להתראות בגרמניה 2006

אותו שחקן מופיע בשתי התמונות שמסמלות את המונדיאלים האחרונים. ב-98' התרכזה המצלמה ברונאלדו, רגע לפני המשחק, מבלי שמיליוני הצופים ידעו עדיין על ההתמוטטות המסתורית בחדר ההלבשה, ולפני שנבחרות ברזיל כולה התפרקה במשחק מול צרפת. דקה לסיום מונדיאל 2002 הושלם המעגל, כשראינו את רונאלדו, שזה עתה הוחלף, ממרר בבכי של אושר, הקלה והתרגשות על הספסל.
בתווך אנו יכולים להיזכר בתמונה אחרת, מלפני שנתיים, של החלוץ הפצוע זועק מכאבים במדי אינטר, לאחר הפציעה השנייה, שהייתה אמורה לחסל את הקריירה שלו סופית, ולקבור אותו כעוד אליל שהכזיב.
בטורניר הזה הפך רונאלדו משחקן נפלא לאגדת כדורגל אמיתית, האיש ששקע לתהומות הגדולים ביותר וידע לצאת מהם בנחישות ובהתמדה. מי שהביט היטב בטלוויזיה ברגעים שלאחר הענקת הגביע, לא מצא את התספורת המשונה של רונאלדו בין החבורה הברזילאית החוגגת. כשקאפו, אדמילסון, ריבאלדו ודנילסון רצו אל העיתונאים והצלמים, הלך רונאלדו מאחור, כמעט לבדו, עם המדליה ביד והדגל על השכם. אחרי ארבע שנים שבהם הוספד ונקבר, ערך האיש שהביא לברזיל את הגביע את החגיגה הפרטית שלו עם עצמו.
בגלל רגעים כאלו אנחנו אוהבים ספורט, בגלל רגעים כאלו אנחנו מוכנים להתייבש חודש שלם מול משחקים דלים ותוצאות של 0:1.

דרמה על חשבון אסטטיקה

ברזיל זכתה בצדק במונדיאל 2002, ושיפרה במשהו את הסיכום הכללי של הטורניר הבינוני הזה. אנשים נוטים לבלבל בין התרגשות ודרמה לבין אסטטיקה ויופי; בתחום הראשון המונדיאל בקוריאה ויפן היה חסר תקדים, מדהים ומפתיע, אלא שמבחינת רמת המשחקים מדובר באחד הטורנירים החלשים בעשרים שנה האחרונות, בוודאי לא אחד שישווה למקסיקו 86' או צרפת 98'.
הזכייה של ברזיל – הנבחרת היחידה שהעניקה לנו כמה מהלכי כדורגל שווי עין – המתיקה את הטעם של המונדיאל גם עבור אלו שסירבו להתרגש מנבחרות ארצות הברית או אורוגוואי.

מגיע להם

ברזיל ראויה לגביע לאור הדרך הקשה שעברו חניכיו של לואיס פיליפה סקולארי עד לניצחון ביוקוהאמה. זו לא הייתה ברזיל נוצצת ונאיבית, כמו שהתרגלנו לראות בעבר, אלא נבחרת לוחמת ונחושה, שהתגברה על טורניר מוקדמות כושל, שערוריות ניהול וחילופי מאמנים, וברגע הנכון הצליחה להציג כדורגל טקטי, אבל גם יפה והתקפי.
ברזיל ראויה לגביע גם בשל הדרך שהנבחרת הזאת עשתה בטורניר הנוכחי.
בניגוד לגרמניה, שהרוויחה בגדול מהגרלת הבתים המוקדמים ומההפתעות בשלבים המאוחרים, ונתקלה רק בנבחרות בינוניות כמו ארצות הברית או דרום קוריאה, ברזיל עברה בדרך לגמר את בלגיה, אנגליה וטורקיה, שלוש נבחרות אירופאיות עקשניות ומסוכנות. הניצחון המשכנע על גרמניה בגמר הוכיח שבניגוד לאירועים אחרים במונדיאל, ההעפלה של ברזיל לא הייתה מקרית.
אבל יותר מכל, ברזיל ראויה לגביע בזכות רונאלדו.

הנקודה היהודית

רגע אחרי שענני הקונפטי ביפן התפזרו, מתחיל שלב הסיכומים. המונדיאל הזה השאיר את רוב הצופים עם תחושה אמביוולנטית משהו – מצד אחד נהננו לראות את האנדרדוגז חוגגים על גבן של המעצמות מאירופה ודרום אמריקה, אלא שלרבים חסרו עדיין "המשחקים הגדולים", שיכולים להפוך טורניר לבלתי נשכח באמת – מפגשים בין צרפת לגרמניה, ארגנטינה וספרד,אנגליה ואיטליה.
היו לנו מעט מדי משחקים טובים בטורניר הזה, והכוכבים האמיתיים של הכדורגל העולמי – זינאדין זידאן, מייקל אואן, ראול גונזאלס, לואיס פיגו ואחרים – נעלמו מהר מדי ממסך הטלוויזיה. נקווה שבפיפ"א ידעו להסיק את המסקנות, ולהוריד מעט את העומס על השחקנים בשנים הבאות, או לפחות לאפשר להם מנוחה טובה יותר ערב הטורנירים הגדולים.
ולבסוף, גם במשרדי ההתאחדות שלנו ברמת גן צריכים ללמוד משהו מהחודש הזה. המונדיאל הנוכחי הוכיח מעבר לכל ספק שהכנה ארוכה ורצינית יכולה לפצות על פערי איכות גדולים בין הנבחרות השונות, ולאפשר למדינות חסרות מסורת וליגה רצינית כמו יפן, קוריאה וארצות הברית, להתמודד כשוות מול הענקים של הכדורגל העולמי.
לנבחרת המוכה שלנו מונה זה עתה מאמן חדש, ונקווה שיש עכשיו מישהו שכבר תופר עבורו את התנאים המתאימים להכנת הנבחרת שלנו ליורו 2004 ומונדיאל 2006.