חדשות רעות לרדיקלים

צודק ראש הממשלה כאשר הוא מזהה רוב גדול בציבור הישראלי התומך בוויתור על חלקים ניכרים מאוד מן השטחים במסגרת הסדר יציב עם שכנינו. הוא צודק גם כאשר הוא מזהה בעולם ובישראל התפתחות של הסכמה רחבה לצורך לשבור את הא-סימטריה שנוצרה כאן בין העמים ולאפשר לפלסטינים לממש זכות הגדרה עצמית על חלק ממולדתם ההיסטורית. כיוון שכך, ועל רקע התחושה כי בינתיים 'אין עם מי לדבר', מתגבשים לאיטם תהליכים שיביאו לתמיכה רחבה בהיפרדות חד-צדדית בגבולות ביטחון זמניים. במרכז שלנו מתרחבת ההכרה כי האינטרס הישראלי בהיפרדות כזאת עדיף על הסכנות הוודאיות של התמשכות המצב הקיים.

אלה הן חדשות רעות לרדיקלים של שני הצדדים. הרדיקלים הפלסטינים רוצים להראות כי חלום שתי המדינות אינו אפשרי, להנציח מצב שבו לא ייאלצו לוותר בבירור על מימוש זכות השיבה בתוך ישראל, ולשתף פעולה עם מאמץ בינלאומי לשיקום הפליטים. רק כך יוכלו להמשיך במאבק נגד ישראל. הרדיקלים היהודים, לעומתם, ממשיכים 'לקבוע עובדות בשטח' במטרה 'לא לתת פרס לטרור' ולהכביד על כל הפרדה אפשרית. הם אינם מוכנים לוותר – משיקולים אידיאולוגיים ובטחוניים – על השליטה האפקטיבית בכל השטח. הם עמומים לגבי גורלה של האוכלוסייה הפלסטינית הגדולה החיה כאן, ומחזקים את הרושם כי הפתרון נעוץ בגירושה המאסיבי אל מחוץ לארץ-ישראל.

אלא שבינתיים דווקא הרדיקלים שולטים במצב. המשאלים מצביעים על חוסר רצון או יכולת של המערכות הפוליטיות של שני הצדדים לפעול בנחישות ובבהירות לקידום השאיפות של רוב הציבור. כך נוצר מצב שבו רק המשך המאבק המזוין נראה ריאלי.

אם פירושן של הקריאות הפשטניות 'די לכיבוש' הוא נסיגה ישראלית חד צדדית ומלאה לגבולות 67', מדובר במרשם להתאבדות ולא לשלום. מצד אחר, הציפייה שהפלסטינים ייאבקו בפיגועים מבלי שתינתן להם הבטחה מדינית ממשית נראית רק כתירוץ להמשיך במצב הקיים, שמוליך את ישראל לאסון. למרבה התמיהה, בתביעות הפלסטיניות שומעים הרבה על הסרת הכתרים, ומעט מאוד על דרישה להפסקה גמורה של פעילות התיישבותית חדשה בשטחים, בתחומים שיש הסכמה רחבה כי לא יסופחו לישראל בהסדר הקבע. גם הם לכודים אולי באילוצים הפנימיים שלהם ולא רוצים להבחין בין מה שכנראה יסופח למה שאפשר עדיין להיאבק עליו. אבל גם כאן אין לתת לשיקולים שלהם לשבש את האינטרס הקיומי שלנו.

ראוי לצרף למאבקנו הנחוש בפיגועים תמריץ ממשי לפלסטינים להמנע מהם. למשל, יום בלי פיגועים יהיה יום בלי היאחזויות חדשות. שבוע בלי פיגועים יביא לפינוי של היאחזות חדשה. תמריץ כזה, בניגוד לאישורי עבודה, אינו מסכן את ביטחון האזרחים. והוא גם יוכיח כי ההנהגה המדינית שלנו אינה מתפרקת מאחריותה המלאה לנעשה בשטח.

מהלך כזה אולי יביא אותנו, בסופו של תהליך ארוך, בחזרה אל שולחן הדיונים – עם פרטנרים אחראים ואמינים, שרוצים לממש בהסדר את נחישותם לחיות בארצם בחירות, בביטחון ובכבוד. גם אם לא נגיע לכך, תהליך כזה יחזק את הבסיס להסכמה יהודית רחבה על צדקת דרכנו, החיונית לכושר העמידה של ישראל יותר מאשר כוחנו הצבאי.