תלמידי הישיבות והמשמר האזרחי - היום ההכרעה

הסעיף בחוק טל המציע לחייב תלמידי ישיבות הפטורים משירות צבאי לשרת שבועיים בשנה במשמר האזרחי, יעלה היום (ב') להצבעה במסגרת דיוני הוועדה לבחינת החוק, בראשותו של ח"כ יוסי כץ.
בקואליציה מתוכנן גיוס של כל חברי הוועדה כדי להפיל בהצבעה את הסעיף מעורר המחלוקת, שעבר בשבוע שעבר ברוב מקרי בתחילת הישיבה. בשעה 10:30 בבוקר יכנס יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב בוים, את ראשי הקואליציה לדיון בהצבעה על החוק ויורה להם להתנגד לסעיף.
ביום רביעי צפוי החוק כולו לעלות להצבעה בקריאה שניה ושלישית בכנסת. הממשלה, שתומכת בו, פועלת כדי להבטיח רוב שיעביר אותו בהצבעה במליאה. לפי שעה טרם החליטה סיעת העבודה כיצד תצביע בנוגע לחוק והיא צפויה להקדיש את ישיבתה השבועית לדיון בנושא.
בימים האחרונים, עם התקרב המועד להכרעה בנושא, גברה המחאה נגד החוק בקרב הציבור החרדי. לידיו של ח"כ כץ הגיעו גילויי דעת שנתלו השבוע ברחוב החרדי בירושלים, בהם נכתב: "לא יועילו תכתיבי העיתונאים החרדים וועד רבניהם לכבוש לב העם, אל הקו הדוגל בליברליות ופשרניות המסיתה ומדינה את צעירי הצאן אל בית הבושת הלאומי, צבא הגנה לישראל, היו לא תהיי".

מחלוקת גם בקרב החרדים

החוק הצליח לעורר גם מחלוקת פנימית בקרב הציבור החרדי. הרב משה שמואל שפירא, זקן ראשי הישיבות, הודיע אתמול (א') על התפטרותו ממועצת גדולי התורה ועל הסתלקותו מכל שייכות לתנועת "דגל התורה". במכתב ששלח למזכיר המועצה ולמנהיג הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב, נימק הרב שפירא את התפטרותו בכך שהנציגים החרדים במועצה תומכים ב"חוק טל", בניגוד לדעת רוב ראשי הישיבות.
במכתב נוסף, עליו חתומים מלבד שפירא גם הרב שמואל אויערבך והרב מיכל יהודה לפקוביץ', מורים השלושה לחברי הכנסת החרדים להתנגד לחוק, ולהפיל אותו לחלוטין בבואו להצבעה במליאה, אם יכללו בו לבסוף הסעיפים העוסקים ב"שירות במשמר האזרחי" וב"שנת ההכרעה".
סעיף "שנת ההכרעה" הוא הסעיף המרכזי בחוק, שעיקרו הוא המשך הענקת הפטור מחובת שירות לתלמידי הישיבות שיתמידו בהסדר "תורתם אומנותם". על פי סעיף זה, בהגיעם לגיל 23 יוכלו התלמידים לצאת מהישיבות למשך שנה במהלכה הם יכולים לעבוד או ללמוד מחוץ לישיבה. בתום השנה יצטרכו התלמידים להכריע בין שתי אפשרויות: חזרה לישיבה או הצטרפות למעגל העבודה. במידה ויחליט תלמיד שלא לחזור לישיבה, הוא יוכל לבחור בין שירות צבאי או שירות לאומי. משך השירות הצבאי יהיה בהתאם למצבו המשפחתי (למשל - תלמיד נשוי עם שני ילדים ישרת שלושה חדשים בלבד) ומשך השירות הלאומי יהיה שנה או שנה וחצי.
אחד מהנושאים שבמחלוקת הוא גיל "שנת ההכרעה". החרדים מעונינים לדחות את הפיתוי לעזוב את הישיבה ככל הניתן אולם היום תעלה להצבעה חוזרת ההצעה הקובעת ששנת ההכרעה תהיה כבר בגיל 22 - הצעה שעברה בהצבעה בשבוע שעבר.
סעיף משמעותי נוסף עליו תצביע היום הוועדה הוא באשר למשך תוקפו של החוק. החרדים מעונינים כי בתום חמש שנות יוארך תוקפו של החוק אוטומטית בחמש שנים נוספות. לעומתם מציע ח"כ כץ שהכנסת תחליט מחדש כל חמש שנים על הארכת תוקפו של החוק.

ביקורת לצד ברכות

על אף שהוא צפוי לעבור במליאה, זוכה החוק החדש לביקורת רבה במערכת הפוליטית משום שלדעת חברי כנסת רבים הוא נכשל במשימתו ליצור אפילו מראית עין של שיוויון בין חילונים וחרדים בנושא השירות בצה"ל. "זהו כתם מוסרי כאשר אחד משרת שלוש שנים ואחד משרת שלושה חודשים והכל על פי חוק", אמרו גורמים בשמאל.
עם זאת ישנם רבים הסבורים שמדובר בחוק חשוב, המסמן פריצת דרך לאחר שב-53 שנות קיומה של המדינה היו תלמידי הישיבות פטורים משירות חובה ותרומה כלשהי למדינה. "עצם הבאתם של החרדים לשוק העבודה בסופו של תהליך יש בה כדי לקדם אותנו מהמקום בו היינו עד היום", אומרים בימין.
בתנועת "דגל התורה" אומרים שאם תתקבל ההצעה לחייב בחורי ישיבות בשירות של שבועיים במשמר האזרחי, יצביעו כל חברי הכנסת של יהדות התורה נגד החוק ויחזירו אותו לפתחו של בג"ץ. פעילים חרדיים אמרו שאם יתממש תסריט שכזה, ובסופו יחליט גם בג"ץ לגייס את בחורי הישיבות בכפייה, הם ינהגו על פי דבריו של הרב שפירא, שאמר בעבר כי "לא יהיה לנו ברירה אלא לעזוב את ארצנו הקדושה ולנדוד למקומות אחרים, איפה שיתנו לנו לעסוק בתורה".