לא חשוב הגיל

אחת לשבועיים מתכנסת בבסיס ההדרכה של פיקוד המרכז חבורת אנשים שורשיים, נטועים היטב באדמתם, שהמושג "אחרי" מנחה את דרכם. רובם אנשים באמצע הדרך, בני 50-60, אבל יש ביניהם גם חיילים ותיקים, בני 78, ואפילו מתנדבת צעירה, חיילת משוחררת בת 22. את כולם מנהיג אל"מ במיל' בצלאל טרייבר (51), איש עסקים מבית-יהושע, לשעבר סגן קצין צנחנים וחי"ר ראשי ומזכירו הצבאי של שר הביטחון, כיום רכז מבצע ההתנדבות לצה"ל.

אחרי שהם יורים במטווח, מבצעים אימוני צוות ואימון מרענן בהפעלת מחסום דרכים, הם יוצאים לאזורי קו התפר, מסתפחים ליחידות סדירות, ולוקחים חלק ,יחד עם חיילים סדירים, בשמירה במחסומים, בסיורים ברכב ובמשימות השוטפות. כבר קרה שבתקרית אש היו במחסום תא"ל במיל', אל"מ במיל' ומפקד המחסום- חייל בסדיר מהתותחנים.

עד כה נרשמו לפרויקט כ- 3,000 מתנדבים. 600 מתנדבים שירתו עד כה במילואים ב- 12 מחזורים בני שבועיים. רנ"ג לוי גולדברג (78), המגדיר את עצמו "הצלף מספר 1 של צה"ל" הוא בין המדריכים שמזכירים למתנדבים איך מחזיקים נשק. "כשראיתי בעיתון את המודעה של המתנדבים, טלפנתי מיד, מהמיטה", הוא מספר. "כששמעו מה הגיל שלי אמרו לי שאיחרתי את הרכבת. אמרתי להם שלא איחרתי שום דבר. אני בן 24 עם 78 שנות ניסיון".

בין המתנדבים מתנדבים קבועים, כמו רס"ן במיל' טיבי רם (71), חבר קיבוץ אפיקים, שנלחם בכל מלחמות ישראל, עשה שני מחזורי התנדבות במלחמת ההתשה במסגרת ה"נמרים" (קצינים קרביים ותיקים שהתנדבו לשמש מפקדי מעוזים בתעלת סואץ), התנדב במלחמת לבנון והתנדב גם באינתיפאדה הראשונה. במלחמת השחרור, כשהיה בן 17, הגמיש את גילו כדי להתנדב לצה"ל. עכשיו, בגיל 71, הוא מנסה להגמיש את נתוני לחץ הדם שלו, כדי לשכנע את הרופא הצבאי שיאפשר לו להמשיך להתנדב.

יש גם חדשים, כמו האדריכלית נאוה רוזנפלד, אם לשלושה וסבתא לחמישה מתל-אביב. "למה אני מתנדבת? זה לא ברור?" היא אומרת בפסקנות ומנסה ליישר את החגור הכבד ואת כובע הפלדה. "זקוקים לנו. אמרו שנשים בריאות עד גיל 65 יכולות להתנדב. אני מתאימה לתיאור הזה- אז אני פה".

"לפי דעתי, ההתנדבות הזאת אינה בשביל צה"ל אלא בשבילנו ובשביל המשפחות שלנו והסביבה הקרובה" אומר המתנדב אריק מור מחיפה, גימלאי של השב"כ "אנחנו עושים את זה כדי להרגיש שאנחנו עוזרים במצב הקשה הזה, שהמדינה שרויה בו, ונותנים דוגמה לדור הצעיר. היה לי חשוב להראות לבנים שלי ולחתן שלי כמה חשוב להתנדב". "אנחנו באים כדי להקל על החיילים הסדירים, שעובדים בלי סוף" אומר סא"ל במיל' קובה קרייזמן (75) סבא לחמישה, לשעבר ראש עיריית גבעתיים. "כנראה שעדיין זקוקים לנו. מה שנתן לי דרייב סופי לבוא ולהתנדב למילואים בגילי הוא מכתב סרבני השירות בשטחים". אל"מ במיל' שמעון כהנר (קצ'ה) בן ה- 67, מוותיקי יחידה 101 ומהמפקדים הראשונים של הצנחנים, לא רוצה לדבר על מכתב הסרבנים. "נרשמתי להתנדבות הרבה לפני המכתב ההוא", הוא אומר. "הסרבנות היא תאונה ומחלה, שאין לי מה להגיד עליה. אני יושב כאן עם חבורה גדולה וענפה של מתנדבים כמוני, משום שאני חושב שאנחנו יכולים לתרום משהו".

בין המתנדבים יש מבוגרים מאוד, המתקשים לסחוב את הקיטבג ואת החגור הכבד ומתקשים אפילו לרדת במדרגות האוטובוס שהביא אותם אל המטווח. אבל רוב המתנדבים צעירים הרבה יותר, בני 50 פלוס, בכושר מושלם ועם ניסיון צבאי שמכשיר אותם כמעט לכל תפקיד. כזה הוא רס"ר ישראל רוזנסין, ירושלמי בן 53 שלפני ארבע שנים שוחרר משירות המילואים שלו בחטיבת הצנחנים. רוזנסין מודה: "אינני אוהב את זה. אינני מאושר לעזוב את הבית וללכת, בגילי, לשבועיים של מילואים כחייל פשוט. אני כבר מתגעגע הביתה. אבל התחושה שמתנהלת פה מלחמה מניעה אותי לעשות את זה. אנחנו, החיילים הוותיקים, איננו מתים. אנחנו רק נמוגים".