. יש לו הרבה בבטן לומר על כך.
"נכנסתי למפעל כושל", הוא אומר, והעלתי את רמת הרווחיות שם ב-1,000%. תוכנית המינויים, זה רעיון שלי. הלוטומט, זה רעיון שלי. אשכולות הפיס, זה רעיון שלי. מרכזי יום לקשיש, זה רעיון שלי. המצאתי דברים למען הקהילה והכי חשוב - לא נתתי לאוצר להשתלט על הקופה. כשנכנסתי הניב מפעל הפיס 83 מיליון דולר לשנה. כשעזבתי - המחזור הגיע ל-750 מיליון דולר".

בסין הסיכוי לזכות בפיס ענק

גדות, כך נראה, הצליח להפריט את מומחיותו בתחום השירות הציבורי - תחילה כח"כ מטעם הליכוד בשתי קדנציות, בין 1984 ל-1992, כסגן יו"ר הכנסת, ו-16 שנה במפעל הפיס, בין 1981 ל-1996.
מייד עם פרישתו ניצל את הידע והקשרים שלו כחבר ועדה שעסקה בהקמת ערוצי טלוויזיה ורדיו אזוריים, והפך לבעל המניות הגדול 2.6%) בתחנה החרדית רדיו קול חי - לצד קרדן, הקבלן החרדי יצחק שייפלד, עו"ד ליפא מאיר וחתנו של תד אריסון זל מיקי דורסמן.
"כשיצאתי לפנסיה היו לי כמה חלומות, אבל הגיל הכתיב", אומר גדות (61), אני ורוחק'ה (גואטה, ע.פ) התלבטנו מה לעשות. כשהייתי מחוץ לכנסת ולמפעל הפיס יצאו המכרזים לרדיו האזורי. הדבר הראשון שעשינו היה הקמת רדיו קול חי בהשקעה כוללת של מיליון דולר בין השנים 96' ו-97'. אני אישית האמנתי בשתי תחנות אזוריות - לקול הערבי ולקול החרדי, כי לשתיהן היה קהל יעד מוגדר וברור".
תוך קצת יותר משנה הפסידה התחנה 4 מיליון שקל. גדות פרש ומכר את חלקו לשותפיו. "הכישלון לא היה בקונספט, ואני לא רוצה לומר שבשותפים. הדתיים התחילו לריב בינם לבין עצמם, אבל בסוף הם יבינו שתחנת רדיו דתית זה לא קול המואזין".
ואז התחיל להתגלגל הסיפור שלו. "יום אחד התקשרו אלי והזמינו אותי לייעוץ בענייני הגרלות. אני הייתי מעורה בעולם הזה, וכיו"ר מפעל הפיס פגשתי לא מעט קולגות". הוא קיבל הצעות מכל העולם לבוא ולייעץ, מדרום אמריקה, לאירופה ועד לסין. הגרלות זו מערכת כלכלית צפויה עם סיכוי ענק וסיכון גדול. בכל מקום גם ביקשו מאיתנו פתרונות של תוכנה ולא רק של אסטרטגיה, מה שהביא אותי למיזם האחרון של הסלולר".

כמה מרוויחים מייעוץ למפעלי הגרלות?

"אני מרוויח שכר ייעוץ ודלתא, כלומר אחוזים מהפרש הצמיחה מיום חתימת החוזה. כך גייסתי 4 מיליון דולר למיזם הנוכחי. אחת ממדינות דרום-אמריקה החזיקה מפעל פיס כושל. כשהגעתי לשם היו 10 מיליון דולר הפסד. שנה ראשונה - 100 אלף דולר רווח. שנה שנייה 5 מיליון דולר רווח. אבל זו היתה קריעה. לפי החוזה שלי עם אותה מדינה, הייתי אמור להתייצב שם כל 6 שבועות, 30 שעות בדרך הלוך, ו-30 שעות
בדרך חזור".
כך מצא עצמו גדות כיועץ הימורים למפעל הממשלתי בסין, שנדרש למכור פיס למיליארד סינים. "לסין הגעתי דרך איש עסקים סיני שאני מכיר כבר שנים בניו-יורק. הוא ביקש ייעוץ לבחון הערכות קיימות בשוק עבור הממשלה הסינית, ומה לדעתי הדבר הטוב ביותר. מכרתי להם מוצר ישראלי-סיני. הסינים ידועים כמי שמתורגלים ב'העתקות'".
מקשר של יעוץ כללי, זה הפך לפיתוח מערכות הגרלה טכנולוגיות ופיתוח חשיבה על משחקים חדשים ומקוריים המתאימים להם, לאחר שכל השנים אסר הממשל שם לבצע הימורים. זה יצר צורך לבצע מחקרים סוציו-דמוגרפיים וסוציו-כלכליים. אני עצמי ביקרתי בסין לפחות עשר פעמים.
בסין משחקים בשבוע עשרות מיליונים. תוכנית המינויים שפיתחנו בארץ, למשל, לא טובה לשם, כי אין הוראות קבע ומערכת כרטיסי אשראי שתבטיח תוכנית כזו. לעומת זאת, חיש-גדים עובדים מצויין. הטוטו מאוד אטרקטיבי שם, אבל לאו דווקא עם משחקי כדורגל, אלא יותר כדורעף.
"זה לא דומה בכלל לתפקיד שמילאתי בארץ, הוא מספר. כאן ניהלתי את המדיניות מול השלטון המקומי, שניסה כל הזמן להשתלט על הקופה. בסין אין דברים כאלה, כי שם ברור מי הבעל בית".

איך מוכרים למיליארד סינים חלום פיס מישראל?

"דווקא באותה שיטה ישראלית. כל השנים זה היה אסור שם ממניעים אידאולוגיים. הגענו וניהלנו מערכת זהירה ומבוקרת. זה נורא ממכר את אלה שעוסקים בזה, כי השוק כל-כך גדול ומפתה. הם נעזרו בי בקטע של איך לא לשגע את הציבור העני שיוציא את כל כספו על הפיס. צריך גם לשמש כוונטיל, והחזר הכספים צריך להיות מתואם מול קביעת המחיר. פרס ראשון, למשל, מחוסל כל חמישה שבועות".

דווקא ישראל משמשת אור לגויים בענף ההימורים?

"פיתחנו כאן שיטה ייחודית - כיצד מנהלים מפעל מצליח, שלא מעביר את העם על דעתו ותורם לקהילה ולחברה. לא כמו בארה"ב, שם הפרס מצטבר ומצטבר עד סכומים אגדתיים והיו כבר לא מעט צרות".

מפעל הפיס היה יעיל יותר בתקופתי

גדות התחיל את דרכו כטלפוניסט בעיתון חרות. "הייתי מקבל ידיעות בטלפון. אחרי זה הפכתי למגיה", הוא אומר, והעברית שלו צחה ומדוקדקת עד היום, בימי חמישי הייתי צריך לשכתב את מאמרי בגין ובאדר, כל אחד מהם עם כתב חרטומים. הפכתי לסטרינגר, עוזר-כתב, מה שידוע אצלכם כ'השתתף בהכנת הכתבה'. משם הדרך היתה קצרה לכתב פלילים וכתב מפלגות, עד שהחלטתי שאני לא רוצה להיות יותר פועל עיתונות. פתחתי משרד ליחסי-ציבור. משם הדרך לפוליטיקה היתה מהירה. הייתי קרוב מאוד לדודי, אריה בן-אליעזר, שהיה מספר 2 בתנועת חרות, והשתבצתי בעשייה הפוליטית".

נשארו לך שאיפות בתחום?

"לא. אף פעם לא היה לי חלום להיות ראש ממשלה".

מההצלחה הכלכלית שלך עולה שהפוליטיקה שווה?

"שווה ולא שווה. שווה מבחינת עשייה. חשוב להיות איש ציבור, חשוב לחנך ציבור, זה הביטוי הדמוקרטי. לא שווה בגלל ההתכתשות, המרפקנות והקושי הגדול הטובעני ואפילו הרצחני לשרוד. כל 4 שנים צריך להילחם מחדש".

אבל פוליטיקאים הוכיחו שהם יכולים לקנות וילה בכפר-שמריהו או וילה לסופי-שבוע בקיסריה.

"לי אין וילה לא בכפר שמריהו ולא בקיסריה".

אולי היית צריך לצאת קודם ליזמות?

"לא. מפעל הפיס זה מפעל החיים שלי. זה דבר ענק. אנחנו המצאנו דפוסי עזרה למדינה. מפעל הפיס היה יעיל יותר בתקופתנו מאשר היום. הכנסות מודדים לא לפי כסף, אלא לפי מספר הטבלאות שמוכרים. אילו היו פונים אלינו היום ממפעל הפיס היינו מסייעים ברצון".

רציתי לצעוק: יש לי את זה

"לפני ארבעה חודשים הופיע גדות בכנס באלבוקרקי, מכסיקו. היו שם - מלבד נציגי מפעל הפיס והטוטו הישראלי - גם נציגי מפעלי הימורים מכל העולם. כולם דיברו על נטייה ברורה בעולם כולו של שחיקה בהגרלות שבועיות וקיפאון בהגרלות יומיות. זו לא רק הבעיה של ישראל. הבעיות הן בעיקר בתחום השיווקי. פעם היו יוצאים להלך ברחובות העיר ונתקלים בבוטק'ה. היום יושבים מול הטלוויזיה בבית".
"דיברו שם על הצורך במכשיר אינטראקטי וסלולרי לביצוע ההזמנות, ואני ישבתי שם והתאפקתי לא לקום ולצעוק 'יש לי את זה בידיים', וכל העולם ואשתו היו חוטפים לי את זה מהיד. אבל היינו אז בשלב הניסוי. אני מאמין שיש 'טיים טו מרקט', וכעת התחלנו במשא-ומתן להפיץ את הטכנולוגיה באירופה".
השירות החדש שעומד גדות להשיק הוא כזה שמאפשר את ההשתתפות בהגרלות באמצעות המכשיר הסלולרי. "הסכם שיתוף-פעולה כבר נחתם עם חברת אורנג'. זו לא השאלה הטכנולוגית, אלא הניסיון שלנו בהימורים. מומחי טלקומוניקציה רבים נוטים להיתפס לצד הטכנולוגי של השירות הזה, ומתעלמים מהרלוונטיות לצרכן. אני למדתי כמה דברים בנושא הזה בימי חיי".

אז מה הרעיון?

"פשוט מאוד. אני לא נוגע במשתמשים הכבדים שיושבים בקיוסקים ופיתחו תרבות הימורים משלהם, אלא דווקא במהמרים הקלים, שיקבלו תזכורות בפלאפון שלהם, שזה הזמן להמר בלחיצת כפתור. התוצאות מגיעות מייד און-ליין. לא צריך לצאת בשביל זה מהבית. זו מהפיכה אדירה בשיווק מוצר ההימורים. לא המצאנו גלגל, אבל לקחנו את החלפים הכי טובים והרכבנו את המכונית הטובה בעולם. זה השינוי הכי גדול בעולם ההגרלות מאז ומעולם - לא על בסיס סוכנים, לא על בסיס נקודות מכירה, אלא ישירות
לצרכן הסופי. למפעל הפיס יש 4,000 נקודות מכירה, ואני בהסכם שחתמנו עם אורנג' מגיע ברגע למיליון וחצי איש, בלי פירסומי חוצות".

איך השיטה עובדת?

"בתמורה לתוספת של שקל לטופס, ניתן למלא היום טופס טוטו בטלפון הנייד עם מספר שירות. על הלקוח להירשם במוקד השירות או באתר האינטרנט, ומאותו רגע הוא יכול להשתתף בכל הגרלה באמצעות הקשת סיסמת החבר. אפשר להאזין למערכת הקולית ולבחור באיזה משחק להמר. מהמרים אימפולסיביים יוכלו למלא טור מקרי באופן מיידי, אפילו באמצעות הודעת SMS. הטופס המסומן מגיע כהודעת פקס לתא הקולי של הלקוח. את הזכיות הגדולות ניתן לפדות בטוטו ואת הקטנות ישירות מול אקוטק. יש גם שירות טוטומטי בסלולאר. ניתן לקבל התראות על המשחק הבא, על סגירת הגרלה או קבלת תוצאות.

מה פתאום להחזיר את הפנסיה?

אקוטק-מערכות-כלכליות נוסדה ב-1997, עם פרישתו של גדות מהפיס, והיא מעסיקה היום שמונה עובדים קבועים, ואנשי תוכנה ומהנדסים נוספים כקבלנים חיצוניים. גואטה משמשת כמנכ"ל החברה וגדות מעדיף שלא להגדיר את תפקידו. במערכת המידע של רשם החברות הוא מופיע כמנהל החברה, ובעל המניות העיקרי בה.
גואטה, בעברה המזכירה והסמנכ"ל של מפעל הפיס, מגדירה עצמה ביישנית, כשהיא מסרבת להצטלם. את גדות הכירה, שעה ששימשה כבייבי-סיטר של ילדיו בשנות ה-70. אחר-כך הפכה מזכירתו במשרד יחסי-הציבור, לאחר השירות הצבאי. כתבו הרבה דברים לא נכונים. לפני הפיס הייתי מנהלת מטה ההסברה שלו בליכוד. עברנו לפיס, שם הייתי סמנכ"ל שיווק ועכשיו אני פה".

את חייבת לו הרבה על הקריירה שלך?

"אני חייבת לעצמי על עבודה קשה ימים כלילות".
הצירוף גדות-גואטה מתקשר גם לפרשת הפנסיה ההיא. גואטה זכתה לפנסיה חלומית בגיל 38. לפי ועדת חקירה שהוקמה, בראשות עוד אמנון זכרוני, עמדה משכורתה במפעל הפיס דאז על 41,188 שקל, נכון לאפריל - 1996 כפול ממשכורתו של מנכ"ל חברה ממשלתית. את מפעל הפיס עזבה עם פיצויי פרישה של 331,078 שקל, בתוספת פנסיה חודשית של 18,225 שקל ברוטו בחודש.
גדות עצמו נהנה מפנסיה של 40,357 שקל לחודש, נוסף לפנסיה של 7,000 שקל מהכנסת. פיצויי הפרישה שלו עמדו על 874,517 שקל. הוועדה שמונתה קראה להפחית את פיצויי הפרישה שלו ב-605,053 שקל, ואת הפנסיה להפחית ל-4,310 שקל בלבד. הפנסיה של גואטה אמורה היתה להתבטל כליל, כיוון שלא עברה כלל את גיל 40.
על תוצאות הוועדה הגיב בקצרה כבר ב-1998: "פעילותה אינה חוקית בעליל. רק בית-המשפט יוכל לקבוע בצורה אובייקטיבית".

לא חשבתם להחזיר את הכסף למדינה, כמו פרנקל?

"מה פתאום. הביקורת הציבורית התבססה על כלום. לא קיבלנו שום דבר שלא אושר על-פי חוק ועל-פי פקודת החברות". הוא נמנע מלהרחיב את הדיבור בנושא, בגלל ההליכים המשפטיים בהם הוא מצוי. גם כשהוא נשאל להרגשתו, מסתפק גדות במשפט קצר, שלטענתו אומר הכל: "הרגשתי נבגד".
אבל גם בלי לומר הרבה, אפשר להרגיש בקולו של גדות את הביקורת כלפי מחליפו כץ-עוז והתנהלותו מול מפעל הפיס. "באחרונה פורסם כי הפיס הציב לעצמו יעד מכירות של 3.2 מיליארד שקל, ולפי הערכות יגיעו המכירות רק ל-3 מיליארד שקל. וכאן דווקא יכולנו לעזור עם הטכנולוגיה שלנו", אומר גדות, "עובדה שבטוטו לא התלבטו רגע, ומייד אימצו את השיטה שלנו. לי אין הרי רשיון לניהול הגרלות, בשביל זה צריך את אישור הפיס. כשהם יתעוררו ויחליטו, אנחנו נהיה כאן".

קזינו? אני את שלי כבר עשיתי



אחרי כל השנים הללו, לא בא לך לזכות פעם בפיס בעצמך?

"איך אומרים, 'הקצב אוכל כל יום בשר'? אני כל כך רחוק באופן אישי מהענין הזה".

אתה רוצה לומר שלא זכית אף פעם?

"לא. יש לי בסך הכל כרטיס אחד של מפעל הפיס".

ומה יש לך לומר על המהמר הישראלי?

הפוך מהעולם והפוך ממה שאומרים. בעיתונות כותבים שטויות: שמהמרים ישראלים נוטים לבזבז, להפסיד את כספם ולרדת מנכסיהם. הבעיה היא שכל פעם שקורה מצב כזה העיתונים מלאים כותרות. בפועל זה כמעט לא קורה. בקושי אחוז עד שניים יורדים מנכסיהם. ההתמכרות בארץ בטלה בשישים לעומת מדינות אחרות. המהמר הישראלי הוא מאד רציונלי. הגוי שם ב'לוטורייה' את הגרוש הראשון, הישראלי שם את הגרוש האחרון".

אבל המצב הבטחוני והכלכלי לא עושה טוב לפיס?

"המצב הבטחוני סביר להניח שהפריע למכירות, כי אנשים לא יוצאים מהבית. למצב הכלכלי אין נגיעה. אני עם אינפלציה של 400 אחוז המשכתי להגדיל את הכנסות מפעל הפיס".

מדברים בארץ כבר שנים על קזינו. גם כאן תפגין את המומחיות שלך?

"אני את שלי כבר עשיתי. אני בהחלט מסתפק בענייני הגרלות".

אתה רואה את עצמך חוזר עכשיו בגדול?

"אני לא רוצה לחזור בגדול, אלא לחזור בקטן. אדם נורמלי לא יכול במהלך מחזור-חיים אחד לעשות שתי יצירות כאלה כמו שעשיתי במפעל הפיס במשך 16 שנה. פעם אחת מספיקה בהחלט. עכשיו אני רק רוצה למכור טכנולוגיות בארץ ובעולם שיסייעו לשווק משחקי הימורים".

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מיכאל קרמר
גדות. "להינות מסבל"
צילום: מיכאל קרמר
מומלצים