כביש יעבור בבית תומא

עוד בית מיוחד עם היסטוריה מרתקת מיועד להריסה. הפעם מדובר בבית אמיל תומא הנמצא בסמטת הנביאים 3 בחיפה. על פי תוכניות התחבורה העירוניות, עתיד להיסלל תוואי כביש חדש שידרוש הריסתם של מספר מבנים, ביניהם בית תומא.
אחרי עבודות שיקום מוצלחות (שעדיין נמשכות) במושבה הגרמנית, רבים בחיפה לא מוכנים לקבל את רוע הגזרה. במיוחד למען שימור הבית הוקם ועד פעולה ציבורי הפועל בשיתוף עם הוועדה הציבורית לשימור. בוועד אומרים כי לא רק איכויותיו הארכיטקטוניות, מיקומו הגיאוגרפי וההקשר העירוני עומדים לזכותו, אלא ובעיקר חשיבותו ההיסטורית בסיפור המורשת החיפאית וסיפור חייו של ד"ר אמיל תומא.

חוליה חשובה בבנייה בחיפה

הבית נבנה בשכונת הבורג', במעלה ההר, דרומית לעיר העתיקה, בנייה שהחלה בשנות העשרים של המאה הקודמת והואצה לאחר שנסלל רחוב הבורג' (כיום רחוב מעלה השחרור) בשנת 1924. בשכונה התגוררו ערבים מוסלמים ונוצרים מן המעמד הבינוני והגבוה וכמה מהאישים המפורסמים מקרב האליטה הערבית הפוליטית והכלכלית. בתקופה זו, השכירו בעלי הבתים הערבים חלק מן הדירות ליהודים שלא עמדו בעלויות שכר הדירה בשכונת הדר הכרמל.
ההיסטוריון ד"ר תמיר גורן (אוניברסיטת חיפה) והאדריכלית ורד סלומון-ממן אומרים, כי "הבית והמתחם כולו מהווים עדות לחיים המשותפים של יהודים וערבים באותה תקופה ולסגנון הבנייה האופייני".

"האמנתי באמונה מלאה באחוות עמים"

אמיל תומא נולד בשנת 1919 למשפחה ערבית נוצרית אמידה בחיפה. בתום לימודיו התיכוניים התקבל ללימודי משפטים באוניברסיטת קיימברידג' אך שב לחיפה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. כאן השתלב בפעילות פוליטית, עסק בארגון הפועלים הפלסטינים בעיר ובהמשך הצטרף למפלגה הקומוניסטית הפלסטינית.
כבר בשנות ה-40 האמין תומא בצורך בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית ודמוקרטית. הוא תמך בתוכנית החלוקה ואמר כי "למרות שההצעה מנוגדת לזכויות העם הפלסטיני, היא הפתרון האידיאלי לתסבוכת שנכפתה על עמינו".
תומא אף היה חבר בועדת הפיוס שעזרה להרגיע את הרוחות שסערו בחיפה בסוף שנת 1947 בעקבות הרג פועלים ערבים בידי אנשי אצ"ל והרג יהודים כתגובה בידי המון ערבי זועם בבתי הזיקוק. באפריל 1948, במהלך מלחמת השחרור, עזבו בני משפחתו תומא את הארץ ללבנון כדי לשוב בתום הקרבות אולם תוכניתם השתבשה: הגבולות נסגרו והם הפכו פליטים. כוחות ההגנה השתלטו על הבית שמאז לא שב לידי המשפחה.
תומא נכלא כמשתף פעולה עם הציונים בגלל תמיכתו בהצעת החלוקה והוברח בחזרה לארץ, לפני שהתממשה מזימה להעבירו לגבול הסורי, לביים בריחה ולהרוג אותו. הוא חזר למשרת העורך של העיתון 'אל-אתיחאד', שם עבד קודם לכן והמשיך במאבק פוליטי במסגרת המפלגה הקומוניסטית. במהלך שנות ה-60 שימש תומא חבר בוועד המרכזי של המפלגה בישראל ועשה דוקטורט במוסקבה בנושא הלאומיות הערבית.
אמיל תומא חיבר 12 ספרים בנושאים הקשורים לנושא הפלסטיני והתפתחות הלאומיות הערבית. באחד מספריו כתב: "אהבתי את עמי ומולדתי באהבה ללא מעצורים, והאמנתי באמונה מלאה באחוות עמים". משפט זה חקוק על מצבתו. אמיל היה נשוי לחיה (יהודיה ילידת קישיניב), אמנית קרמיקיה שרבות מעבודותיה נמצאות בוואדי אלניסנאס. לבני הזוג נולדו 2 ילדים, שאינם חיים בארץ. הוא מת בחיפה בשנת 1985.

על קו התפר

בית תומא שוכן על קו התפר שבין שכונת הדר הכרמל לשכונת הבורג' (עיר התחתית). הבית נבנה כבית מזרחי טיפוסי בן שתי קומות. חזיתות הבית מצופות אבן ובחזית המערבית נבנה גרם מדרגות פתוח. מרפסת הבית, ממנה נשקף נוף המפרץ, שימשה להתכנסות בני המשפחה.
באפריל 1948 השתלטו, כאמור, כוחות ההגנה על בית תומא. מאז לא חזר הבית לרשות המשפחה והוא נכלל בנכסי 'רשות הפיתוח' ומנוהל על ידי חברת עמידר. הבית ריק וחלונותיו נאטמו. עתה עומדת על הפרק תוכנית תחבורתית שבמסגרתה יהיה צורך להרוס את הבית.
ועד הפעולה הציבורי שפועל בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים ביקש מראש העירייה, עמרם מצנע, למצוא פתרון שיאפשר את שימור הבית בתוכנית אלטרנטיבית וכמו כן, הופנתה בקשה לצרף את הבית לרשימת השימור העירונית.

בעירייה מחפשים פתרון

מעיריית חיפה נמסר ל-ynet בתגובה: הבית נמצא על תוואי דרך מתוכננת אשר תחבר בין הדר הכרמל לעיר התחתית, פרויקט תחבורתי בעל חשיובת רבה להתפתחותה של חיפה. בהנחיית ראש העירייה, עמרם מצנע, נבחנת הטיית תוואי הדרך כדי לשמר את בית תומא.