שתף קטע נבחר

צילום: אפי שריר, ידיעות אחרונות

חורשת טל: תשכחו מרחצה לילית

"נראה אתכם מעיזים לטבול אפילו בצהרים. אני, אווזה פותה, קפצתי עם הדרדסים מוקדם בבוקר וכמעט החזרתי את נשמתי לבורא". שרית רוטשילד, כתבה ראשונה בסדרה



למסלולי טיולים בנחל שופט ובנחל כזיב לחצו כאן


בעידן המופלטה אני מתעקשת להתהדר בנוצות הס"ט שהקנתה לי סבתי מצד אמי ולנפנף בהן בכל הזדמנות. וכך קרה שייחוסי ומעמדי לא הרשו לי לסטות מדרכי ולהסתופף בחורשת האלונים העתיקה שריח המנגל אופף אותה מסוף האביב ועד תחילת הסתיו.
אותי לא תתפסו במקום הומה והמוני עם מוסיקה קולנית מסתלסלת. הבו לי פינות חמד נסתרות שדרכן אפשר לדבר עם אלוהים חופשי. אבל האלוהים שלי, מסתבר, מציל אותי מעצמי (לפעמים) וברגע של חולשה גררתי אחרי קבוצת זבי חוטם לטיול של יומיים צפונה (די להציק. פרטים והצעות בפעם הבאה). חיפשתי מקום לינה הגון ואז קפצו הפרחחים (סוף כיתה ו') וביקשו לישון באוהל. צייתי בהכנעה והגעתי עייפה עם שובל של 23 ילדים אל חורשת טל.
חורשת טל היא ממלכתו הבלתי מעורערת של חובב מופלטה אחר, יצחק אזולאי המנהל את המקום למעלה משלושה עשורים בהם נטע בחורשה כ-80 אלוני תבור לצד 170 האלונים שספרו לפחות 350 שנה. מ-20 אלוני התולע שנטעו, נקלטו תשעה. חוץ מאלונים, גדלים להם בשלווה סטואית צפצפה רחבת עלים, תאנים, הרדופים, דולב, עצי דומים, שדרות של אלת המסטיק שחוגגות 30 שנה, ערבות בוכיות. הקדישו כמה דקות לאלון התבור ליד הסופרמרקט, מצד ימין; העץ בן 650 שנה עבר החייאה בעזרת מלט כדי שלא יתמוטט והוא מגלה, לשמחתו של אזולאי, סימני החלמה.
בערב קיבלו את פנינו יפה ודאגו לנו למתקני מנגל לצד שולחנות ספסלי עץ. בתום הארוחה, התעצלתי להקים אוהל ונרדמתי כתינוקת בשק שינה רך עם ניחוחות וגעגועים לתקופה קסומה שחלפה לה. את המקלחות, המלתחות והשירותים הנקיים פגשתי רק בבוקר. לידם יש מקררים למי שהביא צידה מהבית.
עם האור גילנו את האגם הכחול וה-ק-פ-וא. תשכחו מרחצה לילית, גם בחמש אחר הצהרים קפוא כאן ולפני 11:00-12:00 נראה אתכם מעיזים לטבול. אני, אווזה פותה, קפצתי עם הדרדסים מוקדם בבוקר וכמעט החזרתי את נשמתי לבורא, קור צפוני במיטבו. אחרי שלוש דקות שפתי הכחילו ושעתיים בשמש עדיין שיני נקשו זו לזו. האגם גדול ואף אחד לא דוחף בו אף אחד, בוודאי לא שוהה בו שעות ארוכות
חורשת טל מצניעה 300 דונם של בריכות, תעלות ומפלי מים. יובל הטל, שהוא המערבי בפלגי נחל דן, זורם בשמורה ושלושה ק"מ של תעלות זורמות, מתחברות בנקודות מסוימות וממשיכות אל הירדן. זהו אחד המקומות הבודדים שהטבילה במים לא מזיקה או גורעת מהטבע. בעונה יש מגלשות ובריכת שחייה מלאכותית (לא מחוממת).
הקונץ הוא לא להגיע בעיצומו של החופש. עכשיו, כשכולם מהססים, מתלבטים ועדיין חוסים בצל המוסד החינוכי, זה הזמן לארוז, ו-לזנק אל אחד המקומות המקסימים שיש לנו, כשבשמיים מעל מביטים בכם דיות, עורבים ועורבית (זאת עם העניבה הלבנה). בעונת הנדידה נוחתים כאן גם ברווזי הבר והברבור הצבעוני.
טיול מזכך מגיע לעת ערב, אחרי שהשמש סיימה לקחת את עצמה ברצינות. יורדים שמאלה ממרכז החורשה אל אגם דיג הפרוש על שטח של שלושה דונם ששוחים בו קרפיונים, מושטים ודגי כסיף, לעיתים מגיעים הנה גם פורלים ובורי. מי שרוצה לצוד את ארוחת הערב שלו, יכול לשכור חכה במקום, ולהביט אגב מעשה אל נוף מקסים.
בעיצומו של הקיץ מגיעות לכאן משפחות לשבוע ארוך, תופסות פינה קרוב למים הזורמים וימים ארוכים מתנהלות בצל הירוק והכחול ואוגרות שלווה לימים קשים יותר, במחיר השווה לכל נפש. מי שאין לו אוהל יכול לשכור בונגלו בנוי מקנה סוף, פשוט ונזירי עם ארונית, סדינים, שמיכות וארבע מיטות. 50 בונגלוס עומדים לרשות המבקרים (בתשלום). יש גם שלושה צימרים בחורשת טל, כל הקודם זוכה.
השירותים נקיים ונעימים; 20 ביתנים מפוזרים בשטח. במקלחות זורמים מים חמים ובדרך כלל נקי. המזנון במקום מוכר מוצרי חלב ומוצרים יסודיים לצד צ'יפס, נקניקיות, חביתה וכוס קפה. אסור להביא בעלי חיים, רק כאלה שהבאתם למנגל, הבילוי הנפוץ בחורשה. מתקני גריל מפוזרים בכל מקום. הלינה מותרת רק מערב פסח ועד סוף סוכות. לא לשכוח חומר דוחה יתושים. טלפון: 6942360-04. תגידו שאני שלחתי.









לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: לע"מ
הקונץ הוא לא להגיע בעיצומו של החופש
צילום: לע"מ
צילום: לע"מ
עכשיו, כשכולם מהססים, מתלבטים ועדיין חוסים בצל המוסד החינוכי
צילום: לע"מ
צילום: לע"מ
זה הזמן לארוז ול-ז-נק אל אחד המקומות המקסימים שיש לנו
צילום: לע"מ
מומלצים