חוק טל: אתגר ההנהגה החרדית

הביקורת על קבלת חוק טל אינה נחלת הציבור החילוני בלבד, ומעמידה אתגר של ממש בפני ההנהגה החרדית. עם זאת, גם הפלגים החרדיים הקיצוניים המכונים "הקנאים", אשר מתנגדים בבוטות ל"חוק טל" (חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות) לא חוששים כי קבלת החוק תוביל לשירות משמעותי של חרדים בצה"ל. על פי החוק שהתקבל, גם בחורי הישיבה שיחליטו שמיצו את השלב הישיבתי בחייהם וירצו לצאת לעבוד, יחוייבו בדרך כלל בשירות צבאי או לאומי מקוצר בלבד.
השאלה האמיתית היא האם יוביל "חוק טל" ליציאת החרדים לשוק העבודה ולתהליך שיגשים את משאלת הלב המופיעה בדו"ח טל: "יש לראות בהמלצות הוועדה את ראשיתה של צעדה בנתיב ארוך… שרק בסופה ניתן יהיה לראות את התוצאה הרצויה – והמקובלת על הכל – של מעורבות גם מצד הציבור החרדי בכל תחומי החיים, ההגנה והעשייה". האתגר הראשון במעלה של מנהיגי הציבור החרדי יהיה למנוע את התגשמות החזון הזה ולהמשיך לשמור על אחד מעקרונות היסוד של האורתודוקסיה החרדית: עקרון הקהילה הנפרדת.
גורלו של "חוק טל" תלוי מאוד בשאלה כיצד יתייחסו ברחוב החרדי לבחורי ישיבות שיחליטו לנצל את הסעיף המרכזי בחוק: סעיף "שנת ההכרעה". על פי סעיף זה כל בחור ישיבה חרדי יוכל בגיל 22 לעזוב את הישיבה לשנת התלבטות, בסיומה יחליט האם הוא חוזר לישיבה או מתגייס לשירות צבאי או לאומי, כשלב הכרחי בדרך אל ההצטרפות למעגל העבודה. אם תיווצר בחברה החרדית אווירת דה-לגיטימציה לצעירים שינצלו את אופציית שנת ההכרעה ויעזבו את הישיבות, הרי שגורל שנת ההכרעה יהיה דומה לזה של פרוייקט הנח"ל החרדי: כישלון מהדהד שזוכה ליח"צנות מופלאה ונמכר לציבור כמודל מוצלח לשירות חרדים בצה"ל, בעוד שלאמיתו של דבר הוא מורכב בעיקר מדתיים-לאומיים, חרדים-אמריקאים, ומספר מועט של בני נוער חרדים לשעבר. חרדים של ממש כמעט אין שם. אם יתממשו ציפיותיהם של חלק ממנהיגי הציבור החרדי, שמקווים כי רוב רובם של תלמידי הישיבות כלל לא ינצלו את שנת ההכרעה ויישארו ללמוד בישיבה, וכי גם אלה שיצאו יחזרו לישיבות - הרי שמשמעות החוק היא פשוט אישור חוקי לשחרור בחורי הישיבות.

הבעיה המוסרית

סוגייה נוספת אתה יצטרכו להתמודד הרבנים היא שבמובן מסוים, המצב החדש מעמיד את החרדים בעמדה מוסרית נחותה, אפילו לשיטתם. שכן אם עד כה טענו כי הצעירים החרדים משתחררים מצה"ל כיוון שהם ממלאים חובה אחרת, חשובה לא פחות ומסייעת לביטחון ישראל אפילו יותר – לימוד התורה - הרי עכשיו הם משוחררים מהשותפות בלחימה עם שאר חיילי צה"ל לא כדי להיהרג באוהלה של תורה, אלא כדי להיכנס לשוק העבודה.
סעיף "שנת ההכרעה" שמעמיד פיתוי בפני בחורי הישיבות לעזוב את הישיבה, יעמיד את החברה החרדית בפני אתגר נוסף. מאז שנות החמישים התקדשה נורמת "חברת הלומדים" (כהגדרתו של פרופסור מנחם פרידמן), על פיה כל החרדים לומדים בישיבות. למרות שאז היה מדובר בהוראת שעה חדשנית, שנומקה בעיקר במספרם המועט של החרדים, הרי שבאורתודוקסיה כמו באורתודוקסיה, במשך השנים התקדש העניין והפך לאחד מ"עיקרי האמונה" של החברה החרדית, שלא לומר העיקר הגדול ומוקד הזהות המרכזי שלה. קשה לראות מנהיג חרדי שינסה לשכנע את הציבור החרדי, כי הגיעה השעה לשינוי כיוון ולחזרה לנורמות החברה היהודית של פעם, על פיהם מיעוט לומד והרוב עובדים ומתפרנסים.
ההנהגה החרדית הצליחה בחמישים השנים האחרונות לעשות את הבלתי יאומן ולקטוע את תהליך האובדן הדמוגרפי שנמשך במשך 150 שנות חילון. ההתנהלות האיטית, ההנהגה הכל כך לא היסטרית, ההשקפה האנטי-משיחית-אקטיבית, שבזה לכל "עכשוויזם", הצליחה כבר להוביל לכך שמדינת ישראל המושמצת היא המממנת הגדולה של הפריחה חסרת התקדים במספר הלומדים בישיבות. אתמול הצליחה ההנהגה החרדית, בתום מאבק איטי שנמשך 50 שנה לעגן בחוק את הפטור מעורר המחלוקת לבחורי הישיבות. כעת היא ניצבת בפני אתגר נוסף; אפשר להמר שתעמוד בו.